ג'רג' בנצה

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.

ג'רג' בנצה (בלידתו פלדי, בהונגרית: Bence György; בודפשט, 8 בדצמבר 1941 – בודפשט, 28 באוקטובר 2006) היה פרופסור באוניברסיטה, פילוסוף, יועץ פוליטי מ-1990 עד 1994, אחר כך פרשן פוליטי.

משפחתו

ג'רג' בנצה נולד במשפחה יהודית, אביו, שאנדור פלדי, קיבל דוקטורט במשפטים, אך לא התקבל ללשכת עורכי הדין בשל החוקים היהודיים (במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי). הוא נלקח לשרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) לחזית המזרחית באוקראינה ומת באזור נהר הדון. אמו באה ממשפחה זעיר בורגנית. בענף אמה הסבא של ג'רג' בנצה היה אמן נברשות וברונזה בעל תואר במכללה לרישום וציור תעשייתי. הוא שרד את השואה ואת תקופת מפלגות הימין ומפלגת צלב החץ יחד עם סבתו של בנצה. אמו למדה זמן מה בגימנסיה היהודית אך לא סיימה את לימודיה ועבדה בחנות של אביה. היא גורשה למחנה ריכוז באוסטריה ושרדה. אחרי מלחמת העולם השנייה, כאלמנה, נישאה לפאל בנצה, ששרד אף הוא את השואה וחזר משירות העבודה והפך לקומוניסט קנאי. אשתו של ג'רג' בנצה הייתה מריה מ. קובאץ' שהייתה העורכת של הוצאת הספרים האקדמית. היא גם לימדה באוניברסיטת מדיסון-ויסקונסין והייתה פרופסורית באוניברסיטה המרכז-אירופאית במשך 22 שנים. נולד להם בן אחד: אדם אלדאר בנצה.

ביוגרפיה

ג'רג' בנצה סיים את הגימנסיה ע"ש אטילה יוז'ף בבודה. בשנת 1966 סיים את לימודיו בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת אטווש לוראנד (ELTE) עם תואר בפילוסופיה. הוא הפך לעוזר מחקר במכון לפילוסופיה של האקדמיה ההונגרית למדעים, ממנה הודח ב-1968 מסיבות פוליטיות. הוא נאסר להעסקה ולפרסום ב-1972, כך הצליח לסיים את עבודת הדוקטורט שלו, שהושלמה ב-1972 בהנחיתם של ג'רג' לוקאץ' ושל ג'רג' מרקוש. רק 17 שנים מאוחר יותר, ב-1989 הצליח להציג ולהגן על עבודתו זו. עד לחילופי המשטר בשנת 1989 עבד כעורך ומתרגם עצמאי (פרילנס). ב-1983, בלחץ ארגוני זכויות אדם בינלאומיים קיבל דרכון לראשונה, מה שאיפשר לו להרצות ולחקור באוניברסיטאות אמריקאיות מספר פעמים. ב-1977, יחד עם יאנוש קיש, יזם הצהרת סולידריות לטובת אמנת 77.

כאשר המשטר התחלף הוא זוכה מכל אשמה ושמו טוהר וכן בוטל איסור העסקתו הקודם והשלכותיו. אז מונה לפרופסור חבר בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת ELTE במחלקה לפילוסופיה ומאז 1990 לימד שם כפרופסור פילוסופיה חברתית מודרנית ומחשבה מדינית. בנוסף לעבודתו המדעית וההוראתית, פעל גם כיועץ ופרשן מדיני.

מאז 1986 יזם ותחזק את הטור הביקורתי שהופיע בפריז בהונגרית ושמו היה "עלי דפנה וקוצים". מיום היווסדו ב-1989 ועד 1995 היה חבר מערכת של BUKSZ (Budapest Review of Books), בשנים 1991 -1993 היה נשיא המשותף של וועדת העורכים, ובשנים 1994 - 1995 היה נשיא ועדת העורכים. בשנת 1992 הקים יחד עם András Veér את ה-Invisible College. המכללה פעלה עד שנת 2003 ובשנת 1997 הוענק לה פרס חנה ארנדט.

בין 1990 לבין 1994, הוא היה יועץ של ויקטור אורבן. ב-1992 - 1993 היה חוקר מוזמן (עמית) ב- Woodrow Wilson International Center for Scholars (Washington, DC). בשנת 2005, הקים את הביקורת המקוונת בשם Metazin, שבה היה העורך הראשי עד מותו. ב-2006 הפך לחבר מערכת של ספריית הסופרים הפילוסופיים שהושקה מחדש. בשנת 2007, לאחר מותו, הוענק לו פרס אלברט סנט-ג'רג'י.

עבודותיו העיקריות

Kritikai előtanulmányok egy marxista tudományfilozófiához, Disszertáció, 1972, az 1989-ben lezajlott védés dokumentumaival. MTA Filozófiai Intézete, Budapest, 1990. ISBN 963 7065 199.
Bence György, Kis János, Márkus György: Hogyan lehetséges kritikai gazdaságtan? (1972), T–Twins, Budapest, 1993.
Bence György és Kis János, Marc Rakovski álnéven: A szovjet típusú társadalom marxista szemmel (1977) Magyar Füzetek Könyvei, Párizs, 1986.
Political Justice in Post-Communist Societies: The Case of Hungary, The Woodrow Wilson International Center for Scholars, Washington, D.C., 1991.
Seymour Martin Lipset, György Bence: „Anticipations of the failure of communism”. Theory and Society 23 (1994):2, 169–210.
Válogatott politikai-filozófiai tanulmányok, 1990-2006; szerk., előszó, utószó Pogonyi Szabolcs; L'Harmattan, Bp., 2007 (Politikai filozófia)

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32728389ג'רג' בנצה

ג'רג' בנצה

תוכן עניינים

משפחתו

ביוגרפיה

עבודותיו העיקריות

קישורים חיצוניים

תפריט ניווט

ג'רג' בנצה

משפחתו

ביוגרפיה

עבודותיו העיקריות

קישורים חיצוניים

תפריט ניווט

חיפוש