ארון מרטון

ארון מרטון

ארון מרטון (בהונגרית: Áron Márton‏; 28 באוגוסט 1896- 29 בספטמבר 1980), היה בישוף של הכנסייה הקתולית בטרנסילבניה במהלך מלחמת העולם השנייה ובתקופת המשטר הקומוניסטי ברומניה, וחסיד אומות העולם.

ביוגרפיה

מרטון היה בן למשפחת איכרים מקבוצת הסקלרים ההונגרים מטרנסילבניה, אז בממלכת הונגריה (היום ברומניה). הוא סיים את לימודיו בבית ספר תיכון בשנת 1915, וגויס לצבא האוסטרו הונגרי. הוא היה מעורב בקרבות מלחמת העולם הראשונה בזירות שונות ונפצע מספר פעמים. לאחר המלחמה עבד בתור חקלאי ועובד מתכת במפעל בבראשוב.

ב-1920 החל מרטון בלימודי תאולוגיה באלבה יוליה. לאחר מכן הפך לכומר ולאחר מכן - מורה לתאולוגיה ביישובים שונים בטרנסילבניה. משנות השלושים היה בתפקידים שונים בבישופות אלבה יוליה והכומר של אוניברסיטת קלוז'. בשנת 1938 מונה הגמון של אלבה יוליה על ידי האפיפיור פיוס האחד-עשר.

דבריו למען היהודים

מרטון היה אחד האינטלקטואלים הראשונים שקרא בגלוי - כבר ב-1938 - נגד ההכנות למלחמת העולם השנייה. הוא נשאר בדרום טרנסילבניה, אשר נותר חלק מרומניה אחרי תכתיב וינה. בנאום שנשא בכנסיית סנט מיכאל, במהלך ביקור בקלוז'-נאפוקה במאי 1944, גינה את גירוש יהודי רומניה והונגריה (ראו שואת יהודי הונגריה).

לאחר מספר ימים כתב מכתבים לממשלה ההונגרית, למשטרה ולרשויות אחרות, בבקשה לאסור על הגירוש. כתגובה, גורש מן העיר. על פעילותו במהלך תקופה זו, הוענק לו ב-1999, לאחר מותו, התואר "חסיד אומות העולם" על ידי יד ושם.

תחת הדיקטטורה הקומוניסטית

פרוטומה של ארון מרטון

בשנת 1945, לאחר מותו של החשמן יוסטיניאן סרדי , האפיפיור פיוס השנים עשר ביקש להפוך את מרטון לקרדינל הבא של הונגריה, אבל המפלגה הקומוניסטית ההונגרית התנגדה לו ויוזף מידסנטי נבחר לתפקיד.

מרטון נשאר במולדתו טרנסילבניה והמשיך להיות טוען נמרץ למען חופש הדת וזכויות האדם. בפעולותיו אלה הצטייר כאויב המפלגה הקומוניסטית של רומניה וכאויבו של המשטר הדיקטטורי שהוקם בשלהי 1947. הוא נעצר ביוני 1948 ונידון למאסר עולם; חמש שנים מאוחר יותר, עם שינוי האקלים הפוליטי ברומניה, תנאי מאסרו הפכו נסבלים יותר. הוא הועבר לווילה בפרבר של בוקרשט וקיבל בחזרה את ספר התפילה שלו, אבל נאסר עליו ליצור קשר עם העולם החיצון. הוא שוחרר ב-1955.

מרטון ביקר באזור הבישופות והתקבל על ידי קהל נלהב. הרשויות הובכו והוא הוגבל למעצר בית. נאסר עליו לעזוב את בניין הבישופות 11 שנה, ורק ב-1967 שוחרר, בעקבות משא ומתן שערך החשמן האוסטרי פרנץ קוניג Franz König בבוקרשט. לאחר מכן נזהר מרטון מהטרדות אפשריות על ידי הרשויות ולווה על ידי קבוצות של סקלרים מתנדבים בכל המסעות שערך בתפקידי כמורה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארון מרטון בוויקישיתוף

• (הונגרית) אתר אינטרנט לזכר ארון מרטון
• (הונגרית) פסל של ארון מרטון

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] ארון מרטון24725923