אריק סוולוול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריק סוולוול
Eric Swalwell
דיוקנו של סוולוול בבית הנבחרים, 2016
דיוקנו של סוולוול בבית הנבחרים, 2016
לידה 16 בנובמבר 1980 (גיל: 43)
סאק סיטי, איווה, ארצות הברית
שם מלא אריק מייקל סוולוול
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת מרילנד בבולטימור
אוניברסיטת מרילנד
עיסוק פוליטיקאי
מפלגה Democratic Disc.svg המפלגה הדמוקרטית
דת נצרות פרוטסטנטית[1]
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-15 של קליפורניה
3 בינואר 2013 – מכהן
(11 שנים)
→ פיט סטארק

אֶריק מייקל סְווֹלוֶל (באנגלית: Eric Michael Swalwell; נולד ב-16 בנובמבר 1980) הוא משפטן ופוליטיקאי אמריקאי המכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה־15 של מדינת קליפורניה, מאז 2013. מחוזו משתרע על רוב מזרח מחוז אלאמדה וחלקים ממרכז ממחוז קונטרה קוסטה. מאז 2017 סוולוול הוא יושב ראש ועדת ההיגוי והמדיניות של הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים. מאפריל ועד יולי 2019, היה סוולוול מתמודד בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הדמוקרטית 2020.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

סוולוול נולד ב-16 בנובמבר 1980, בעיר סאק סיטי (Sac City) שבאיווה, הראשון מבין ארבעת בניהם של ויקי ג'ו ואריק נלסון סוולוול, שני תומכי המפלגה הרפובליקנית[2]. בעבר כיהן אביו כמפקד המשטרה העירונית באלגוֹנה. לאחר שעזבה את איווה התיישבה משפחת סוולוולבדבלין שבקליפורניה. ב-1999 השלים סוולוול את לימודיו התיכוניים בחטיבת הביניים ולס ולאחר מכן בתיכון העירוני בדבלין. בילדותו סבל סוולוול משיתוק על שם בל וחשש שמא לא יחלים משיתוק זה; היה עליו לענוד רטייה כדי למצוא מזור מהמחלה[3].

סוולוול למד באוניברסיטת קמפבל שבקרוליינה הצפונית על בסיס מלגת כדורגל בין השנים 1999–2001. בשנת 2001 שבר את אגודליו ולימודיו האקדמיים באוניברסיטת קמפבל נקטעו[4]. בעקבות זאת עבר סוולוול לאוניברסיטת מרילנד. בשנת 2003 קיבל תואר ראשון בממשל ובפוליטיקה. כעבור זמן מה נרשם לבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מרילנד בבולטימור והשלים לימודי תואר שני במשפטים ב-2006. באוניברסיטת מרילנד שימש סוולוול כסגן נשיא לענייני קמפוסים בהתאחדות ממשל הסטודנטים, והיה חבר בסנאט הסטודנטים-סגל הוראה של האוניברסיטה ובוועד המנהל שלה.

בפוליטיקה המקומית

בשנים 2001 ו-2002 התנדב סוולוול כמתמחה בלשכתה של חברת בית הנבחרים האמריקאי אלן טאושר (אנ') במחוז הקונגרס העשירי של קליפורניה. הוא התמקד במחקר חקיקתי, יישוג בקרב בוחרים ושירותים כלליים. פיגועי 11 בספטמבר התחוללו במהלך ההתמחות שלו, ולטענתו סללו את דרכו לקריירה ציבורית[5]. פיגועי הטרור הוסיפו לעורר השראה להישג החקיקה הראשון שלו: שימוש בתפקידו כחבר בהתאחדות ממשל הסטודנטים באוניברסיטת מרילנד לשם יצירת תוכנית מלגות ציבורית-פרטית לסטודנטים ששכלו את הוריהם בפעולות האיבה[5]. לאחר שסיים את לימודי המשפטים, עבד סוולוול כסגן התובע המחוזי במחוז אלאמדה. הוא כיהן גם בוועדת המורשת והתרבות של עיריית דבלין בשנים 2006–2008 ובוועדת התכנון העירוני של דבלין בין השנים 2008–2010, בטרם נבחר אל מועצת העיר דבלין בבחירות אמצע הכהונה בשנת 2010. בזמן שהתמודד לקונגרס האמריקאי, קבוצה אנונימית ניסתה להעמיד את סוולוול בפני Recall election ממועצת העיר, אך המאמץ לא הניב פרי[6].

