אפיקים בנגב (חברה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אפיקים בנגב הייתה חברה משותפת לסוכנות היהודית ולבעלי־הון פרטיים, שהוקמה במקור בשנת 1947 כדי להקים עיר יהודית בנגב בסביבת באר שבע. לאחר מלחמת העצמאות נמסרה באר שבע הנטושה לידי החברה כדי לפתח את ההתיישבות בבאר שבע. אולם בעקבות חילוקי דעות עם הממשל הצבאי ותלונות המתיישבים, החברה נסגרה בסוף 1949.

תולדות החברה

בחברה הוקמה בקיץ 1947 על פי החלטת הקונגרוס הציוני, כדי לחזק את ההתיישבות בנגב שהייתה כולה חקלאית וסבלה מריחוק ממרכזי האוכלוסייה היהודית, ומחוסר עבודה בקרבת היישובים[1]. למנהל החברה התמנה ש. סברדלוב. בתחילת ספטמבר 1947, עוד טרם נקבע מקום לעיר, יצא נשיא התאחדות בעלי המלאכה, אריה שנקר, בקריאה לתעשיינים לשקול ליצור שותפות עם החברה תוך קבלת תנאים מועדפים[2]. במקביל התפרסמו הצעות לציבור לרכוש מגרשים בעיר שתוקם ובדבר הזהירו מניצול אנשים תמימים שיקנו מגרשים בקרבת העיר שהקמתו עלולה להתעכב[3].

לאחר כיבוש באר שבע במבצע יואב, ב-21 באוקטובר 1948, הוסכם עם ראשי החברה על העברת העיר לידי החברה לצורך התיישבות יהודית. ב-9 בנובמבר 1948 הגיעו ראשי החברה, סברדלוב ומכנס, לעיר, יחד עם השר פרץ ברנשטיין, נפגשו עם המושל הצבאי מיכאל הנגבי ותכננו את שיקומו לקליטת התיישבות יהודית[4]. במהלך הביקור הוקצו מבנים לבית מלון, מסעדה, מספרה ומאפיה ותוכננו תוכניות לגבי אספקת מים[5].

לוי אשכול הודיעה שהחברה גייסה 150,000 לירות לצורך פיתוח העיר[6], אולם הון זה היה רחוק מלספק את הדרוש לפיתוח העיר[7]. בדצמבר 1948 פורסמה בעיתונות תוכנית החברה לפיתוח העיר, שתהיה מרכז מנהלי ושלטוני של הנגב. העיר יועדה להשתרע על 6000–7000 דונם ולהכיל 10,000 תושבים תוך 5 שנים. התעשייה בעיר יועדה להתבסס על חומרי גלם מקומיים, כמו קואלין, עורות, צמר ושעורה ובהתאם יועדו לקום מפעלי טקסטיל ובורסקאות, כמו גם בית חרושת לקרח, מאפיות ומכבסות. החברה טיפלה בחיפוש מקורות מים נוספים וחיבור העיר לחשמל[8].

ב-12 בינואר 1949 האזרחים היחידים שהתגוררו בבאר שבע היו עובדי החברה שעבדו על פיתוח העיר. במקום גם נפתח בית כנסת[9]. בחודשים שלאחר מכן הגיעו תושבים לעיר על פי רישיון של החברה אשר ניהלה את העיר יחד עם המושל הצבאי. תנאי למגורים בעיר היה להוכיח לחברה יכולת להתפרנס בעיר ומקום מגורים עם אינסטלציה. החברה שיפצה 80 בתים בעיר ושאר הבתים נמסרו לתושבים שנדרשו לשפצם בעצמם[7].

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0