אסא אוירבך
| |
| לידה |
10 בינואר 1956 מעגן מיכאל, ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
4 בפברואר 2025 (בגיל 69) עין אילה, ישראל |
| עיסוק | פיזיקאי |
| מנחה לדוקטורט | סטיבן קיבלסון (אנ') |
| מוסדות | הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל |
| תלמידי דוקטורט | אהוד אלטמן, נתנאל לינדנר, שניר גזית |
| פרסים והוקרה | עמית החברה הישראלית לפיזיקה (2021) |
| תרומות עיקריות | |
| חקר הפיזיקה של מערכות קוונטיות עם קורלציות חזקות, מגנטיות ומוליכות-על | |
אסא אוירבך (10 בינואר 1956 – 4 בפברואר 2025) היה פיזיקאי תאורטי ישראלי ופרופסור בפקולטה לפיזיקה בטכניון, אשר כיהן כדקאן הפקולטה. נודע כמומחה לפיזיקה של חומר מעובה וכחלוץ בחקר מערכות קוונטיות עם קורלציות חזקות.
ביוגרפיה
אסא אוירבך נולד במעגן מיכאל ובגיל 3 עבר עם משפחתו לחיפה. בנם הצעיר של רב חובל ישראל אוירבך, איש הפלי"ם, ושל רות (אורסולה, לבית פיק), נגנית ויולה.[1] אח לליאורה ולנועם.
את לימודיו לתואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה עשה באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים אותם ב-1979.[1] לאחר מכן המשיך ללימודי תואר שני בפיזיקה במכון ויצמן למדע, בהנחיית פרופ' זאב וגר. בסיומם, ב-1981, נסע לארצות הברית וביצע את לימודי התואר השלישי באוניברסיטת סטוני ברוק בהנחיית סטיבן קיבלסון (אנ'). עבודת הדוקטורט שלו, שהוגשה ב-1985,[1] נשאה את הכותרת "פיתוח בפירוק למסלולים ומנהור רב-ממדי".
בשנים 1985–1988 שהה אוירבך כבתר-דוקטורנט באוניברסיטת שיקגו ולאחר מכן במעבדה הלאומית ברוקהייבן בניו יורק. בהמשך לכך שימש מרצה בכיר במחלקה לפיזיקה של אוניברסיטת בוסטון. עם שובו לישראל ב-1990 הצטרף כחבר סגל בפקולטה לפיזיקה של הטכניון ובמקביל המשיך לשמש בתפקידו בבוסטון עד 1993. ב-1995 מונה לפרופסור חבר וב-2000 לפרופסור מן המניין.
בשנים 2016–2018 כיהן אוירבך כדקאן הפקולטה לפיזיקה בטכניון.[1] לאורך השנים שימש כפרופסור אורח באוניברסיטאות סטנפורד והרווארד.
מחקר
אוירבך היה חלוץ בחקר הפיזיקה של מערכות קוונטיות עם קורלציות חזקות ונמנה עם הראשונים שעסקו בשטח מחקר זה בישראל. פיתח שיטות תורת שדות קוונטית למערכות של ספינים, והשתמש בגישות אלו לפתור בעיות בחומרים מורכבים כגון מוליכי על בטמפרטורות גבוהות וגבישי קונדו (אנ'). כמו כן, תרם באופן משמעותי לחקר אפקט הול הקוונטי והתגובה של מוליכי על ומתכות לשדות וקרינה אלקטרומגנטית.
עם תלמידיו לאורך השנים נמנים הפרופסורים אהוד אלטמן מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי (לשעבר במכון ויצמן), ארז ברג ממכון ויצמן, נתנאל לינדנר מהטכניון ושניר גזית מהאוניברסיטה העברית.
לאורך השנים חיבר אוירבך מעל 100 מאמרים ושישה פרקים בספרים, וכן כתב שני ספרים: ספר העוסק במגנטיות קוונטית ורומן גרפי שנועד להנגיש לקהל הרחב את פרדוקס השד של מקסוול (נכתב במשותף עם גיסו, המאייר ריצ'רד קודור).
חיים אישיים
אוירבך היה נשוי למרגרט (מגי, לבית הנדלי) ואב לבן ושתי בנות. בתו סיון אוירבך היא אצנית ואלופת ישראל בריצת 800 מטר.[2] התגורר במושב עין אילה, ותחביביו היו ריצה ונגינת ג'אז בפסנתר.
נפטר בפברואר 2025 בגיל 69, בעת שעסק בריצה.[3] נטמן בבית העלמין בעין אילה.
פרסים והוקרה
- עמית מלגת סלואן (1989–1993)
- הרצאות ע"ש מילטון וליליאן אדוארדס (1991–1995)
- מחזיק הקתדרה למדעים מדויקים ע"ש סידני ואליזבת' קורוב (2005)[1]
- עמית החברה הישראלית לפיזיקה (2021)[4]
ספריו
- A. Auerbach, "Interacting Electrons and Quantum Magnetism", Springer-Verlag, New York (1994).
- A. Auerbach and R. Codor, "Max The Demon vs Entropy of Doom", Looseline Productions, Inc. (2017).
לקריאה נוספת
- איתי נבו, ללמוד פיזיקה מספר קומיקס, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 30 ביולי 2017
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אסא אוירבך- אסא אוירבך, באתר גוגל סקולר
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Assa Auerbach, Collège de France
- ↑ יואב ויכסלפיש, סיון אוירבך מתכוננת לטוקיו, באתר כנס מדיה, 8 בינואר 2025
- ↑ יואב איתיאל, המדען שהתמוטט היום במהלך ריצה - פרופסור אסא אוירבך בן ה-69, באתר חמ"ל, 4 בפברואר 2025
- ↑ אסא אוירבך ומיכאל גרונאו נבחרו לעמיתי האגודה הישראלית לפיזיקה, באתר הפקולטה לפיזיקה, הטכניון, 11 באפריל 2021
אסא אוירבך40469107Q80960309