בבית הנבחרים האמריקאי

דיוקנו הרשמי הראשון של סוולוול בקונגרס, 2013

בספטמבר 2011 הכריז סוולוול על התמודדותו אל בית הנבחרים של ארצות הברית במחוז הקונגרס ה-15 של קליפורניה[7]. בעבור מספר המחוז היה 13, ונציגו היה פיט סטארק (אנ') הדמוקרטי. סוולוול נטל חופשה ממועצת העיר דבלין כדי להתמודד לקונגרס. סוולוול התחרה בסטארק רק בבחירות הכלליות בשל מערכת הבחירות המקדימות מסוג "השניים המובילים" המונהגת בקליפורניה מכוח "הצעה 14" שהתקבלה ביוני 2010. במסגרת מערכת זו, השניים שגרפו את מרב קולות הבוחרים מעפילים לבחיירות הכלליות, ללא קשר לשיוכם המפלגתי[8]. בבחירות המקדימות ביוני סיים סטארק ראשון עם 41.8% מהקולות, סוואלוול במקום השני עם 36%, והפוליטיקאי העצמאי כריס פרג'העם 22.2%[9].

בבחירות הכלליות בנובמבר זכה סוולוול לתמיכת מערכת העיתון "סן פרנסיסקו כרוניקל". במהלך מחזור הבחירות של 2012 האשים מטה הבחירות של סטארק את סוולוול כי הוא מועמד מטעם תנועת מסיבת התה. האשמה זו נדחתה על ידי סוולוול ונדחתה על ידי העיתון "מרקורי ניוז" (The Mercury News), אשר הביע גם הוא תמיכתו בסוולוול. סטארק מיאן להתעמת עם סואלוול במהלך מסע הבחירות. בתגובה ארגן סוואלוול עימות בחירות מדומה עם שחקן המגלם את דמותו של סטארק, שציטט אותו מילה במילה כאשר השיב למנחה[10]. בסופו של דבר ניצח סוולוול את סטארק אחרי שגרף 52.1% מהקולות, לעומת 47.9 האחוזים שגרף סטארק[11].

בבית הנבחרים נודע סוולוול בזכות שימוש חדשני ונרחב במדיה החברתית כדי ליצור קשר עם בוחריו. לראייה, באפריל 2016 כינה אותו אתר האינטרנט "The Hill" כ"מלך הסנאפצ'ט של הקונגרס"[12]. באותה שנה השתמש בשידור חי בפייסבוק כדי לשדר את השביתה של הדמוקרטים בקונגרס כמחאה נגד אלימות הנשק בארצות הברית[13]. סוולוול הוא האדם השלישי בלבד המייצג את מחוזו (על גלגוליו הקודמים) מאז 1945. ג'ורג' פ. מילר (אנ') ייצג את המחוז בשנים 1945–1973, וסטארק ייצג אותו מ-1973 ועד להפסדו לסוולוול. בקדנציה הראשונה שלו כיהן סוולוול כחבר בוועדת ביטחון המולדת ובוועדת המדע, הטכנולוגיה והחלל של בית הנבחרים. הוא סייע בהובלת המאבק נגד החלטת מנהל רשות אבטחת התעבורה של ארצות הברית, ג'ון ס. פיסטול, לבטל את האיסור על נשיאת אולרים בנמלי התעופה.

בשנת 2017 נמנה בין נותני החסות לחוק איסור החרם על ישראל[14]. ב-2019 גינה סוולוול את המתקפה הטורקית על כורדיסטן הסורית וקרא להשעות את טורקיה מנאט"ו[15]. במהלך משפט ההדחה השני של דונלד טראמפ נמנה בין מנהלי ההדחה מטעם בית הנבחרים, שתפקדו כתובעים במהלך המשפט. ב-5 במרץ 2021 הגיש סוולוול תביעה אזרחית נגד דונלד טראמפ, דונלד טראמפ ג'וניור, מו ברוקס ורודי ג'וליאני בדרישה לתבוע מהם פיצויים על התפקיד המיוחס להם בהסתערות על הקפיטול[16].

