ארנסט קליין
| ענף מדעי | בלשנות |
|---|---|
| מקום מגורים | קנדה |
הרב OC ד"ר אֶרְנֶסְט דוד קליין (Ernest David Klein; 26 ביולי 1899, סאטו מארה – 4 בפברואר 1983, טורונטו) היה בלשן פוליגלוט יהודי-קנדי ממוצא רומני, מחבר ספרים ורב. עסק באטימולוגיה של מילים בעברית ובאנגלית.
תולדות חייו
נולד בסאטו מארה, במזרח האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום בשטח רומניה).[1] בנו של הרב יצחק איגנאץ (Isaac Ignaz) קליין, שחיבר למעלה מעשרים ספרים רבניים. אמו רחל (רוזה, Rose) קליין (שם משפחתה הקודם היה פרידריך, Friedrich) התייחסה לשושלת רבנית (נפטרה בסאטו מארה ב-1940[2]).
ב-1920 הוסמך לרב, בעידוד אביו, ופנה ללמוד על הלשונות השמיות והרומאניות באוניברסיטת וינה.[1] כעבור חמש שנים, ב־1925, קיבל בה את הסמכתו לדוקטור לפילוסופיה.[1] משנת 1931 כיהן כרבהּ של העיירה נובה זמקי שבצ'כוסלובקיה (כיום בדרום-מערב סלובקיה) עד שנת 1938.[1] ב-1935 נשא לאישה את אלה שאטין (Ella Schattin).[3]
בשואה גורש קליין בידי הנאצים לאושוויץ בשנת 1944, ומשם הועבר למחנה הריכוז דכאו.[1] עם הגעת הצבא האמריקאי ב-29 באפריל 1945, ומששוחרר מחנה הריכוז, יצא לחופשי.[1] הוא חזר אל עיר מולדתו סאטו מארה (סאטמר), שבה היו חיי תרבות יהודיים שוקקים. בשובו גילה כי חרבה העיר וכי אביו, אשתו, בנו יחידו (יוסף חיים ישראל, Joseph Hayyim Israel[4]) ושתי אחיותיו נרצחו בשנה זו במחנה ההשמדה אושוויץ.[1] אחת משלוש אחיותיו, פאול חורבת' (? Paul Horvath, שם נעוריה אליזבת' קליין, Elizabeth Klein), ובעלה הם היחידים ששרדו ממשפחתו.[4] היגר לצרפת והיה לרב בבית הכנסת "Rue de Montevideo" שבפריז בשנים 1950–1951.[1]
ב־1951 היגר עם אחותו ובעלה[4] לטורונטו שבקנדה (רחוב Barse מס' 119)[3], ונבחר להיות רבה של קהילה קטנה של יהודים מהגרים דוברי הונגרית[1] עד יום מותו. קהילה זו, "בית יצחק" (Beth Yitshak), נקראה על שם אביו.[4]
במקום מושבו החדש בקנדה עלה בידו של קליין לשקע את עצמו בחקר הלשונות, כעצתה של אחותו, שביקשה להקהות את צערו ומכאובו. קליין פנה לחקר ההיסטוריה של השפה האנגלית[1], שפה שאהב והתפעל ממנה עוד מילדותו[4], והיה מקצה לעבודתו שישה ימים בשבוע, ובכל אחד מהם עבד עשר עד 11 שעות. היות שבאנגלית נטועות השפעותיהן של לא פחות מ-40 לשונות, היה על קליין להיות בקיא בכולן, ובפרט בלשונות שכבר נכחדו (כמו יוונית עתיקה[5]).[1] את ידיעותיו בעברית, ביידיש ובארמית רכש מתוקף היותו נער שגדל בבית יהודי, ובבית הספר למד גרמנית, לטינית ויוונית.[1] משיכתו לשפות ליוותה אותו בכל חייו: בהפסקות שבין השיעורים בבית הספר למד שפות בגפו;[6] בן תשע ידע לדקלם את ספר תהלים בעל פה,[7] ובן 15 שלט היטב ברזי השפה האנגלית רק בזכות ספרי הלימוד שקרא[8].
