ארמיניוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אַרְמִינִיוּס, (17 לפנה"ס – 19 לספירה), מצביא גרמני, וראש שבט הכרוסקים הגרמאני העתיק. בגרמנית שמו המלא הֵרְמַן דֵר כֵֿרֻסְקֵר. שמו המקובל, ארמיניוס, הוא התרגום הלטיני לשם אַרְמִין, ולאו דווקא "הרמן". השם הרמן השתרש מעיוות השם בידי מרטין לותר, בחיפושו אחר סממן עתיק לאדם הנלחם ברומא. משמעות השם הרמן היא "לוחם".

ילדות עד לקרב טויטובורג

ארמיניוס נולד לסֵגִימֵר (Segimer), מנהיג של שבט הכרוסקים, שכרת ברית עם הרומאים. בצעירותו, כילד, נלקח לרומא ואומן לשירות בצבא הרומי. כבוגר לקח חלק במלחמות הבלקן בתקופת אוגוסטוס קיסר, ושימש כקצין גבוה בכוחות העזר של האימפריה. קיבל מעמד של אזרח רומאי, בן למעמד הפרשים. במלחמות אלו נחשף לברוטליות הרבה שהפעילו הרומאים, כנגד השבטים שהתמרדו נגדם, דבר שגרם לו להרהר מחדש על נאמנותו לאימפריה הרומית.

לבסוף חזר לביתו בגרמאניה כקצין מטעם האימפריה הרומית. האימפריה הרומית החלה לבסס את שליטתה על השטחים מערבית לנהר הריין (מימי מלחמת גאליה בימיו של יוליוס קיסר), ושאפה להרחיב את הגמונייתה לעבר נהר האלבה, בכוח הזרוע ותחת הנהגתו של פובליוס קוינקטיליוס וארוס. ארמיניוס נעשה בן בריתו של וארוס וחביבו, ובמהלך הזמן החל זומם נגד רומא; תקוותו הייתה לאחד את כל שבטי גרמניה, להדוף את הרומאים ולייסד אימפריה גרמנית.

בסתיו של שנת 9 לספירה, הצליח ארמיניוס, בעורמה, לפתות את וארוס להיכנס לאזור מיוער במערב גרמניה, כדי להשליט סדר. ארמיניוס, שהיה אז בן 25, עם כוח שהורכב מבני ברית גרמנים ארב לרומאים, והשמיד בקרב יער טויטובורג קרוב ל-20,000 איש, כשלושה לגיונות. וארוס וקציניו הבכירים התאבדו משחשו במפלתם. מיקומו המדויק של הקרב אינו ברור, ויש הסוברים כי התרחש על גבעה בשם קלקריס. מפלתם הקשה והמפתיעה של הרומאים זעזעה אותם ופגעה בהם מבחינה מורלית.

ניצחון ארמיניוס עצר את ההתקדמות הרומאית באזור, אך עקב סכסוכים שבטיים הוא לא הצליח לאחד את השבטים הגרמאניים לליגה אנטי-רומאית יעילה.

המלחמה השנייה ברומאים

הרומאים שאפו לנקום את הפסדם, ותחת פיקודו של גרמניקוס, הצליחו להשיג ניצחון על הגרמנים בהתקפת פתע, סמוך לעלייתו של טיבריוס קיסר לכס האימפריה. צבא גרמניקוס בזז את הערים הגרמניות ולקח בשבי את אשת ארמיניוס, תֻ'סְנֵלְדַה, שניתנה על ידי אביה ואחיה לרומאים, כהבעת מחאה כנגד ארמיניוס.

במקור אורסה ת'סלנדה למנהיג שבטי אחר, אולם ארמיניוס נשא אותה בכוח. השבט אליו השתייכה היה שבט פרו-רומאי, דבר שעודד עוד יותר את איבתו כלפי שבטו של ארמיניוס. ת'סלנדה נלקחה לרומא, שם ילדה בן לארמיניוס, ונעלמה מעל לדפי ההיסטוריה. בנה גודל כגלדיאטור ברוונה, ומת טרם הגיעו לגיל 30, בזירה.

הניצחון של גרמניקוס בקרב נהר הווזר אמנם החזיר את גבול האימפריה לנהר האלבה, אך טיבריוס דרש את הפסקתה של המערכה. לבסוף נרצח ארמיניוס בידי משפחת אשתו, בגיל 37.

מורשת ארמיניוס בגרמניה

זכר ארמיניוס נשמר במשך מאות שנים רק ברשומות אויביו הרומאים, שהעריכו את גאונותו כמצביא והגנתו על חופש בני עמו. במאה ה-19 הוחייתה דמותו מחדש בגל הפטריוטיות והלאומנות ששטף את גרמניה בעת ההיא, גם בשל מחזהו של היינריך פון קלייסט, "קרב הרמן" שניסה לבטא את אחדותם ועליונותם של השבטים הגרמנים. בשנת 1875, ימיה המוקדמים של האימפריה הגרמנית של ביסמרק, הסתיימה הקמת אנדרטה לזכרו שנקראת "הֵרְמַנְסדֵנְקְמַל", ונמצאת כ-75 קילומטרים מאתר הקרב המשוער.

יש תאוריות הגורסות שהמשמעות הלטינית של שמו של ארמיניוס הוא גוון כחול, שמעיד על עיניו הכחולות. ושמשמעות שמו של אחיו, פלאבוס, היא בלונדיני, על שם צבע שיערו. מאפיינים חיצוניים אלו היו נדבכים בבניית הדימוי הארי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארמיניוס בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0