קשריו עם מרגלת סינית

בדצמבר 2020 אוזכר שמו של סוולוול בדיווח עיתונאי על אודות המרגלת הסינית לכאורה פאנג פאנג (או כריסטין פאנג), שמאז 2012 טיפחה קשרים עם פוליטיקאים בקליפורניה שלטענת ממשלת סין היה להם עתיד מבטיח בפוליטיקה של ארצות הברית[17]. אתר האינטרנט אקסיוס דיווח כי פאנג השתתפה באירועי גיוס כספים למסע הבחירות של סוולוול לכהונה שנייה בקונגרס במלך בחירות 2014, פגשה את סוולוול באירועים אחרים וסייעה להציב מתמחה במשרד הקונגרס שלו[18]. סוולוול קטע את הקשר עם פאנג בשנת 2015 לאחר שקהילת המודיעין האמריקאית תדרכה אותו ואת חברי הקונגרס הבכירים בחששות שסוכנים סינים מנסים לחדור לקונגרס. גורמים רשמיים סברו כי פאנג לא השיגה מידע מסווג מאנשי הקשר שלה, וסוולוול לא הואשם בעבירה כלשהי על החוק[19]. במרץ 2021 פעל קווין מקארתי, מנהיג המיעוט הרפובליקני בבית הנבחרים, להדיח את סוולוול ממושבו בוועדת המודיעין של בית הנבחרים. סוולוול טען שגורמים בממשל טראמפ אולי הדליפו את המידע לעיתונות, שכן הוא היה מבקר קולני של טראמפ והיה חבר בשתי וועדות שהיו מעורבות בהליך ההדחה הראשון של טראמפ[20].

