אסן (הולנד)
 | |
| המוזיאון | |
| מדינה |
 הולנד |
|---|---|
| מחוז |
 דרנתה |
| שפה רשמית | הולנדית |
| שטח | 83.45[1] קמ"ר |
| גובה | 10 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 67,329[2] (2014) |
| ‑ צפיפות | 822 נפש לקמ"ר (2014) |
| קואורדינטות | 53°00′N 6°34′E / 53.000°N 6.567°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.assen.nl/ | |
אָסֶן (בהולנדית: Assen (מידע • עזרה)) היא עיר הבירה של מחוז דרנתה שבהולנד.
היסטוריה
ההיסטוריה של אסן מתחילה בשנת 1258 כאשר מנזר מריאנקמפ נבנה במיקום חדש. המנזר נבנה במקור ליד קופורדן, כעונש על הטבח שבוצע בשנת 1227 בצבאו של הבישוף של אוטרכט על ידי איכרי דרנתה, במה שהיה ידוע כקרב אנה, קרב שבו נהרג הבישוף. יורשו הורה שהמנזר יבנה בתור עונש על הריגת הבישוף. בשל העובדה שהמנזר היה ממוקם באזור שאדמתו הייתה אדמת כבול צחיחה, שגם סבלה מהצפות באותה תקופה, נמצא מיקום טוב יותר למנזר הציסטרסיאני באזור שידוע בשם ויטן, בו שכנו באותה תקופה רק מספר חוות. סביב למנזר שכנו מספר כפרים כמו דרוז, ויטן ופילו. ההיסטוריה של זה האחרון מגיעה עד לזמנים בהם נבנו בשטחו הדולמנים. המנזר החדש נבנה ככל הנראה בשנות השישים של המאה ה-13 ובמשך השנים התפתחה אסן סביבו.
המנזר נבנה באזור בו שוכן כיום מרכז העיר. במקום בו שכן המנזר, עומד כיום המוזיאון המחוזי להיסטוריה ולאמנות, בניין שנבנה ב-1882 כמושב ממשלת המחוז. רק מבנה הכנסייה וחלקים של החומות מרמזים על התחלתה הדתית של העיר.
אסן לא הייתה רשות מקומית עצמאית, אף לא מבחינת ההיררכיה הכנסייתית, למרות שפעלה בה כנסיית המנזר והיא הייתה כפופה מבחינה דתית ומבחינה מנהלית לרולדה. ב-1615 קיבלה העיר מטיף משלה. ב-1807 קיבלה אסן, אז עדיין כפר, את עצמאותה כרשות מקומית נפרדת ונפרדה מרולדה. הייתה זו רשות מקומית שעדיין פעלה בצורה זו או אחרת תחת שליטת הממשל המחוזי. אסן נקבעה כמקום מושב הממשל המחוזי ביוזמתם של מושלים כמו פטרוס הופשטדה, שאף הקים את הפארק המקומי במרכז העיר
ב-1809 קיבלה אסן רשמית את זכויותיה כעיר. היא הייתה היישוב השני במחוז דרנתה, לאחר קופורדן, שקיבלה את זכויותיה מידי לואי בונפרטה, אחיו של נפוליאון בונפרטה שהומלך כמלך הולנד והיו לו תוכניות גדולות בנוגע לאסן. באותה עת הוכנה תוכנית להפיכתה של אסן כעיר, אך ממלכת הולנד סופחה לקיסרות הראשונה של נפוליאון והתוכניות נזנחו.
כמרכז מנהלי, משכה אסן תושבים אמידים וכתוצאה מכך היא התפתחה כלכלית. הדבר גרם גם לעלייה איטית אך מתמדת בהיקף פעילות הסחר בעיר, בעושרה ובהקמת מוסדות חדשים בה, כמו עיתון שהחל לצאת בה לאור ב-1823, בית ספר לטיני שנפתח ב-1825, שירות דואר שהחל לפעול ב-1830, בית משפט שהוקם ב-1840, חיל מצב שפעל בה החל מ-1852 ותחנת רכבת שהוקמה ב-1870. התפתחות חשובה נוספת הייתה כרייתה של תעלת המים דרנטסה הופטוארט, שבה נעשה שימוש להובלת כבול וסחורות נוספות. ב-1861 נפתחה תעלת נורד-וילמסקנל.
בראשית המאה ה-20 החלה אסן לשחק תפקיד חשוב יותר בתחום התעשייה. במקור הייתה העיר מקום מושב הממשל המחוזי, אך הקמתם של בית מטבחיים, מחלבה ובית יציקה לברזל, יצרו מגוון רחב של אפשרויות תעסוקה ועודדה את צמיחתה של העיר. בשנת 1930 לערך, עם הקמתם של בתי חולים פסיכיאטרים ומרכזי בריאות, הפכה אסן להיות מרכז למערכת הבריאות של המחוז. לאחר מלחמת העולם השנייה לא עלה מספר תושבי אסן על 20,000. מסלול מרוצי המכוניות TT-Circuit Assen הביא לעיר פרסום, אך רק החל משנות החמישים, עם התפתחות הגרעין התעשייתי שלה, החלה אסן לצמוח במהירות רבה יותר. חברת הנפט הלאומית (Nederlandse Aardolie Maatschappij) הקימה את מרכזה באסן. כיום העיר היא בעלת שיעור הצמיחה הגדול ביותר בחלקה הצפוני של הולנד, עם שפע של הזדמנויות תעסוקה, במיוחד במגזר השירותים. שיעור הצמיחה חסר התקדים של העיר במספר הבתים והתושבים הוא בעל משמעות סביבתית.
