ארנסט כאהן
ארנסט כאהן (Ernst Cahn; 27 ביולי 1889 – 3 במרץ 1941) היה חבר המחתרת ההולנדית בזמן מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
ארנסט כאהן נולד בשנת 1889 בעיר רמאגן (Remagen) שבקיסרות הגרמנית לסלומון כאהן (Salomon Cahn) ורוזה קצנשטיין (Rosa Katzenstein). כאהן נשא לאישה את אורסולה לייה לבית הופמן.
בשנת 1936, בעקבות רדיפת היהודים בגרמניה, היגרו ארנסט ואשתו כפליטים להולנד. שתי בנותיהם אינגה (רות) והלגה עלו לארץ ישראל כחלוצות כשנה לפני כן.
ארנסט כאהן ושותפו אלפרד קוהן (גם הוא פליט יהודי מגרמניה) היו בעלים של שני עסקים באמסטרדם: סלון גלידה KOCO ברחוב ואן ואוּסטראט (Van Woustraat) מס' 149 וחנות לדברי מאפה ברחוב דה ריינסטראט (De Rijnstraat) מס' 71–73. הם היו מקובלים ואהודים בקרב האוכלוסייה ההולנדית והקהילה היהודית.
בסלון הגלידה ברחוב ואן ואוּסטראט אורגנו פעולות מחתרתיות, והוא שימש גם מקום מפגש ותכנון ההתקוממויות של קבוצות יהודים נגד הקטטות האנטי-יהודיות שהתרחשו בפברואר 1941.
ב-11 בפברואר 1941 החלו הנאצים בפעילות בידוד של היהודים, והורו ליהודים להסגיר את כלי הנשק שברשותם. הוראה זו לא מולאה, ובעקבות כך עצרו הגרמנים מספר צעירים יהודים, שרובם נרצחו בהמשך במחנות אושוויץ ומטהאוזן.
ביום שבת 15 בפברואר 1941 נופץ חלון הראווה של סלון הגלידה על ידי קבוצת פאשיסטים.
ב-19 בפברואר, בעקבות הלשנה, פשטה המשטרה הירוקה (משטרה גרמנית נאצית) באלימות לתוך סלון הגלידה. אחד מהנאצים שהשתתפו בתקיפה זו היה איש "המשרד לענייני יהודים" קלאוס בארבי. תוך כדי התגוננות מול התקיפה האלימה התיז ארנסט כאהן לעבר התוקפים גז אמוניה בעזרת אינסטלציה שהוכנה מראש למטרה זו. אירוע זה נודע בכינויו "KOCO Affair" (פרשת KOCO).[1]
כאהן וקוהן נעצרו ונכלאו. שלושה ימים לאחר מכן, ביצעו הנאצים בהוראת היינריך הימלר כנקמה "ריאקציה" ברובע היהודי. במהלך הפעולה פשטו הנאצים על בתי היהודים והוציאו 425 יהודים צעירים מבתיהם, וריכזו אותם בכיכר יונס דניאל מאייר (Jonas Daniel Meijer). יהודים אלה עברו עינויים, ובהמשך נשלחו למחנות בוכנוואלד ומטהאוזן. הפעולה עוררה זעם עצום בקרב תושבי אמסטרדם והובילה ב-25 בפברואר לשביתת הסוחרים שנודעה כ"שביתת פברואר" (לעיתים "שביתת פברואר 1941").
ארנסט כאהן עבר עינויים קשים בכלא סכוונינגן, הידוע בכינויו האירוני "מלון התפוז" (Oranjehotel). למרות זאת, סירב למסור את שם המכונאי שהרכיב את אינסטלציית האמוניה. הוא נידון למוות והוצא להורג על ידי כיתת יורים ב-3 במרץ 1941 בדיונות Waalsdorpervlakte שליד כלא סכוונינגן. כאהן היה האדם הראשון שהוצא להורג על ידי הנאצים בהולנד. שותפו לסלון הגלידה, אלפרד קוהן, נידון ל-10 שנים, אך לא שרד.
מכתב פרידה
לפני הוצאתו להורג ניתנה לארנסט כאהן הזדמנות להיפגש בבית הכלא עם אשתו אורסולה לייה כאהן הופמן. הוא מסר לה מכתב פרידה (אשר נמצא כיום אצל נכדיה, ילדיהם של הלגה ואינגה-רות). במכתב הפרידה מבקש ארנסט מאשתו להגיע לארץ ישראל ולחבור לבנותיהם:
קטעים מן המכתב
פטר [כינוי חיבה] היקרה שלי!
