ארטישוק ירושלמי

ארטישוק ירושלמי
צמחי ארטישוק ירושלמי
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	אסטראים
משפחה:	מורכבים
סוג:	חמנית
מין:	ארטישוק ירושלמי
שם מדעי
Helianthus tuberosus ‏ליניאוס

דוכן בטטה קסבייה בשוק

ארטישוק ירושלמי או חמנית הפקעות או אגס אדמה (שם מדעי: Helianthus tuberosus) הוא צמח עשבוני רב שנתי קל לגידול, ממשפחת המורכבים, המצוי בצפון אמריקה. הירק מקובל מאד במטבח המרוקאי, ומשם נעשה מוכר ונפוץ בארץ, ומכונה בפי יהודי צפון אפריקה "בטטה קֶסְבִּיָיה", שמשמעותו בערבית מרוקאית הוא: תפוח אדמה של קנה, שכן גבעול גבעול הצמח מזכיר בצורתו קנה. כמו כן הארטישוק הירושלמי ידוע בשמות נוספים; בפי יהדות מצרים הוא מכונה "טרטופע" ובפי יהדות טורקיה הוא ידוע בשם "דומלאן".

הארטישוק הירושלמי למעשה אינו ארטישוק וגם אין לו כל קשר עם ירושלים. שמו העברי התקני הוא חמנית הפקעות, והוא מין השייך לסוג חמנית (Helianthus). מקור הכינוי העממי "ארטישוק" בא מטעמה של הפקעת, המזכיר טעם ארטישוק. התוספת "ירושלמי" נובעת מהשם שניתן לצמח באיטלקית כשהתגלה לראשונה - Girasole, שהוא גם שמה של החמניה בשפה זו, ומכאן שובש השם ל-Jerusalem על ידי המתיישבים האנגלים בצפון אמריקה.

בניגוד לרוב הפקעות, אבל בדומה לחברים אחרים במשפחת המורכבים (הכוללת את הארטישוק ה"אמיתי"), הפקעות מאחסנות את הפחמימה אינולין במקום עמילן. משום כך, הם מקור חשוב של פרוקטוז עבור התעשייה.

היסטוריה

ארטישוקים ירושלמיים עובדו על ידי האינדיאנים לפני הופעת האירופאים. הצרפתי סמואל דה שמפלן מצא גידולים של ירקות אלו באזור קייפ קוד בשנת 1605. הארטישוק הירושלמי מכונה על ידי יהדות יוצאי מצרים בשם "טרטופה" ובפי יוצאי יהדות טורקיה והבלקן בשם "דומאלן".

גידול

ארטישוק ירושלמי (חי)

ערך תזונתי ל-100 גרם
מים	78 ג'
קלוריות	73 קק"ל
חלבונים	2 ג'
פחמימות	17.44 ג'
פחמימות זמינות	9.6 ג'
שומן	0.01 ג'
ויטמינים	‏
‑ ויטמין A	1 מק"ג
‑ ויטמין B1	0.2 מ"ג
‑ ויטמין B2	0.06 מ"ג
‑ ויטמין B3	1.3 מ"ג
‑ ויטמין B6	0.077 מ"ג
‑ ויטמין C	4 מ"ג
ברזל	3.4 מ"ג
סידן	14 מ"ג
מגנזיום	17 מ"ג
זרחן	78 מ"ג
אשלגן	429 מ"ג
נתרן	4 מ"ג
סיבים תזונתיים	1.6 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

ארטישוק ירושלמי הוא צמח מהיר-גידול המגיע בקלות לגובה של כ-2 מטרים. לעיתים קרובות הבעיה היא לא איך לגדלו אלא איך לבלום את גידולו מרגע שהשתרש, שכן גודלו של הצמח, וכמות העלווה באים על חשבון יבול הפקעות. הוא זקוק לשמש מלאה או לחצי יום שמש, כמו כן ניתן להשאיר את הפקעות באדמה ולהוציאן רק בשעת הצורך, אך בצורה זו יש ירידה באיכות הפקעות עם הזמן, שכן יש לדשן את האדמה ולדלל את צפיפות הפקעות כדי להמשיך ולשמור את איכותן של הפקעות.

• 
  פרחי ארטישוק ירושלמי
• 
  פקעות ארטישוק ירושלמי
• 
  גבעול ופרחים של הצמח

קישורים חיצוניים

• יהונתן בורוביץ', חטפנו שוק: מתכוני ארטישוק ירושלמי, באתר ynet, 26 בפברואר 2013

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25048474ארטישוק ירושלמי