אתרים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חברת אתרים בחוף תל אביב - חברה לפיתוח אתרי תיירות בת"א-יפו בע"מ
נתונים כלליים
סוג חברה עירונית
תקופת הפעילות 1969–הווה (כ־55 שנים)
חברות בנות החברה לפיתוח יפו העתיקה
החברה לפיתוח תל אביב
אוצר מפעלי ים
מרינה תל אביב
בעלות עיריית תל אביב-יפו
ענפי תעשייה נדל"ן, תיירות
הכנסות 29.4 מיליון ש"ח (2010)
רווח 13.7 מיליון ש"ח (2010)

חברת אתרים בחוף תל אביב - חברה לפיתוח אתרי תיירות בת"א-יפו בע"מ (ידועה בשם חברת אתרים או אתרים) היא חברה עירונית בבעלות של עיריית תל אביב-יפו, עוסקת בתכנון, פיתוח, תחזוקה, השכרה וניהול של אתרי תיירות בעיקר באזור החוף של העיר.

היסטוריה

חברת אתרים הוקמה בשנת 1968 והייתה בבעלות משותפת של מדינת ישראל באמצעות משרד התיירות (50%) ושל עיריית תל אביב-יפו (50%)[1]. עם הקמתה החלה החברה לעסוק בתכנון אזור החוף של תל אביב, כולל נמל יפו ונמל תל אביב שנסגרו בשנת 1965 עם פתיחת נמל אשדוד[2][3]. תוכנית הפיתוח של "אתרים" התבססה על תוכנית מתאר מקומית לחוף תל אביב של האדריכל האיטלקי לואיג'י פיצ'ינטו, שאושרה בשנת 1965. פיצ'ינטו יצר פרוגרמה שכללה שדרת בתי מלון מודרניים, טיילת לאורך החוף, הסדרת התנועה לאורך החוף, בניית כיכר דמוית פיאצה איטלקית ומתחם מרינה. במסגרת פרויקט הפיתוח הוחלט לפנות לבנות בשטחה של שכונת מחלול מרכז תיירותי שיקשר בין בתי המלון, החופים ושדרות בן-גוריון, ויכלול גם כביש ראשי מקביל לחוף ומגרש חניה. ובמקום שכונת מנשייה הוחלט להקים מרכז עסקים ראשי חדש לעיר. על התכנון המפורט של הפרויקטים השונים הופקדו ארבעה משרדי אדריכלים: "רכטר-זרחי-פרי"(יעקב רכטר, משה זרחי ומיכה פרי) משרד אברהם יסקי, משרד "ניב-רייפר" (רפי רייפר, אמנון ניב) ומשרד ""נדלר, נדלר, ביקסון" (מיכאל נדלר, שולמית נדלר, שמואל ביקסון)[4][5].

בשנת 2005 מונה במכרז איתמר שמעוני לתפקיד מנכ"ל החברה, אך הועלו טענות נגד המינוי, הטיית המכרז ושינוי תוצאות בדיקת תנאי הסף שלו, שבהם שמעוני לא עמד. אך שר התיירות, אברהם הירשזון, אישר את המינוי. המינוי הביא גם לחקירת משטרה שנסגרה מחוסר ראיות[6]. במאי 2012 הוגשה עתירה לבג"ץ, בבקשה לפתוח שוב את תיק החקירה נגד המינוי. מתשובת המדינה, על ידי רשות החברות הממשלתיות והיועץ המשפטי לממשלה לממשלה יהודה וינשטיין הודתה המדינה שנפלו פגמים במינויו, אך היא אינה מעוניינת להפסיק את העסקתו[7].

בשנת 2011 החל מהלך של איחוד הבעלות במתחם חצי האי הירקוני תחת חברה אחת. חברת "אתרים" (שכבר החזיקה בחלק הצפוני של חצי האי הירקוני) רכשה את "החברה לפיתוח תל אביב" שהחזיקה בשטח יריד המזרח[8].

ביוני 2016 חתמו רשות החברות הממשלתיות ועיריית תל אביב על עסקת הפרדת החזקות, לאחר תהליך ממושך של משא ומתן. במסגרת ההסכם מכרה המדינה לעירייה את החזקותיה בחברת אתרים (50%), המחזיקה ומנהלת אתרי בילוי לאורך רצועת החוף העירונית, וכן את החזקותיה בחברת אוצר מפעלי ים (83%) ובחברה לפיתוח יפו העתיקה (50%)[9].

מתחמים בניהול החברה

המתחמים בניהול או בבעלות החברה כוללים, מצפון לדרום:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הממשלה והעיריה משתתפות בפיתוח שפת הים לרחצה בת"א, דבר, 8 בספטמבר 1969
  2. ^ מה ייעשה בנמלי יפו ותל־אביב, דבר, 24 ביוני 1969
  3. ^ שני משרדי אדריכלים יתכננו נמלי יפו ות"א, למרחב, 3 ביוני 1969
  4. ^ דנקה הרניש, הפיתוח הגיע לחוף ימה של תל-אביב, דבר, 30 בספטמבר 1970
  5. ^ יהושע כהנא, 5 מיליוני ל"י יושקעו השנה בשיקום חוף ים ת"א, מעריב, 28 במאי 1970
  6. ^ עמית בן-ארויה, נסגר התיק נגד הירשזון בפרשת מינוי מנכ"ל אתרים: "מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק הגשת כתב אישום", באתר TheMarker‏, 27 ביולי 2009
  7. ^ עינת פז-פרנקל, ‏בג"ץ: מדוע לא תופסק כהונתו של מנכ"ל חברת אתרים?, באתר גלובס, 2 בינואר 2012
  8. ^ שני אשכנזי, ‏אתרים תקנה את החלק המזרחי של הנמל ב-8.5 מ' ד', באתר גלובס, 30 בינואר 2011
  9. ^ נמרוד בוסו, עסקה היסטורית: תל אביב רכשה את נמל תל אביב, נמל יפו ואת רצועת החוף, באתר TheMarker‏, 15 ביוני 2016
  10. ^ אלעזר לוין, ‏תביעה של 2.5 מיליון ש' נגד חברת אתרים בנוגע לתיכנונו של פרויקט שפך הירקון בצפון תל-אביב, באתר גלובס, 17 בנובמבר 2004
  11. ^ מיכל מרגלית, ‏חברת אתרים הממשלתית תפרסם מכרזים להשכרת אלפי מ"ר מסחרי במתחם יריד המזרח שליד נמל תל אביב, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2012
  12. ^ שלומית צור, ‏אתרים מפרסמת מכרז להפעלת שטחים מסחריים בנמל תל-אביב, באתר גלובס, 21 במרץ 2017
  13. ^ איה אורנשטיין, אבא חדש למרינה, מעריב, 15 ביולי 1984
  14. ^ אתרים תבצע ב-2002 עבודות ב-50 מיליון ש' - פי 2 מאשר ב-2001, באתר הארץ, 12 באפריל 2002
  15. ^ אלעזר לוין, ‏שלב א' בשיפוץ גן לונדון בטיילת ת"א: חניון ותחנת-דלק של דלק, באתר גלובס, 9 באפריל 2000
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0