בקור רוח וברוגע אני מצפה למותי הקרוב. דאגתי היחידה היא לך, וצר לי שאני לא יכול להשאיר אותך מאחור כאשר דואגים יותר טוב לצרכייך... בקשתי האחרונה היא, שכאשר מלחמה זו תגיע לסופה, תעשי הכול על מנת להגיע אל הילדים. לשם את שייכת. שם דואגים לך היטב, את אהובה ואת יכולה גם לעיתים קרובות להפוך את עצמך למועילה. הילדים יועידו לך עוד הרבה שנים אהובות, ועם מחשבה זו אני רוצה למות בשקט.
ברכות ונשיקות ממני לאינגה [Inge] שלנו ולהלגה'לה [Helgalein] שלנו. משמחת אותי המחשבה לדעת כי הילדים נישאו טוב ומצויים בביטחה במרחקים. איזה מזל.
ברכות גם להוינה [Hoine] וליושו [Joshu]: ואף אם לא הייתה לי מעולם הזכות להתוודע להם אישית, הרי שמתוך המכתבים שלהם זכיתי לאהוב את החתנים האהובים. וגם מהסיפורים של אינגה'לה [Ingelein] זמן קצר לפני פרוץ המלחמה. התענגו הפכו את חייהם לכאלה שראוי לחיות אותם. "שמחו בשמש", קרא לעברנו אבינו לאות פרידה, לכך הייתי רוצה לקרוא אתכם, ילדיי, פעם נוספת.
ובאשר לנכדה הקטנה, אני שולח לכם, הלגה ויושו היקרים, את ברכותיי הלבביות ביותר מעומק ליבי. הלוואי שהיא תביא עליכם הרבה שמחה וברכה.
לך, מחמדתי, אני מודה על כל אהבתך הגדולה; אהבתי לך הינה תמידית, היא לא תיכבה, והיא אמורה ללוות אותך גם הלאה לאחר מותי, ואל נא תהיי עצובה, אהובתי, כך קבע הגורל הוא לא רצה אחרת.היי אמיצה, צאי במרץ אל מול העולם וגברי עליו בבטחה! חשבי עלי! [...]ואז תתגברי על הכול. לך, פטר, אני מודה על השנים הרבות אשר חווינו במשותף, אבל האהבה שלנו ניצחה שוב ושוב...
ברכי עוד בשמי את אמך האהובה, אשר הייתה גם תמיד טובה ומלאת הבנה כלפיי, ואשר קיבלה אותנו בזמנו תוך גילוי נכונות כה רבה...
על כן אהובתי, הניחי לי לישון בשקט; שמרי אותי כאהוב ומי יודע, אולי תהיה בכל זאת פגישה בה נתראה שוב!
אני אוהב אותך, את ידיך, את לבך...
את גורמת לי עדיין דאגה רבה... תסתדרי? האם תוכלי להסדיר הכול בשקט.ואלטר [Walter] אחי היקר, הדה והילדים, אני חייב היום, אם כך, להיפרד מכם לתמיד. תודה לכם על כל מה שעשיתם עבורי בחיי המגוונים. לא הוקנתה לי, למרבה הצער, הזכות לפצות אתכם על הכל. על כל פנים, שוב תודה מקרב לב לך, וולטר, היה אמיץ ואני מקווה ומאחל לכם שתשרדו את המלחמה בריאים, ושייחסך ממך וממשפחתך כל אסון. [...] תתמוך בלייה היקרה שלנו... כל טוב לזוסה [Suse], איריס [Iris] [...] שלום! נשיקת אח לך, שלך ארנסט...
ואם שררה אולי איזו שהיא אי הבנה מסוימת, סלחו לי כולכם, ארנסט שלכם.
הנצחה
במקום שבו היה סלון הגלידה ישנה כיום מסעדה. מחוץ לה מוצב שלט נחושת המתאר את האירוע שהתרחש במקום. מדי שנה בחודש פברואר, מניחים תלמידי בתי הספר באזור זרי פרחים ליד השלט לזכר ההתקוממות כנגד הנאצים.
אחרי המלחמה נקרא על שמו רחוב ברובע אוסדורפ שבאמסטרדם: De Ernst Cahnsingel.
בסוף אוגוסט 2008 הנציחה עיריית אמסטרדם את כאהן וקוהן כשקראה לגשר 401, שבין הרחובות ואן ואוּסטראט (Van Woustraat) ודה ריינסטראט, על שמם.[2] הגשר מחבר בין שתי שכונות שאליהן נמלטו יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה ומשם נלקחו ונשלחו למחנות המוות.
ב-1985 הופק סרט עלילתי בשם "סלון הגלידה" (De Ijssalon), המבוסס על האירועים סביב סלון הגלידה, בבימויו של דימיטרי פרנקל פרנק. בסרט נקראת דמותו של ארנסט כאהן בשם אוטו שנֶוַויְיס (Otto Schneeweiss).
הערות שוליים
- ^ 1941: Mass Murder, עמוד 218, באתר The Holocaust Chronicle
- ^ תמונת גשר Cahn en Kohnbrug
24012076ארנסט כאהן