תוכן העניינים

תוכן העניינים של כתבי צ'ארלס דיקנס - כרך 4 - אוליבר טוויסט, במהדורה משנת 1894

תוכן העניינים הוא חלק בלתי נפרד מכל ספר עיון, ומופיע לעיתים גם בספרי סיפורת. מקומו של תוכן העניינים הוא בראש הספר, משום שהוא מהווה מעין מפה להמשך ההתמצאות בספר, אך לעיתים הוא ממוקם דווקא בסוף הספר.

תוכן העניינים מכיל את רשימת כל הפרקים שבספר (כולל רכיבים פותחים ורכיבים מסיימים, אך ללא תוכן העניינים עצמו), ומספר העמוד שבו מתחיל כל פרק. את הרווח המפריד בין שם הפרק (המיושר לימין, בעברית), ובין מספר העמוד (הרשום בקצה השמאלי של העמוד), מקובל למלא בשורת נקודות, כדי להנחות את עין הקורא אל המספר הנכון, ולמנוע ממנו טעות.

מלבד חלוקה לפרקים ייתכנו בספר רמות הקבצה גדולות יותר, כגון הקבצה לחלקים, ובמקרה זה מופיעים גם השמות של רמות הקבצה אלה בתוכן העניינים.

תוכן עניינים לספר הוא המצאה קדומה. כבר לספריו של יוסף בן מתתיהו קדמוניות היהודים ומלחמת היהודים עם הרומאים נוסף תוכן עניינים, כמו גם לאנציקלופדיה המקיפה תולדות הטבע (או חקר הטבע) פרי עטו של פליניוס הזקן, שניהם במאה הראשונה לספירה.

מבנה תוכן העניינים

למבנהו של תוכן העניינים וריאציות אחדות, המשקפות מטרות שונות, ודרכים שונות להשגת מטרות אלה. שתי הגישות הבסיסיות ביחס לתכולתו של תוכן העניינים הן:

• תוכן עניינים מצומצם

לפי גישה זו נועד תוכן העניינים לאפשר לקורא התמצאות ראשונית במרכיביו העיקריים של הספר, ולתת לו במבט אחד תמונה כוללת של תוכן הספר. כאשר רמת הפירוט בתוכן היא עד רמת שמות הפרקים, ולפיכך מרוכז התוכן בעמוד אחד, הוא אכן מספק שירות זה בצורה נוחה.

• תוכן עניינים מפורט

יש הגורסים שתוכן העניינים חייב לספק יותר מאשר מידע ראשוני על מבנה הספר, ולאפשר גם התמצאות בפרטים המרכיבים את הספר, ולכן עליו להכיל גם את פרטי כל הסעיפים שלהם נחלק כל פרק. בגישה זו מתחרה התוכן במידה מסוימת במפתח העניינים. תוכן עניינים הבנוי כך מספק מידע רב יותר, אך הוא משתרע על פני עמודים אחדים, ולכן אינו מאפשר לקלוט את כל מבנה הספר במבט אחד. ביישום גישה זו מובלטים שמות הפרקים (לעומת שמות הסעיפים), למשל באמצעות סידורם בגופן שמן, או באמצעות הסטה קלה שמאלה של שמות הסעיפים.

הווריאציות המתוארות להלן מנסות לשלב את שתי הגישות הבסיסיות המתוארות לעיל, בדרך שתשיג את מטרותיהן של שתי הגישות:

• תוכן עניינים כפול

הדרך הפשוטה ביותר לשילוב שתי הגישות היא ביצוע שתיהן, כלומר בספר מופיע עמוד ובו תוכן עניינים מצומצם, ואחריו עמודים אחדים של תוכן עניינים מפורט.

• תוכן עניינים מפוצל

פתרון לעימות שבין שתי הגישות, ניתן ליישום בספר שלא נועד לקריאה סדרתית, אלא לגישה ישירה של הקורא לפרק המעניין אותו. בפתרון זה מופיע בראש הספר רק תוכן עניינים מצומצם, ובראש כל פרק מופיע תוכן עניינים לפרק זה בלבד, ובו רשימת סעיפי הפרק. איתור סעיף בשיטה זו נעשה בשני צעדים: תוכן העניינים המופיע בראש הספר נותן תמונה כללית של תוכן הספר, ומאפשר את איתור הפרק המתאים. תוכן העניינים המופיע בראש הפרק מאפשר את איתור הסעיף הנדרש.

• תוכן עניינים מפורט קומפקטי

פתרון אחר לבעיה נמצא בשיטה לפיה שם הפרק והעמוד בו הוא מתחיל מופיעים בתוכן העניינים בצורה רגילה, ואחריהם מופיעה רשימה צפופה של שמות הסעיפים (סעיפים אחדים בשורה), עם ציון מספר העמוד בו מתחיל כל סעיף או בלעדיו. בשיטה זו מכיל תוכן העניינים את המידע הרב המופיע בתוכן עניינים מפורט, אך הוא משתרע על מספר קטן של עמודים.

תוכן העניינים לספר מרובה כרכים

כאשר הספר משתרע על-פני כרכים אחדים, מקובלות שיטות אחדות להצגת תוכן העניינים:

• בראש כל כרך מופיע תוכן אותו כרך;
• בראש כל כרך מופיע תוכן כל הכרכים כסדרם;
• בראש כל כרך מופיע תוכן כל הכרכים: תחילה תוכן הכרך בו מודפס התוכן, ואחר-כך תוכן כל שאר הכרכים כסדרם;
• בראש הכרך הראשון מופיע תוכן כל הכרכים, ובשאר הכרכים לא מופיע תוכן (זהו פתרון חריג).

דפי תוכן נוספים

לעיתים מופיע לאחר תוכן העניינים דף תוכן נוסף, ובו רשימת טבלאות או תרשימים המופיעים בספר. בדרך כלל אין צורך בדף תוכן זה, שהרי טבלאות ותרשימים אינם עומדים בפני עצמם, אלא מהווים חלק מהפרק המתאים, המופיע בתוכן העניינים. יש תועלת ברשימה זו בספר שהטבלאות המשובצות בו אכן עומדות בפני עצמן, כלומר צפוי רצון של הקורא לגשת ישירות לטבלה, ודף התוכן מאפשר גישה ישירה זו.

תוכן העניינים במצגות

מלבד ספרים, תוכן העניינים יכול להופיע גם במצגות. בתוכן עניינים במצגת נוהגים להקל על הקורא ובשל כך מוסיפים קישור לשקופית בעלת המידע במקום לרשום מספרי שקופיות.