בוצ'קי
 סמל בוצ'קי | |
 | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 פודלסיה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 1,471 (2011) |
| קואורדינטות | 52°39′N 23°2′E / 52.650°N 23.033°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
בוצ'קי (בפולנית: Boćki, ביידיש: בודקי) הוא יישוב בפרובינציית פודלסיה בפולין, 18 קילומטרים מביילסק.
היסטוריה
האזכור הראשון של בוצ'קי במסמכים הוא משנת 1502, במסמכי מסחר בין מושל ויטבסק לבין סוחרים לבית משפחת פוטוצקי, שאחד מהם היה פקיד בכיר בדוכסות הגדולה של ליטא.
בשנת 1509 קיבל איוואן סאפייהא (Ivan Sapieha), בן שושלת פוטוצקי, את הבעלות על בוצ'קי מזיגמונד הראשון, מלך פולין. באותה תקופה קיבל היישוב זכויות עיר. ליישוב הגיעו מהגרים מרותניה והוקמו בה מספר כנסיות קתוליות.
במאה ה-16 היו ביישוב כ-1,400 תושבים, 235 בתים, כנסייה אורתודוקסית, מספר טחנות קמח ובתי עסק בתחום השיכר והאירוח, בית ספר קהילתי ומוסדות סעד. בשנת 1580 פקד את המקום המלך סטפאן באטורי. בתקופת הצרות ובעת פלישות האימפריה השוודית נפגעה העיר קשה ומספר תושביה ירד. בסוף המאה ה-17 היו ביישוב פחות מ-500 תושבים.
במהלך המאה ה-18 נבנו במקום כנסייה נוספת, עם מגדל שעון, וכן מנזר. בתקופה זו שבה בוצ'קי להיות מרכז מסחר ואמנויות. רוב תושביה עסקו בחקלאות. לפי מסמכים מהתקופה, בני משפחות פוטוצקי ורדזיוויל ששלטו בכפר ביקשו לטפח בו לא רק את הכלכלה אלא גם את הנוף, הצמחייה והדרכים, הכתיבו כללים לפקידיהם בבוצ'קי על מנת לשמור על ניקיון היישוב ויזמו הקמתה של כנסייה עשוית אבן ב-1765.
מסוף המאה ה-18 החלו להיערך בעיר חמישה ירידים בשנה. עם חלוקת פולין השלישית ב-1795 נכללה בוצ'קי בשטח שסופח לפרוסיה. במרד ינואר הייתה בוצ'קי אחד ממרכזי המתקוממים.
עם הנחת מסילת הרכבת בין ביילסק פודלסקי לבין ביאליסטוק איבדה בוצ'קי את חשיבותה כתחנת מעבר לכרכרות דואר, ותעשיית האוכפים בה נפגעה.
במלחמת העולם הראשונה נפגעה בוצ'קי בקרבות. לאחר המלחמה סופחה לפולין. גם בתקופה זו רוב האוכלוסייה התפרנסה מענפי תוצרת חקלאית.
לאחר שחרור פולין התנהלו בעיר קרבות בין מחתרות פולניות שדגלו בשחרור פולין כגון ארמייה קראיובה וארמייה לודובה, לבין הצבא האדום. פולנים רבים בני העיר נרצחו או נשלחו למחנות מעצר או לגולאגים בתחומי ברית המועצות.
יהודי בודקי
ככל הנראה נוסדה קהילה יהודית ביישוב כבר בסוף המאה ה-16. במאה ה-17 הוקמו בבוצ'קי, שכונתה בפי יהודיה: בודקי, שני בתי כנסת מעץ, אך הם חרבו במלחמת העולם השנייה. במאה ה-18 היו בבוצ'קי 54 יהודים אך בסוף המאה ה-19 כבר היו בעיר כ-650 יהודים - כשליש מאוכלוסיית העיר - שרובם עסקו בתעשיית המזון (קצבים, אופים, מבשלי בירה), במלאכה (ייצור תוצרת בד ועור) ובמסחר.
בתחילת מלחמת העולם השנייה חיו בבוצ'קי כ-730 יהודים. ב-1 בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את בוצ'קי אך בעקבות הסכם ריבנטרופ–מולוטוב הועברה בוצ'קי לידי ברית המועצות הגרמנים שבו וכבשו את בוצ'קי ביוני 1941 במבצע ברברוסה, גייסו יהודים לעבודת כפייה וביוני 1942 הקימו ביישוב שני גטאות. ב-2 בנובמבר 1942 הועברו היהודים לביילסק פודלסקי ולאחר סלקציה נשלחו חלקם לגטו שם, והיתר גורשו לטרבלינקה.
רבני העיירה
בבודקי כיהנו כמה רבנים ידועי שם:
- רבי דוד שאול קצנלנבוגן (1761–1819)
- רבי אריה לייב קצנלנבוגן - בנו של הרב הקודם
- רבי ירוחם אלטשולר
- רבי שמואל צבי הירש ציטרון
- רבי זאב וולף ליפשיץ
- רבי מלכיאל צבי טננבוים - לימים רבה הנודע של לומז'ה ומגדולי המשיבים בתקופתו
- רבי זליג ראובן בנגיס - לימים ראש בית הדין של העדה החרדית בירושלים
- רבי יוחנן מירסקי - לימים רבה האחרון של זבלודוב שנספה בשואה
- רבי ניסן בן-ציון (שמושקוביץ') - לימים עלה לארץ ישראל (1935) וכיהן כאב"ד בחיפה
- רבי חיים שלמה זימני - רבה האחרון של בודקי, נספה בשואה
אתרים בבוצ'קי
- מקווה הרוס
- כנסיית ה"קדוש" אנטוניוס מפדובה, שנבנתה בתחילת המאה ה-18
- כנסיית הדורמיציון. בחזית שני פסלים בסגנון הבארוק פרי יצירתו של הפסל יאן יז'י פלרש (אנ')
- כנסייה אורתודוקסית
- פסל בסגנון הבארוק של יאן מנפומוק מהמאה ה-18
- שלושה בתי קברות של חיילים גרמניים מתקופת מלחמת העולם הראשונה
לקריאה נוספת
- רחל גרוסבאום-פסטרנק, "בוצ'קי", בתוך: שמואל ספקטור וברכה פרוינדליך (עורכים), פנקס הקהילות: (4) פולין, כרך ח: מחוזות וילנה–ביאליסטוק–נובוגרודק, ירושלים: יד ושם, תשס"ו 2005, עמ' 136–138.
קישורים חיצוניים
- בוצ'קי (Boćki), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- לאורה קרגו, בוצ'קי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 873–874), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
בוצ'קי32617384Q896243