בגרט הרביעי, מלך גאורגיה
.jpg) מטבעות שיוצרו על ידי בגרט הרביעי בין השנים 1060–1072 | |||||||||
| לידה |
1018 ??,  גאורגיה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
24 בנובמבר 1072 (בגיל 54 בערך) כארתלי | ||||||||
| שם מלא | בגרט הרביעי, מלך גאורגיה | ||||||||
| מדינה | הממלכה הגאורגית המאוחדת | ||||||||
| מקום קבורה | מנזר צ'קונדידי | ||||||||
| בת זוג |
הלן בורנה מאלניה | ||||||||
| שושלת בגרטיוני | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
בַּגרַט הרביעי (בגאורגית: ბაგრატ IV; ) מבית בגרטיוני היה מלך הממלכה הגאורגית המאוחדת משנת 1027 ועד למותו בשנת 1072. בגרט הצליח לחזק את עצמאות ממלכתו, על אף הבעיות הפנימיות החמורות והאיומים החיצוניים.
חייו
בגרט היה בנם של גיאורגי הראשון ומרים מוספוראקאן, בתו של סנכרים השני מלך ארמניה. בשנים 1022–1025 הוחזק הנסיך בגרט כבן ערובה בידי האימפריה הביזנטית, בעקבות תבוסתו של אביו גיאורגי במלחמה הגאורגית-ביזנטית. בשנת 1025, ממש לפני מותו של הקיסר הביזנטי, בסיליוס השני, בדצמבר של אותה שנה, ובהתאם להסכם השלום בין בסיליוס לגיאורגי, הוחזר בגרט לגאורגיה. הקיסר שירש את בסיליוס, קונסטנטינוס השמיני, החליט להחזיר את בגרט לקונסטנטינופול, אולם השליח ששלח להחזיר את בגרט חזר בידיים ריקות. כתוצאה מכך התערערו היחסים בין האימפריה הביזנטית לממלכה הגאורגית. היחסים הידרדרו ביתר שאת לאחר שהתגלתה הקנוניה שארגן השליט של וספוראקאן (Վասպուրական)[1] ובמעורבות, לכאורה, של גיאורגי. האחרון מצידו התכונן במרץ לנקום על תבוסתו לביזנטים, אבל מת באופן פתאומי ב-16 באוגוסט 1027, ובגרט ירש אותו בהיותו עדיין בן 9 שנים. אימו, מרים מוספוראקאן, מונתה לפיכך לעוצרת הממלכה.
הקיסר הביזנטי החדש, קונסטנטינוס השמיני, סירב להכיר בזכותו של בגרט לכס המלוכה, וב-1029 שלח את צבאו להלחם בממלכה הגאורגית. חבורת אצילים רבת עוצמה בהנהגתו של הטוען לכתר, דמטרה מארטאנוג'י, דודנו של בגרט, בתמיכת הביזנטים, מרדו כנגד מרים ובגרט. מרד שנמשך עד למותו של קונסטנטינוס השמיני בשנת 1030. עם מותו של האחרון ניהלה מרים משא ומתן על הפסקת אש עם יורשו של קונסטנטינוס, רומנוס השלישי. בסופו של דבר השיא הקיסר החדש את אחייניתו הלן לבגרט, והבטיח לו את התואר הביזנטי, "קורופלאטס", והכיר בו כ"מלך הגאורגים והאבחזים". הלן נפטרה זמן קצר לאחר מכן בכותאיסי, ובגרט נישא לנסיכה האלנית, בורנה מאלניה, אחותו של צאר[2] ממלכת אלניה, דורגולל הגדול. מותה של אשתו הראשונה הביא גם לסופה של ההתקרבות הקצרה בין הממלכה הגאורגית לאימפריה הביזנטית.
