בועז שכביץ
| ענף מדעי | ספרות ובלשנות |
|---|---|
בועז שכביץ (7 ביוני 1924 – 17 בפברואר 2012) היה פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, בלשן וחוקר ספרות, חבר האקדמיה ללשון העברית ומנהלו הראשון של מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית.[1]
תולדות חייו
נולד בחיפה, דור שלישי למשפחתו בארץ ישראל. סבו, יעקב הכהן ש"ך-עוויץ (מצאצאי שבתי כהן, שכונה "שפתי כהן" (ש"ך) על שם חיבורו הידוע[2]), למד בישיבת וולוז'ין, רכש קרקע בגדרה ועלה בעליית הביל"ויים. ביו היתר התכוון הסב להוציא קונקורדנציה למשנה, רעיון אותו המשיך נכדו שתכנן להוציא קונקורדנציה לסידור התפילה.[3]
למד בבית הספר הריאלי ועוד לפני שסיים את לימודיו התנדב לשרת בגדוד הראשון של הבריגדה היהודית.[4] ב-1946 החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות ולשון עברית. במהלך לימודיו גויס לחי"ש והיה שליש גדוד בית חורון של חטיבת עציוני בקרבות מלחמת העצמאות. במשך שנים, מאז 1952, לימד באוניברסיטה העברית את יסודות ההבעה בכתב והכתיבה הנכונה של חיבורים עיוניים וערך את "פינת הלשון" בקול ישראל. הקפדתו העיקרית הייתה על מבטא עברי נקי ומדויק וביטוי נהיר וברור.
בשנת 1961 התמנה למזכיר הקונגרס העולמי השלישי למדעי היהדות.
בשנת 1963 קיבל תואר דוקטור, נושא עבודת הדוקטורט שלו היה "בעיות בסגנון הפרוזה המסאית של ראשית הספרות העברית החדשה, על פי הפרוזה של נפתלי הרץ וייזל".
ב-1970 התקבל לאוניברסיטת תל אביב בדרגת מרצה בכיר והיה למנהלו הראשון של "מכון כץ לחקר הספרות העברית" על שם בן-ציון כ"ץ (לימים מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית).[5]
מפעל מרכזי בחייו היה חקר שירת שמעון הלקין והוא אף ערך (עם מנחם פרי) את ספר היובל לכבודו במלאת לו 75, בשנת 1972.
ממאמריו
- "יערות מתוהמים: אפיזודות בביוגראפיה ליטראריה של שמעון הלקין", סימן קריאה, 2, 1975
- "ארבע לשונות: עיונים של ספרות בלשון המשכילים על פי "המאסף"", מולד (תשכ"ז) 236-242
- "הערות על דבר שימוש הסביל בעברית", לשוננו לעם י"ח (תשכ"ז) 8-11
- "מיעוט-פנים וריבוי-פנים בדימוי", תרביץ ל"ז (תשכ"ח) 396-374
- "רובדי אוצר המלים ב"דברי שלום ואמת של נ"ה ויזל (עיון של סגנון בלשון-העיון הסינתטית)", לשוננו, ל"ב, ג (ניסן תשכ"ח, 1968), עמ' 304-307
- "בין אמור לאמירה : למהותה של ה"מליצה"", הספרות ב, 3 (תש"ל) 664-668
- "שיעורו וגיוון-שיעורו על המשפט בכתיבת-העיון שבעברית", לשוננו ל"ד (תש"ל) 210-224
- "נסיונות-שימוש במחשב בחקר הספרות העברית החדשה", צבי מלאכי (עורך), על שירה וסיפורת (תשל"ז) 215-228
- "פיסוק בזמנו (על הפיסוק הנוהג בסיפורי ש"י עגנון)", דב סדן, אפרים אלימלך אורבך, לעגנון שי: דברים על הסופר וספריו (תשכ"ו) 281-288
- "אומנות הסיפור והלשון ב"המוצא"", מחברות לחקר יצירתו ופועלו של י.ח. ברנר (תשל"ז) 46-71
בעריכתו
- בועז שכביץ ומנחם פרי (עורכים), ספר היובל לשמעון הלקין: במלאת לו שבעים וחמש שנים, ירושלים: ר. מס, תשל"ה–1975.
קישורים חיצוניים
- רשומה ב-worldcat.org
- יוסף חריף, מזכיר הקונגרס מדקדק בלשונו, מעריב, 1 באוגוסט 1961
- עדית זרטל, אנו עברייני העברית, דבר, 10 בפברואר 1967 ; המשך - עדית זרטל, אנו עברייני העברית (המשך), דבר, 10 בפברואר 1967
הערות שוליים
- ^ אתר מרכז קיפ
- ^ אמנון בן צבי הורביץ, לזכרו של מרדכי שכביץ, איש גדרה, הבוקר, 2 בנובמבר 1944
- ^ דב סדן, בין זבולון ליששכר, דבר, 11 ביולי 1967
- ^ בועז שכביץ באתר הלוחם היהודי
- ^ זהבה מנדלסון, מכון לחקר הספרות העברית באוניברסיטת תל אביב, מעריב, 10 בפברואר 1967
