אסו (הר געש)
 | |
| קבוצת החרוטים המרכזית בהר אסו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | קלדרה |
| גובה | 1,592 מטרים[2] |
| מיקום | קיושו, יפן |
| מספר הר געש | 282110[2] |
| התפרצות אחרונה | אוקטובר 2021[1] |
| קואורדינטות | 32°53′04″N 131°06′14″E / 32.884444°N 131.103889°E |
הר אסו (ביפנית: 阿蘇山 – "אסו-סאן") הוא הר הגעש הפעיל הגדול ביותר ביפן, ואחד הגדולים בעולם. ההר, קלדרה שבה 17 חרוטים געשיים, שוכן בפארק הלאומי אסו קוג'ו (阿蘇くじゅう国立公園) במחוז קוממוטו במרכז האי קיושו, האי הדרומי מבין איי הבית של יפן. הר אסו צורף לרשת הפארקים הגאולוגים של יפן באוקטובר 2009.[3][4]
תיאור
הר אסו הוא הר געש מטיפוס סומה, כלומר הוא קלדרה שבה פועלים חרוטים געשיים. קוטר הקלדרה 25 קילומטרים מצפון לדרום ו-18 קילומטרים ממזרח למערב, והיא אחת הקלדרות הגדולות ביותר בעולם.[5] היקף הקלדרה הוא כ-120 קילומטרים. בתוך הקלדרה שוכנות הערים אסו, טקמורי-צ'ו ומינאמיאסו. קבוצת החרוטים המרכזיים של אסו כוללת חמש פסגות: הר טקאוקה (高岳; 1,592 מטרים מעל פני הים), הפסגה הגבוהה ביותר, הר נקו (根子岳; 1,408 מטרים), הר נאקה או גם פסגת נאקה (中岳; נאקה-דאקה, 1,408 מטרים), הר אבושי (烏帽子岳; 1,337 מטרים) והר קישימה (杵島岳; 1,270 מטרים). הלוע של הר נאקה, שצידו המערבי נגיש באמצעות כביש, מכיל שבעה לועות, שבהם הצפוני ביותר, המכיל אגם, הוא הר געש פעיל בלוע. המכלול הגעשי של נאקה-דאקה היה פעיל בכל ההולוקן כאשר ההתפרצות הראשונה המתועדת בתולדות יפן (בשנת 553) התרחשה בהר זה. חרוטים געשיים נוספים היו פעילים בהולוקן, בהם חרוט הסקוריה קומצוקה שהיה פעיל עד שנת 210 לפנה"ס. אופי ההתפרצויות ההיסטוריות היה בזלתי עד בזלתי-אנדזיטי. נאקה-דאקה פולט עשן בצורה רצופה במשך 70 השנים האחרונות, ומתפרץ מדי פעם, בדרך כלל התפרצויות פריאטיות קלות, לדוגמה בשנים 1974, 1979, 1985-1984, 1991-1989, 2009, 2011 ו-2014.[5]
היסטוריה
הקלדרה הנוכחית של אסו נוצרה כתוצאה מארבע התפרצויות גדולות מאוד שהתרחשו בין לפני 300,000 שנים ללפני 90,000 שנים המסומנות מ-Aso 1 ועד Aso 4. בהתפרצויות נפלטו כמויות גדולות של לבה ואפר געשי ותא המאגמה מתחת לשטח התרוקן. עקב כך התמוטט גג התא ונוצר שקע הקרוי קלדרה. ההתפרצות הגדולה ביותר הייתה ההתפרצות הרביעית (Aso 4), לפני 90,800 שנים, והייתה ככל הנראה התפרצות-על. חומרים שנפלטו מההתפרצות הגדולה של הקלדרה כיסו שטח המשתרע על למעלה מ-600 קילומטרים רבועים, בערך שווה לנפח של הר פוג'י. משערים כי רמה שמקורה בזרמים פירוקלסטיים כיסתה כמחצית מקיושו, כשאפר געשי כיסה את כל אזור קיושו והגיע עד מחוז ימאגוצ'י.