בשנת 1032 מרד טוען אחר לכתר, דמטרה, אחיו למחצה[3], באנקופיה שבאבחזיה. בגרט הביס אותו, אבל לא הצליח למנוע את אובדן מצודת אנקופיה, שהועברה לאימפריה הביזנטית בידי הנסיך המורד.
  |
| מקור הסכסוך |
| אישים: דוד השלישי | גורגן | בגרט השלישי |
| שטחים במחלוקת: טאו | תאודוסיופוליס | פאסיאן | ימת ואן |
| מלחמת גיאורגי בבסיליוס (1015-1022) |
| קרבות: קרב שירימני | קרב סוונדכס |
| שליטים: גיאורגי הראשון | בסיליוס השני |
| כללי: המשמר הורנגי | התמה של איבריה |
| מרידות ליפריט, דוכס קלדקארי |
| קרבות: קרב סאסירתי |
| מעורבים: ליפריט הרביעי | בגרט הרביעי |
| רומנוס השלישי | קונסטנטינוס השמיני |
| ראו גם: הממלכה הגאורגית המאוחדת והאימפריה הביזנטית |
משלב זה התמקד בגרט בטביליסי שהוחזקה על ידי האמיר של אמירות טביליסי, ג'עפר (1032–1046), ונערך למערכה באמיר. בתקופה זו זרע בגרט את זרעי הסכסוך עם מצביאו, ליפריט בר'וואשי מקלדקארי, שהיה בעל אחוזה רב עוצמה.
בסוף המערכה על טביליסי שהחלה בשנת 1037 ונמשכה שלוש שנים, בשנת 1041, המלך, בעצת יריביו של ליפריט, חתם על הסכם שלום עם האמיר ג'עפר השלישי (1032–1046), יריב מושבע של הדוכס. כנקמה סייע ליפריט למרד של הטוען לכתר, אחיו למחצה של בגרט, דמטרה[4], לנסות ולתפוס את כס המלוכה. אבל מאמציו עלו בתוהו, והוא נאלץ לסיים את פעולות האיבה כנגד בגרט, להותיר את בנו כבן ערובה למלך. מאידך הוא קיבל את התואר "הדוכס גדול של כארתלי".
בשנת 1045 ויתרו הארמנים על בירתם, אני (Անի) לטובת בגרט הרביעי במטרה להגן על העיר מפני תוקפנות ביזנטית אפשרית. המלך השתלט על העיר והתקדם לעבר אנקופיה, שהייתה בשליטת האימפריה הביזנטית. למרות זאת ויתר בגרט תוך זמן קצר על המערכה כנגד הביזנטים ופנה לתקוף את טביליסי שוב. הוא הצליח להיכנס לעיר, אבל נתקל בהתנגדות נואשת של חיל המצב הערבי בפרבר המבוצר, איסאני.
בשנת 1046 ניצלו הביזנטים את המערכה בטביליסי, באו בברית עם אויביו הישנים של בגרט, הדוכס ליפריט בר'וואשי, גאגיק מלך ממלכת קאחתי-הרתי והמלך הארמני של ממלכת טאשיר-דזוראגאט[5], דוד אנהור'ין (989–1048)[6], ופלשו לגאורגיה. ליפריט הצליח להחזיר את בנו והזמין את דמטרה לשבת על כס המלוכה. אלא שדמטרה נהרג בתחילת המערכה. למרות זאת המשיך ליפריט להילחם וכבש את מצודת ארטנוג'י, הביס את חיילי בגרט, יחד עם שכירי החרב הויקינגים בקרב סאסירתי, והכריח אותו לסגת למערב גאורגיה.
שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 1048, נתפס ליפריט בידי הסלג'וקים במהלך המלחמה הביזנטית-סלג'וקית. בגרט ניצל את המצב, השתלט על העיר אופליסציחה, שבה את משפחתו של ליפריט והשתלט על טביליסי. בשנת 1051 שחררו הסלג'וקים את ליפריט, וזה חזר לגאורגיה עם כוח ביזנטי חדש והשתלט על מזרח גאורגיה. כשהוא מובס וחושש מהתפוררות ממלכתו, שם בגרט את פעמיו לקונסטנטינופול, וניהל משא ומתן על הסכם שלום. בהיעדרו הפך ליפריט לשליט בפועל על הממלכה בהצהירו על עצמו כעוצר לבנו של בגרט הרביעי, גיאורגי, היורש העתידי של בגרט הרביעי. לאחר שלוש שנים של משא ומתן מתיש הצליח בגרט להבטיח את הנייטרליות של הקיסר הביזנטי וחזר לגאורגיה כדי להחזיר לעצמו את השליטה בממלכתו. בשנת 1059 הכריח בגרט את ליפריט לצאת לגלות, ותקף את אר'סרתן הראשון, מלך ממלכת קאחתי-הרתי, שפרשה מהממלכה עוד בימי אביו, שהתהדר בתואר "מלך הקאחים והראנים" (קאחתי והרתי).