מסע הבחירות הנשיאותי

סמליל מסע הבחירות הנשיאותי של סוולוול

ב-8 באפריל 2019 הכריז סוולוול על מועמדותו לנשיאות ארצות הברית בתוכנית האירוח "לייט שואו עם סטיבן קולבר"[21]. הוא הוסיף לפרסם מודעת בחירות שהכריזה על מסע הבחירות הנשיאותי שלו בחשבונותיו השונים ברשתות החברתיות[22]. סוולוול אמר כי בקרת נשק תהא הסוגיה העיקרית בקמפיין שלו[23]. ב-14 באפריל 2019 השיק באורח רשמי את מסע הבחירות בתיכון דבלין[24]. סוולוול השתתף בעימות בחירות אחד במסגרת הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הדמוקרטית 2020. במהלך העימות זכה לתשומת לב כאשר העיר שהיה בן שש בלבד כשג'ו ביידן דיבר על "העברת הלפיד לדור הצעיר"[25]. ב-8 ביולי אותה שנה פרש מהמירוץ הנשיאותי[26]. באותה העת עמד בפני סיכון שלא להעפיל לסבב העימותים השני[27].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריק סוולוול בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ההשתייכויות הדתיות של חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית, מסמך מאת Pew Research Center (באנגלית)
  2. ^ ג'ודי וודרוף, Why Eric Swalwell thinks he can win over Trump supporters — like his parents, באתר PBS‏, 24 במאי 2019 (באנגלית)
  3. ^ קלרה מרינוצ'י, Eric Swalwell leans on Iowa as he eyes 2020 bid, באתר פוליטיקו, 12 בפברואר 2019 (באנגלית)
  4. ^ אשלי פרקס, Rep. Eric Swalwell (D-Calif.), באתר The Hill‏, 29 ביולי 2014 (באנגלית)
  5. ^ 5.0 5.1 California Rep. Eric Swalwell Engages on Information Sharing and Cybersecurity, באתר Digital Dialogue Forum (באנגלית)
  6. ^ דייוויד מילוורד, Democrats 2020: Eric Swalwell, the former prosecutor ready to take on the US gun lobby, באתר הטלגרף, 25 ביוני 2019 (באנגלית)
  7. ^ ג'וש ריצ'מן, County prosecutor, Dublin councilman to challenge Pete Stark, באתר איסט ביי טיימס, 21 בספטמבר 2011 (באנגלית)
  8. ^ New Rules Upend House Re-Election Races in California, באתר הניו יורק טיימס, 24 בספטמבר 2012 (באנגלית)
  9. ^ שיין בונד, Stark Wins Congressional Primary, Swalwell Comes in Second, באתר The Pioneer‏, 8 ביוני 2012 (באנגלית)
  10. ^ Risks Of Kids In Campaign Discourse; Swalwell’s Moneyball Run For Congress, באתר East Bay Citizen‏, 22 באוגוסט 2012 (באנגלית)
  11. ^ ג'נפיר הייברקורן, Stark defeated after 40 years in Congress, באתר פוליטיקו, 7 בנובמבר 2012 (באנגלית)
  12. ^ טיילור לורנז, How Rep. Eric Swalwell became the Snapchat king of Congress, באתר The Hill‏, 27 באפריל 2016 (באנגלית)
  13. ^ שרה ד. וייר, California House members were the public’s eyes during the Democrats’ gun control sit-in, באתר לוס אנג'לס טיימס, 24 ביוני 2016 (באנגלית)
  14. ^ גלן גרינוורד וראיין גרים, U.S. LAWMAKERS SEEK TO CRIMINALLY OUTLAW SUPPORT FOR BOYCOTT CAMPAIGN AGAINST ISRAEL, באתר The Intercept‏, 19 ביולי 2017 (באנגלית)
  15. ^ טל אקסלרוד, Democratic lawmaker: Expelling Turkey from NATO 'should be on the table', באתר The Hill‏, 15 באוקטובר 2019 (באנגלית)
  16. ^ בארט ג'נסן, Unanswered calls and a thwarted private detective: Swalwell's lawsuit over Jan. 6 has trouble getting started, באתר USA Today‏, 3 ביוני 2021 (באנגלית)
  17. ^ אלנה וייס, FBI Briefs Pelosi And McCarthy On Rep. Swalwell's Ties To Suspected Chinese Spy, באתר NPR‏, 18 בדצמבר 2020 (באנגלית)
  18. ^ זאכרי כהן, Democratic congressman says he did not share sensitive information with suspected Chinese spy, באתר CNN‏, 10 בדצמבר 2020 (באנגלית)
  19. ^ בת'אני אלן-אברהיימיאן, זאק דורפמן ומכון אספן, Exclusive: Suspected Chinese spy targeted California politicians, באתר אקסיוס, 8 בדצמבר 2020 (באנגלית)
  20. ^ אמבר פיליפס, What we know about Rep. Eric Swalwell’s ties to an alleged Chinese spy, באתר וושינגטון פוסט, 11 בדצמבר 2020 (באנגלית)
  21. ^ ג'וזף וולפסון, Rep. Eric Swalwell announces 2020 run on Colbert's 'Late Show', באתר פוקס ניוז, 8 באפריל 2019 (באנגלית)
  22. ^ X logo 2023.svg ציוץ של אריק סוולוול ברשת החברתית אקס (טוויטר), 9 באפריל 2019
  23. ^ רויטרס ו-ynet, כוכב רוק והסגן של אובמה: הדמוקרטים שרצים לנשיאות, באתר ynet, 27 באפריל 2019
  24. ^ Rep. Eric Swalwell Kicks Off Presidential Run With Rally in Dublin, באתר NBC‏, 14 באפריל 2019 (באנגלית)
  25. ^ רויטרס‏, מתקפה נגד ביידן בעימות הדמוקרטי: "שיתפת פעולה עם גזענים", באתר וואלה!‏, 28 ביוני 2019
  26. ^ עמאר מדהני, As Swalwell drops out, 2020 candidates face similar question: Do I have a chance at winning?, באתר USA Today‏, 8 ביולי 2019 (באנגלית)
  27. ^ ג'פרי סקלי, Why Eric Swalwell’s Campaign Failed, באתר FiveThirtyEight‏, 8 ביולי 2019 (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אריק_סוולוול&oldid=1868220"