החרוטים של הר טאקה, הר נאקה, הר אבושי והר קישימה נוצר בעקבות התפרצות הקלדרה הרביעית הגדולה. נכון ל-2014 הר נאקה עדיין פעיל. ההשערה המקובלת היא שהר נקו נוצר לפני ההתפרצות הרביעית.
בתקופת קופון השתמשו בסלע הגעשי הרך ליצירת הצלמיות שהונחו בקברים המכונים האניווה. במשקעים של הזרמים הפירוקלסטיים (טוף מולחם) השתמשו לבניית גשרים באזור. במחוז קוממוטו יש כ-320 גשרי קשת מאבן, כולל גשר צוג'ון (通潤橋) וגשר ראידאי על נהר מידוריקאווה, מבנים היסטוריים חשובים.[5]
בהתפרצויות של נאקה-דאקה היו מספר מקרי מוות: ב-1957 מתו 12 עובדים של הרכבל.[6] ב-1979 נהרגו שלושה תיירים מגושים שנפלטו מהלוע.[7] בנובמבר גרמו פליטת גזים געשיים רעילים למותם של שני תיירים. בין 1980 ל-1997 שבעה אנשים נוספים מתו מהרעלת גז.[8]
אקלים
המידע על האקלים של הר אסו נלקח בגובה של 1,143 מטרים.[9] בגובה זה האקלים הוא אזור המעבר אקלים סובטרופי גשום ואקלים יבשתי גשום (סיווג Cfb/Dfb, בשיטת קפן) שבו הקיצים חמימים והחורפים קרים. כמות המשקעים גבוהה במשך כל השנה, והיא גבוהה במיוחד ביוני ויולי עם מעל ל-500 מילימטרים גשם בכל חודש.
| אקלים בהר אסו | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 0.9 | 2.3 | 6.6 | 12.8 | 16.6 | 19.3 | 22.3 | 23.3 | 20.2 | 15.1 | 9.1 | 3.8 | |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -5.0 | -4.2 | -0.8 | 5.2 | 9.5 | 13.6 | 17.5 | 18.0 | 14.5 | 8.5 | 3.1 | -2.3 | |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 106.1 | 132.1 | 205.2 | 268.7 | 314.9 | 584.9 | 670.3 | 389.4 | 250.3 | 148.1 | 111.6 | 78.3 | |
| מקור: Asosan Climate Normals 1961-1990 במנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי | |||||||||||||
תיירות
הלוע הפעיל של נאקה-דאקה הוא אחד מיעדי התיירות הפופולריים ביותר באי קיושו. מספר התיירים ממדינות אסיה באזור אסו גדל מיד שנה. ניתן להגיע עם רכב פרטי באמצעות כביש אגרה עד הלוע, אפשר להגיע ללוע גם באמצעות רכבל (阿蘇山ロープウェイ) כשעל שפת הלוע יש נקודות תצפית.[2] על שפת הלוע נבנו מחסות מבטון בהגנה מהתפרצות פתאומית. בנוסף פועלים למרגלות ההר כמה אתרי מחנאות, בעיר אסו שבקלדרה פועל מוזיאון לוולקנולוגיה (阿蘇火山博物館), ומקדש שינטו (阿蘇神社), אחד העתיקים והחשובים ביפן. עקב הפעילות הגאותרמית יש מעיינות חמים (אונסן) רבים באזור, שניים מתוכם שוכנים בפארק הלאומי אסו קוג'ו.
קישורים חיצוניים
- AP, הר הגעש הגדול ביפן התפרץ, טיסות בוטלו, באתר ynet, 28 בנובמבר 2014
- Asosan הדף על אסו באתר Global Volcanism Program
- Mount Aso - A Small Town Inside the Crater
הערות שוליים
- ^ https://www.reuters.com/article/us-japan-volcano-idUSKCN12804E באתר רויטרס
- ^ 2.0 2.1 2.2 Asosan
- ^ אתר רשת הפארקים הגאולוגיים של יפן
- ^ About Aso GeoPark
- ^ 5.0 5.1 5.2 A6: Living with Aso-Kuju volcanoes and geothermal field
- ^ Significant Volcanic Eruption
- ^ Significant Volcanic Eruption
- ^ אתר GVP
- ^ Asosan Climate Normals 1961-1990 מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי
32414536אסו (הר געש)