אפיאלטס
אפיאלטס (ביוונית: Ἐφιάλτης; המאה ה-5 לפנה"ס) היה יווני איש מליס, שהתפרסם בכך שבזמן קרב תרמופילאי הראה לפרסים מעבר בהרים שדרכו יכלו לאגף את היוונים ולהשמידם. מאז הפך שמו מילה נרדפת לבוגד ביוון.
ביוגרפיה
כאשר פלשו הפרסים ליוון, התבצרו 300 לוחמים ספרטנים תחת פיקודו של לאונידס הראשון במעבר צר המכונה תרמופילאי, הקרב זכה לכינוי קרב תרמופילאי. בזכות המעבר הצר ושיטת הפלנקס הצליחו היוונים לעכב בהצלחה את הצבא הפרסי הגדול פי כמה. אולם בוגד יווני הגיע אל מלך פרס חשיארש הראשון והציע לו להראות לו מעבר צר בהרים שאפשר לאגף את הצבא היוני, בתמורה לטובות הנאה.
הרודוטוס מציין שהמעבר הסודי היה מוכר היטב לתושבי המקום. ככל הנראה זהות הבוגד לא הייתה ברורה - הרודוטוס מציין כחשודים אפשריים גם את אוניטס בן פנגורוס איש קריסטוס ואת קורידלוס מאנטיקרה, אולם סבור שאפיאלטס בן אורידמוס הוא האשם האמיתי. הוא שואב חיזוק לדבריו מהעובדה שהוא הפך למבוקש בידי היוונים לאחר הקרב.[1]
המלך שלח את מצביאו הידרנס יחד עם אפיאלטס אל המעבר. הם הלכו כל הלילה דרך יער אלונים כשהגיעו לפסגת ההר נתקלו בבני פוקיס שהוצבו שם לשמירה בידי לאונידס. הידרנס נבהל משום שסבר שאלו הספרטנים, אולם אפיאלטס הרגיע אותו ואמר שאלו הפוקים. אלו האחרונים נבהלו גם הם משום שסברו שהפרסים יוצאים להתקפה על פוקיס. הם נסוגו מערבה ותפסו עמדות, אולם הפרסים התעלמו מהם והמשיכו מזרחה. עם עלות השחר הבחינו הספרטנים בפרסים המתקרבים. לאונידס הורה במהירות לבעלי בריתו לסגת בטרם יחסמו הפרסים את דרכי המילוט. במקום נותרו 300 ספרטנים, 700 תספאים, ו-2,000 תבאנים.
כשעלתה השמש התקיפו הפרסים בלי לחכות להידרנס. התפתח קרב קשה במהלכו נהרג לאונידס. בהמשך הקרב הצטרף הידרנס למערכה והספרטנים נהרגו עד אחד.
אפיאלטס לא הרוויח דבר מהקרב, שכן כישלונותיהם של הפרסים בקרבות סלמיס ופלטאיה הכריחו אותם לסגת מיוון. הוא הפך כאמור למבוקש ביוון, הוא נמלט לתסאליה וכאשר חזר נרצח בידי יווני בשם אתינדס. הרודוטוס כותב שאתינדס לא רצח אותו בגלל הפרס שהבטיחו הספרטנים אלא בגלל סיבה אחרת שאותה הוא לא מציין. אולם למרות זאת אתינדס קיבל מהספרטנים את הפרס המובטח.[2]
בתרבות
עד היום השם אפיאלטס משמש ביוון שם נרדף לבגידה, כמו יהודה איש קריות בנצרות, וידקון קוויזלינג בנורווגיה, בנדיקט ארנולד בארצות הברית, ואנדריי ולאסוב ברוסיה.
לקריאה נוספת
- הרודוטוס. היסטוריה. תרגמו וכתבו מבואות: בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ. פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת תל אביב, 1998.
- כתבי הירודוטוס. מתורגמים מיוונית עם מבוא והערות מאת ד"ר אלכסנדר שור. ירושלים, ראובן מס, תרצ"ה. העתק דיגיטלי באתר "דעת".
הערות שוליים
31301180אפיאלטס