אסכולת בודפשט

נותן השם: ג'רג' לוקאץ'

בית ספר בודפשט או אסכולת בודפשט, (בהונגרית: Budapesti iskola) הידוע גם בשם אסכולת לוקאץ', הייתה קבוצה של פילוסופים והוגים שהתקבצו סביב ג'רג' לוקאץ' בשנות ה-60 וה-70. האסכולה כללה את פרנץ פהר, אגנש הלר, ג'רג' מרקוש ומיהאי ויידה, בין היתר. באופן רחב יותר, ניתן לכלול בו גם את מיקלוש אלמאשי ואישטוואן הרמן.

תלמידי האסכולה נקראו מאוחר יותר "גן הילדים של לוקאץ'" וכללו כמה פוליטיקאים שצמחו מאוחר יותר (למשל: יאנוש קיש, ג'רג' בנצה מריה לודאשי, שאנדור רדנוטי), שכבר השתייכו לאופוזיציה הדמוקרטית המאוחרת יותר.

בית ספר בודפשט הייתה אכן במקור אסכולה של הומניזם מרקסיסטי, אך מאוחר יותר של פוסט-מרקסיזם וליברליזם דיסידנטי שצמח בהונגריה בתחילת שנות ה-60, השייך למה שנקרא השמאל החדש ההונגרי.

רקע

המרד ההונגרי (המהפכה ההונגרית של 1956) הייתה אחד האירועים הפוליטיים החשובים בחייה של הפילוסופית אגנש הלר, שכן בתקופה זו היא ראתה את השפעת החירויות האקדמיות של התיאוריה הביקורתית המרקסיסטית כמסוכנת לכל המבנה הפוליטי והחברתי של הונגריה. ההתקוממות אישרה את רעיונותיה של הלר, שמה שקרל מרקס התכוון באמת שלעם תהיה אוטונומיה פוליטית וקביעה קולקטיבית של החיים החברתיים. לוקאץ' ואגנש הלר ותיאורטיקנים ביקורתיים מרקסיסטים אחרים יצאו מהמהפכה תוך אמונה שצריך ליישם את המרקסיזם והסוציאליזם באומות שונות בדרכים אינדיבידואליות ולמעשה הטילו ספק בתפקידה של ברית המועצות בעתידה של הונגריה. רעיונות אלה העלו את הלר על מסלול התנגשות אידיאולוגי עם ממשלתו החדשה (שנתמכת במוסקבה) של יאנוש קאדאר. הלר שוב סולקה מהמפלגה הקומוניסטית והיא פוטרה מהאוניברסיטה ב-1958 בשל סירובה להפליל את לוקאץ' כמשתף פעולה במהפכה.

בית הספר נחשב לאופוזיציה במשטר יאנוש קאדאר והיה קשור גם לאופוזיציה הדמוקרטית. חבריו נצפו, הוטרדו ולבסוף "חוסלו" בעצם במהלך מה שמכונה משפט הפילוסופים (1973), כמה מחבריה לשעבר נאלצו להגר לחו"ל, למשל הלר ואישטוואן מסארוש או ג'רג' קראשו.

אגנש הלר הגיבה מאוחר יותר על בית הספר:

"בית ספר בודפשט (אסכולת בודפשט) היה יותר מחוג חברים. זה היה חוג פילוסופי שהתקבץ סביב לוקאץ', קראנו זה את עבודתו של זה, יצרנו חברויות אישיות. ביליתי 14-10 שנים מחיי בחוג הזה. אבל זה היה חייב להסתיים, כי הרי כל בית ספר מתחסל".

קישורים חיצוניים

• מחקר על בית הספר ב"גשר"
• ראיון עם אגנש הלר על בית הספר
• כתבו של מיהאי ויידה על בית הספר
• מיהאי ויידה על אגנש הלר, וגם עם מידע על בית הספר

ראו גם

• A. Hegedus, M. Vajda, and others, “Die neue Linke in Ungarn”, Vol. 2., Internationale Marxistische Diskussion No.53, Merve Verlag, [West] Berlin, 1976.
• A. Hegedus, M. Markus, and others, “Die neue Linke in Ungarn”，Internationale Marxistische Diskussion No.45, Merve Verlag, [West] Berlin, 1974.
• Agnes Heller, “Preface to A Study of Agnes Heller’s Thoughts on Aesthetic Modernity by Fu Qilin”, Comparative literature: east & west, 2007, num. 8
• Arato, Andrew. “The Budapest School and actually existing socialism”, Theory and Society, no.16, 1987.593-619.
• Blechman, Max. “Revolutionary Romanticism: A Reply to Agnes Heller”, in Radical Philosophy, no. 99(2000), 40–43.
• Brown, Doug. “Karl Polanyi’s Influence on the Budapest School”, Journal of Economic Issues, Mar 1987, vol.21, no. 1.339-347.
• Burnheim, John, ed. The Social Philosophy of Agnes Heller. Amsterdam: Rodopi, 1994.
• Charles Andras, “New Left in Hungary Attracts Attention of Western Marxists”, RAD Background Report/91，(East-West), 23 April 1976.
• Coop, Barry. “A Philosophy of History in Fragments, Agnes Heller”, in
• Despoix, Phillippe. “On the Possibility of a Philosophy of Values: A Dialogue Within the Budapest School”, in John Burnheim, ed. The Social Philosophy of Agnes Heller. Amsterdam: Rodopi, 1994.
• Falk, Barbara J. The Dilemmas of Dissidence in East-Central Europe：Citizen Intellectuals and Philosopher Kings. Budapest: Central European University Press, 2003.
• Frankel, Serge and Daniel Martin. “The Budapest School,” Telos 17 (Fall 1973).

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32726381אסכולת בודפשט