את שלושת מילוניו האטימולוגיים חיבר קליין בעליית הגג רחבת הידיים של בית הכנסת שהתגורר בו.[1]
ב-1966 הוציא לאור את המילון האטימולוגי המקיף של הלשון האנגלית, המכיל כ-49 אלף רישומים, תוצאת 20 שנות מחקר. במילון זה 750 מילים שמקורן שמי.[4] אחד החידושים במילון זה הוא שיטת התעתיק של מילים שמיות שפיתח, ובעזרתה התאפשר לקורא להעתיקן מחדש לכתב המקורי שלהן על כל תנועותיהן.[1]
בעשר שנותיו האחרונות שקד על המילון האטימולוגי העברי-אנגלי המקיף (721 עמודים), בהיותו סמוך על שולחנו של ארתור מינדן (Arthur Minden, 1966–1910, משזה נפטר, נתנה אשתו ביאטריס מינדן, Beatrice Minden [לשעבר Spiegel], 1910–2009, את חסותה בשמו). ספר זה, המכיל כ-30,000 ערכים ומנוסח בלשון קצרה ומדויקת, מקיף את העברית על כל תקופותיה ורבדיה (לרבות לשון ימי הביניים, הלשון המשנאית, והלשון הרבנית) ומשמש חוקרי שפה גם כיום. המילון מציג במקרה של מחלוקת את כל הסברות למקור הערכים, מציין לעיתים מי טבע חידושים הכתובים בו ומרבה להשוות את המילים ואת שורשיהן לשאר השפות השמיות. הוא מייחד ערכים לתחיליות ולסופיות, דן במקורן של מילים לועזיות שנקלטו בעברית ומצייר את התפתחות משמעותם ונטייתם של שורשים עבריים. המילון אינו דן במימרות, תחת אותיות בערבית וביוונית הוא משתמש בתעתיק, והוא פרוס בשלושה טורים בכל עמוד. אוניברסיטת חיפה נסתייעה בשירותיו של הטיפוגרף אריאל ורדי, אשר פתר בעיות סְדָר (שכן המילון מציג לכל אורכו מילים משפות שנכתבות בכיוונים שונים).[1] קליין לא הספיק להביא את המילון לידי גמר, ואת כתבי היד שהניח אחריו ערכו דב בנחורין והפרופ' אהרן דולגופולסקי בלִוויית המתרגם והעורך ברוך שׂראל, שקיבל עליו גם את עבודת ההכנה לדפוס – ובה הוסיף 2,500 ערכים שחסרו במילון, בעיקר מילים מודרניות.[1] הספר ראה אור ארבע שנים אחרי מותו של קליין.
בטרם מותו עמל קליין על מילון אטימולוגי למונחי רפואה, אולם פרסום זה לא הושלם ועל כן לא זכה לראות אור.[1]
ב-1978 הוענק לו תואר קצין של מסדר קנדה. על עבודתו קיבל שני תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות קנדיות.[1]
ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[9].
עבודתו המקצועית
- A Comprehensive Etymological Dictionary of the English Language (בשנים 1966–1967; מכונה בקיצור CEDEL בספריו ובמחקר)
- A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English (כרטא ירושלים ואוניברסיטת חיפה, 1987; ההקדמה מאת הפרופ' חיים רבין)
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 1.16 1.17 Ernest Klein, A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English, כרטא ירושלים ואוניברסיטת חיפה, מקצת המידע מצוי בעטיפת המגן (dust jacket) של הספר (כלומר העטיפה החיצונית, אשר אפשר להסירה בקלות), 1987
- ^ Nicholson Baker, The Size of Thoughts: Essays and Other Lumber, Knopf Doubleday Publishing Group, 2011-08-24. (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 Contemporary Authors, Permanent Series: A Bio-bibliographical Guide to Current Authors and Their Works, Gale Research Company, 1978. (באנגלית)
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 Ernest Klein, A Comprehensive Etymological Dictionary of the English Language, ELSEVIER PUBLISHING COMPANY, 1966
- ^ Memoir: Dr. Ernest Klein - Word Information, wordinfo.info
- ^ The Canadian Jewish News, Friday, August 1, 1975, page 3
- ^ The Canadian Jewish News, Friday, September 9, 1960
- ^ The Canadian Jewish News, Friday, September 9, 1960
- ^ ארכיון ארנסט דוד קליין, באתר הספרייה הלאומית.
30114511ארנסט קליין