תרמופילאי
תרמופילאי (יוונית עתיקה וקאתארבוסה: Θερμοπύλαι דימוטיקי: Θερμοπύλες בתרגום לעברית "השערים החמים" ) הוא שם של מקום ביוון, בתקופת יוון העתיקה היה המקום מעבר צר לחוף הים ובסמוך לו קיימים מעיינות חמים עם תכולה גבוהה של המינרל גופרית. על פי המיתולוגיה היוונית מעיינות אלו הם השער אל ממלכתו של האל האדס. בימי קדם בהם היה קו החוף גבוה באופן משמעותי מקו החוף בעת החדשה היה תרמופילאי מצר יבשה העיקרי שקישר בין הדרום לצפון ומכאן חשיבותו האסטרטגית.
עיקר פרסומו של תרמופילאי נובע מקרב תרמופילאי בשנת 480 לפנה"ס, בין צבא בן שבעת אלפים לוחמים מן הברית ההלנית בראשות לאונידס מלך ספרטה, לבין צבא האימפריה הפרסית. הצבא הפרסי, שהיה גדול לאין שיעור ומנה עשרות אלפים ויותר, פלש ליוון דרך מעבר תרמופילאי הצר. לפי הרודוטוס, במשך שבעה ימים הצליחו היוונים להדוף את התקפות הפרסים, עד שיווני בן המקום גילה לפרסים דרך הררית דרכה יכלו הפרסים לאגף את הצבא היווני ולבסוף גם להביסו. לאונידס ו-300 לוחמים ספרטנים נשארו ללחום בפרסים עד המוות. הקרב, ועמידתם של הלוחמים הספרטנים מול כוח רב מהם, הפכו למופת של אומץ לב שמלווה מאז את תרבות המערב.
מבנה גאוגרפי
תרמופילאי של העת המודרנית הפך ממיצר יבשתי לחלק ממשטחי ההצפה של נהר הספרצ'יוס (Spercheios) האזור תחום על ידי הרי אבן גיר מיוערים. תנועת הנהר היוצרת השקעת משקעים שונים ופעילות המעיינות החמים שינו את פני הנוף במהלך השנים והאתר עליו נערך הקרב המפורסם בשנת 480 התרומם כ 20 מטר מעל גובהו המקורי, קו החוף נסוג כ 9 קילומטרים מאז הקרב ופני האזור השתנו ללא היכר. ממעבר צר שרוחבו כ 100 מטר הפך תרמופילאי לעמק רחב ידיים.
את העמק חוצה כביש מהיר. בצידו המזרחי של העמק הוקמה מציבה לזכרו של ליאונידס הראשון מלך ספרטה, גיבור קרב תרמופילאי ומצידו השני הוקם גלעד לזכר הלוחמים הספרטנים. הכביש שחוצה את תרמופילאי זכה לפסום לשמצה תחת השם "הפרסה של מליאקוס" או "פרסת המוות", חלק זה של הכביש המהיר הוא כביש צר ומפותל וידוע בתאונות הדכים הרבות שאירעו לארכו.
לקריאה נוספת
- משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 1984. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
תרמופילאי31633544