בשנת 1064 עמד בגרט בפני בעיה, כאשר הסלג'וקים בראשות אלפ ארסלאן פשטו על המחוזות הדרומיים של גאורגיה ובזזו אותה. האיום הסלג'וקי המשותף הביא את הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס העשירי (1006–1067) ובגרט לחתום על הסכם שלום בשנת 1065. כדי לחזק את הברית, נישאה מריה, בתו של בגרט, בשנת 1066, לנסיך הביזנטי, מיכאל, היורש המיועד של הקיסר הביזנטי. שנה לאחר מכן חיזק בגרט את ההגנה על הגבולות הדרומיים של הממלכה, על ידי כיבוש מחדש של המצודה הארמנית סמשווילדה, שבדרום גאורגיה. בשנת 1068 שיגר ארסלן את המשלחת השנייה כנגד גאורגיה, שבזזה מספר מחוזות בדרום גאורגיה. למרות זאת סירב בגרט להיכנע לתביעת הסולטאן הסלג'וקי להעלות לו מס שנתי. ארסלן עזב את גאורגיה אך השאיר את טביליסי ואת רוסתווי בידי בעל בריתו, האמיר פדלון השלישי והחזיר את אר'סרתן הראשון לכס המלוכה בקאחתי-הרתי.
ביולי 1068 מחץ בגרט את 33,000 חיילי חיל הפרשים של פדלון בעמקי כארתלי, כבש בחזרה את טביליסי והותיר אותה בשליטת מוסלמית תחת תנאי וסאליות. ההתקפה השנייה של פדלון גרמה לו למכה קשה: הצבא הגאורגי-אוסטי, תחת הנהגתו של הנסיך גיאורגי, היורש המיועד של בגרט, הביס את האויבים בצורה מוחלטת, ובזז את גנג'ה[7].
בגרט הרביעי, "מלך הגאורגים והאבחזים", נפטר ב-24 בנובמבר 1072 בכארתלי, ונקבר במנזר צ'קונדידי. בנו, גיאורגי השני, ירש אותו.
משפחה
בגרט היה נשוי פעמיים. נשותיו היו:
- הלן, אחייניתו של הקיסר הביזנטי רומנוס השלישי
- הנסיכה האלנית, בורנה מאלניה שילדה לו שלושה ילדים:
- גיאורגי, יורשו
- מרתה-מריה (אשת קיסר ביזנטיון לעתיד)
- מרים
מורשת
- בימי שלטונו, הקים פרוחורי "הגאורגי" משאוושטי (פרוכורוס ה"קדוש" מגאורגיה), את מנזר המצלבה בירושלים, בגרסתו הנוכחית (1038 או 1066)
קישורים חיצוניים
- נינו ביגוואווה, איחוד גאורגיה הפאודלית, (אנגלית)
- בגרט הרביעי באתר www.istoria.ge, (גאורגית)
הערות שוליים
- ^ וספוראקאן (Վասպուրական) – פרובינציה וממלכה ארמנית, שנכבשה על ידי האימפריה הביזנטית
- ^ שליטי ממלכת אלניה, שהתקיימה בצפון אוסטיה, נקראו בתואר "צאר"
- ^ דמטרה היה בנו של גיאורגי הראשון ואלדה האלנית
- ^ דמטרה היה בנו של גיאורגי הראשון ואלדה האלנית
- ^ ממלכת טאשיר-דזוראגאט - ממלכה ארמנית, שנשלטה על ידי ענף צעיר של הבגרטידים הארמנים, שושלת בגרטוני, בשנים 1079-המאה השלוש עשרה
- ^ נקרא גם "דוד חסר המולדת"
- ^ כיום באזרבייג'ן
24239932בגרט הרביעי, מלך גאורגיה