בומברדייה 415
 | |||||||||||||
| בומברדייה 415 של יחידת כיבוי אש באונטריו, 2007 | |||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס ימי לכיבוי שריפות | ||||||||||||
| ארץ ייצור |
 קנדה | ||||||||||||
| יצרן | בומברדייה | ||||||||||||
| טיסת בכורה | 1993 | ||||||||||||
| תקופת שירות | 1994–הווה (כ־30 שנה) | ||||||||||||
| צוות | 2 | ||||||||||||
| נוסעים | עד 8 | ||||||||||||
| יחידות שיוצרו | 80[1] | ||||||||||||
| משתמש ראשי | קנדה | ||||||||||||
| דגמים |
415 415GR 415MP | ||||||||||||
| מחיר | 26 מיליון דולר | ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
בומברדייה 415 (Bombardier 415, בשמו הקודם: Canadair CL-415) הוא מטוס ימי מתוצרת קנדה, שייעודו כיבוי שריפות. תכנון המטוס מבוסס על תכנון מטוס ימי אחר של החברה, מדגם קנדאייר CL-215. בארצות הברית משווק המטוס כ"Superscooper", "סופר שואב". בישראל זכה המטוס להכרה לאחר שארבעה מטוסים מדגם זה, של חיל האוויר היווני, השתתפו בכיבוי השרפה בכרמל בדצמבר 2010, וכן בגל השריפות בישראל בנובמבר 2016.
תכנון ופיתוח
ב-1987 החליטה חברת בומברדייה[2] לשפר את המטוסים מדגם CL-215 שמתוצרתה, על ידי החלפת מנועיהם במנועים משופרים יותר מתוצרת פראט אנד ויטני. החלפת המנועים הביאה לשיפור של 15% בביצועי המטוסים, והדגם החדש הוגדר 215T. מעבר להחלפת המנועים הותקנו במערכות המטוסים ובתכנונם האווירודינמי מספר רב של שיפורים, ובהם שיפור בהגאי המטוס, מכשירי תא הטייס, מיזוג בתא הטייס, ושיפורים רבים באוויוניקה ובמערכות האלקטרוניות של המטוס. כלפי חוץ ניכרו ההבדלים שנעשו בשדרג המטוס בעיקר בתוספות האווירודינמיות לכנפי המטוס, להגה הגובה ולהגה הכיוון.
לאור הצלחת הדגם המשודרג, החלה החברה בייצור דגם חדש, שסמלו CL-415. לדגם 415 יש תא טייס משודרג, שיפורים אווירודינמיים, ושינויים במערכת פיזור המים. כמו הדגם הקודם, נועד דגם 415 לאיתור ולכיבוי שריפות יער. טיסתו הראשונה של מטוס מדגם 415 התקיימה ב-6 בדצמבר 1993. מסירה ראשונה של מטוסים ללקוחות הייתה בנובמבר 1994. למטוס שלושה דגמים: דגם 415 הסטנדרטי, לכיבוי שריפות; דגם 415GR, היכול לשאת משקל רב יותר; ודגם 415MP שהוא רב תכליתי, ומשמש למשימות תובלה, חיפוש והצלה.
תכונות ושירות פעיל
דגם 215 כונה "שואב", Scooper, ולפיכך כונה דגם 415 "סופר שואב", Superscooper. בהשוואה לדגם 215, דגם 415 מהיר יותר ויכול לשאת משקל רב יותר, ולפיכך יעיל יותר. דגם 415 יכול לשאוב עד 6,137 ליטרים של מים ממקור מים סמוך, לערב בהם קצף לכיבוי בשעת הצורך, ולהטיל אותם על האש. המטוס נבנה במיוחד כדי שיהיה עמיד בפני שִׁיתוּךְ. למטוס נדרש קטע פנוי של 1,340 מטר כדי להנמיך מגובה של 15 מטר אל פני המים, לאסוף למיכליו 6,137 ליטר בתוך 12 שניות במהלכן הוא טס על פני המים לאורך כ-410 מטר, וממריא שוב לגובה של 15 מטר. עומק מאגר המים (ים, אגם, או כל מאגר מים אחר) אינו צריך לעלות על 2 מטרים ורוחבו של המאגר אינו צריך להיות יותר מ-90 מטרים, כדי שהמטוס יוכל לשאוב את כל התכולה הנדרשת ביעף אחד. המטוס יכול גם לשאוב לאורך נהר, תוך תנועה עם פיתולי הנהר. מהירותו המרבית של דגם 415 היא כ-360 קמ"ש, אך די במהירות זו כדי לבצע תוך שעה תשע גיחות הטלת מים על שריפת יער, כאשר מקור המים למילוי נמצא במרחק 11 ק"מ מן האש. בשעה כזו יכול המטוס להטיל למעלה מ-55,000 ליטרים מים[3].
