א-לוהי עוז

אלהי עז
	אֱ-לֹהֵי עֹז תְּהִלָּתִי רְפָאֵנִי וְאֵרָפֵא; וְתֵן מַרְפֵּא לְמַחֲלָתִי לְבַל אָמוּת וְאֶסָּפֶה; ; לְךָ אוֹדֶה בְּעוֹדִי חַי בְּתוֹךְ רֵעַי וְגַם אַחַי; וְאַרְבֶּה מַהֲלַל שִׂיחִי בְּקוֹל עָרֵב וְנִיב יָפֶה; ; יְשׁוּעָתְךָ תְּבוֹאֵנִי וְעַל רַגְלַי תְּקִימֵנִי; בְּשׁוּבִי עוֹד אֱלֵי כַנִּי לְטוֹבָתְךָ אֲנִי צוֹפֶה; ; קְשׁוֹב כִּי רַב כְּאֵב לִבִּי כְּאֵשׁ בּוֹעֵר בְּתוֹךְ קִרְבִּי; וְלֹא נוֹתְרָה נְשָׁמָה בִּי וְכֹחִי הוּא מְאֹד רָפֶה; ; יְהִי נָא חַסְדְּךָ עָלַי לְסָמְכֵנִי בְּמַעְגָּלַי; וְכָל יָמַי וְגַם לֵילַי אֲהַלֶּלְךָ בְּנֹעַם פֶּה; ; מְחֵה פִשְׁעִי כְּמוֹ עָנָן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן; וְאֵרָאֶה וְאֶתְבּוֹנָן מְקוֹם סַפִּיר וְגַם יָשְׁפֵה;

אֱ-לֹהֵי עֹז הוא פיוט קדום אשר נכתב במאה ה-16 או קודם לכן על ידי מחבר לא ידוע. אקרוסטיכון השיר הוא 'אליקים'.

רבי חיים ויטאל ב"שער הכוונות"^[1] כותב כי האר"י תיקן לזמר שלושה פיוטים בשלוש סעודות השבת, בסעודה ראשונה 'אסדר בשבחין' בסעודה שנייה 'אסדר לסעודתא', ומוסיף "ובפזמון סעודת המנחה לחן אלה"י עז תהלתי (בכתב יד אחר התווסף: רפאני וארפא)".

הפיוט מושר במספר לחנים בעדות שונות, ביהדות כורדיסטן, יהדות איראן, יהודי עיראק ואף יהודי הודו. השיר מבטא כאב ותקווה לרפואה ולגאולה, ומושר בשירת הבקשות בשבת ובמועדים שונים.

הרב יעקב משה הלל ראש ישיבת חברת אהבת שלום חידש לחן עתיק והוסיף בו שיפוצים, והוא נוהג לזמר אותו מדי שבת. בשנת 2018 הוציא הזמר יעקב שוואקי יחד עם בנו הבכור מנחם, גרסה אומנותית של השיר על פי הלחן של הרב הלל.^[2]