ארמון טווילרי
ארמון טווילרי (בצרפתית: Palais des Tuileries) היה ארמון שהוקם בפריז ב-1564. הארמון נהרס בשרפה ב-1871 ולא נבנה בשנית.
במאה השלוש עשרה היו במקום זה כבשנים לייצור רעפים (tuiles בצרפתית, ומכאן השם טווילרי). במאה הארבע עשרה שימש המקום כקרקע חקלאית ועליה בית שהיה שייך לראש עיריית פריז. במאה השש עשרה שר הכספים של צרפת בנה שם בית שאותו קנה פרנסואה הראשון, מלך צרפת כדי שישמש למקום מגוריה של אמו. אחרי מות אנרי השני, מלך צרפת ב- 1559, אלמנתו, קטרינה דה מדיצ'י, הורתה להרוס את המבנים הישנים וב 1564 החלה לבנות שם ארמון שהיה ממוקם ממערב לארמון הלובר, ולהקיפו בגנים (גני טווילרי).
מלכי בית בורבון לא התגוררו בארמון טווילרי אלא לתקופות קצרות בלבד. בתחילת המאה השבע עשרה אנרי הרביעי, מלך צרפת הרחיב את ארמון טווילרי כך שפינתו הדרומית מזרחית התחברה עם ארמון הלובר שבו התגוררו מלכי צרפת כאשר היו בפריז. אן, דוכסית מונפנסייה שהייתה בת דודו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת התגוררה בארמון טווילרי מ- 1638 עד 1652. לואי הארבעה עשר המשיך בהרחבת ארמון טווילרי וב- 1664 הקים שם תיאטרון, אך התגורר שם שלוש שנים בלבד. לואי החמישה עשר, מלך צרפת התגורר שם בילדותו מ- 1715 עד 1722.
באוקטובר 1789, במהלך המהפכה הצרפתית, נכפה על לואי ה-16 ואשתו מארי אנטואנט לשוב מארמון ורסאי ולגור בארמון הטווילרי במעצר בית, כדי להדגיש את שיבת המלוכה לארמון בפריז, לעומת ההתנשאות והניכור שאפיינו את השלטון מתוך ורסאי שנבנה מחוץ לפריז כאות עליונות של המלך על העם.
סופו של ארמון טווילרי
ב-23 במאי 1871 הציתה קבוצה של שנים עשר קיצוניים חברי הקומונה הפריסאית את הארמון באמצעות שימוש בזפת, טרפנטין ונפט. הדליקה נמשכה כ-48 שעות עד שכובתה על ידי מכבי האש, ולא הותירה שריד לבניין. במשך 11 שנים עמד הבניין השרוף על תילו, עד שהאסיפה הלאומית הצרפתית קיבלה החלטה להורסו, וכך היה. בשנת 1883, במשך שבעה חודשים, נהרס הארמון.
גני טווילרי
גני טווילרי (צרפתית: Jardin des Tuileries) הם גנים המתפרסים על כ-250 דונם לצד מוזיאון הלובר, והם תחומים בין הסיין, כיכר הקונקורד, ורחוב ריבולי.
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטלים: | 
|
פורטל פריז | 
|
פורטל אדריכלות |
|---|