בומברדייה 415 זכה בפרס הספרדי היוקרתי Batefuegos de oro (מחבט הזהב, בהקשר למחבט לכיבוי אש)[4], המוענק על ידי ספרד ליחידים, ארגונים ושיטות ללוחמה באש. הפרס ניתן על "ההתקדמות הטכנולוגית הגדולה ביותר בכיבוי אש", והמטוס הוגדר על ידי השופטים "הכלי היעיל ביותר לכיבוי אש מוטס"[5].
מפעילים
| מדינה | מסגרת מפעילה | מס' המטוסים | תת-סוג |
|---|---|---|---|
 איטליה |
Protezione Civile (הגנה אזרחית) | 15 3 נוספים הוזמנו |
415 |
 ארצות הברית |
כיבוי אש, מחוז לוס אנג'לס | 2 בהשאלה מקוויבק, קנדה[6] | 415 |
| ארצות הברית |
כיבוי אש, מחוז סן דייגו | 2 בהשאלה מקוויבק, קנדה[7] | |
 יוון |
חיל האוויר היווני | 8 | 7 מדגם 415 1 מדגם 415MP |
 מלזיה |
הסוכנות הימית לאכיפת החוק | הוזמנו 2 | 415MP |
 ספרד |
חיל האוויר הספרדי | 2 2 נוספים הוזמנו |
415 |
| ספרד |
Unidad Militar Emergencias (יחידת החירום הצבאית), צבא ספרד | הוזמנו 2 | 415 |
 צרפת |
Sécurité Civile (הסוכנות להגנה אזרחית ומוכנות למקרי חירום), משרד הפנים | 12 | 415 |
 קרואטיה |
חיל האוויר הקרואטי | 6 | 415 |
| קנדה |
המשרד למשאבי טבע וחיות הבר של קוויבק | 8 | 415 |
| קנדה |
המשרד למשאבי טבע של אונטריו | 9 | 415 |
| קנדה |
המשרד למשאבי טבע של ניופאונדלנד ולברדור | 4 | 415 |
| קנדה |
משרד שירותי האוויר של מניטובה | 1 3 נוספים הוזמנו |
415 |
מתוך 77 המטוסים שסופקו ושהוזמנו, התרסקו בתאונות 7 מטוסים, 3 של צרפת, שלושה של איטליה, ואחד של יוון. בתאונות אלו נספו 10 בני אדם[8].
מאפיינים
- מאפיינים כלליים
- צוות: 2 טייסים
- מושבים נוספים: מושב מתקפל בתא הטייס, 8 מושבים מתקפלים
- מטען: 2,900 ק"ג
- אורך: 19.82 מטרים
- מוטת כנפיים: 28.6 מטרים
- שטח כנף: 100 מטרים רבועים
- גובה: 8.9 מטרים
- משקל ומטען
- מטען ייעודי: 2,900 ק"ג
- משקל ריק: 12,880 ק"ג
- משקל דלק מרבי: 4,650 ק"ג
- משקל המראה מרבי (המראה ממסלול קרקעי, מטען להטלה): 19,890 ק"ג
- משקל המראה מרבי (המראה ממסלול קרקעי, מטען לא להטלה): 18,600 ק"ג
- משקל המראה מרבי (המראה מן המים): 17,170 ק"ג
- מטען מרבי (מים או חומרים מעכבי בעירה): 6,140 ק"ג
- משקל מרבי לאחר שאיבה: 21,360 ק"ג
- משקל נחיתה מרבי: 16,780 ק"ג
- מנועים: 2 מנועים מתוצרת פראט אנד וויטני, מדגם PW123AF, המספקים (כל אחד) 2,380 כוח סוס (SHP)
- ביצועים
- מהירות מרבית: 377 קמ"ש
- מהירות שיוט: 333 קמ"ש
- מהירות הזדקרות: 126 קמ"ש
- טווח: 2,443 קמ"ש
- תקרת שירות: 4,500 מטרים
- קצב טיפוס: 8.1 מטרים לשנייה
- מרחק המראה (מסלול יבשתי): 840 מטרים
- מרחק המראה (מסלול ימי): 815 מטרים
- מרחק נחיתה (מסלול יבשתי): 675 מטרים
- מרחק נחיתה (מסלול ימי): 665 מטרים
- עומק מים מינימלי לנחיתה: 1.8 מטרים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הערכה, על פי אתר החברה
- ^ חטיבת התעופה והחלל של קונצרן בומברדייה רכשה את חברת קנדאייר ב-1986. קנדאייר, שהייתה חברה ממשלתית, צברה עד אותה שנה הפסדי עתק, וממשלת קנדה העדיפה למכור אותה לחברה פרטית במקום לפרקה. ראו כאן ובערך באנגלית.
- ^ על פי אתר gizmag.com.
- ^ לאתר הפרס ראו כאן (בספרדית).
- ^ לציון הזכייה ראו כאן.
- ^ השאלה לחודשי השריפות.
- ^ השאלה מ-13 בספטמבר עד 13 בדצמבר, בכל שנה.
- ^ על פי נתוני ACRO (Aircraft Crashes Record Office, המשרד לתיעוד תאונות אוויריות).
