אנשי הסירות על הוולגה
_-_Volga_Boatmen_(1870-1873).jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | איליה רפין |
| תאריך יצירה | 1873-1870 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| אורך | 131.5 |
| רוחב | 281 |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | המוזיאון הרוסי, סנקט פטרבורג |
אנשי הסירות על הוולגה (ברוסית: Бурлаки на Волге) הוא ציור בצבעי שמן של הצייר הרוסי איליה רפין מהשנים 1870 עד 1873. ביצירה מתוארים אחד עשרה גברים הגוררים ספינה על גדות נהר הוולגה. הדמויות השונות נמצאות על סף התמוטטות כתוצאה מהמאמץ וממזג האוויר החם.[1] באמצעות הציור, רפין הביע ביקורת ברווח הנעשה על ידי שימוש בעבודה לא אנושית.[2] רוב הדמויות מקבלות בהכנעה את מצבם, מלבד הצעיר במרכז הקבוצה העומד בזקיפות.
רפין הגה את הרעיון לציור בעקבות מסעותיו ברוסיה בצעירותו, כשפגש אנשים בעבודות פיזיות קשות.[3] יצירה זו הביאה לרפין הכרה בינלאומית וביקורות מהללות על התיאור הריאליסטי בציור. לאחר השלמת הציור, ולדימיר אלכסנדרוביץ' רכש אותה, והיא הוצגה ברחבי אירופה. כיום, הציור נחשב כאבן דרך באמנות הרוסית וכן כיצירה ייחודית של תנועת הנודדים.[4]
אודות היצירה
רפין התקבל לאקדמיה לאומנויות של סנקט פטרבורג ב-1863. בזמנו, האקדמיה הייתה ידועה בשמרנותה, מה שגרם להרבה סטודנטים שלמדו בה רצון למרוד בדוגמה המקובלת. רפין תכנן ליצור ניגוד בין עובדים קשיי יום לבין מטיילים, אך עקב סלידתו הגוברת מהחברה הגבוהה הוא החליט להפוך את היצירה לביקורתית יותר.
רפין הגה את הרעיון ליצירה מחופשותיו בוולגה בשנת 1870. הוא יצר כמה סקיצות משמן כשהוא שהה ליד העיר טוליאטי (ברוסית: "Толья́тти"). בסקיצות מוצגים נהר הוולגה וגוררי הספינות.[5]
רפין גדל בצ'והוייב, והוא היה מודע לקושי ולעוני בחיים הכפריים. הוא טייל במשך שנתיים, ובטיוליו הוא ראה את הניגוד בין העשירים שהתאכסנו בדאצ'ות לבין האיכרים העניים. ייצוג העוני והאנשים הפשוטים היה פורץ דרך ואנשי הסירות על הוולגה נחשב לאחת מהיצירות החשובות בנושא מהמאה ה-19, יחד עם קבורה באורנאן ושוברי האבנים של גוסטב קורבה.[6][7]
הדמויות המתוארות בציור מבוססות על אנשים אמיתיים שרפין פגש במסעותיו. הוא התקשה למצוא אנשים שידגמנו עבורו לתמונה עקב אמונות תפלות.[8] אף על פי שהוא צייר רק גברים, בעבודה השתתפו גם נשים. רפין בחר לצייר אנשים מכל שכבות של מעמד הפועלים. הוא התיידד במיוחד עם הכומר קנין, שהוכנס לציור כאחד הפועלים בראש השיירה.[9]
בציור מתוארים אחד עשרה פועלים הגוררים ספינה כנגד זרם הים. הפועלים לובשים סחבות וקשורים לרתמה. הפועלים נמצאים במצב של הכנעה אך בבירור הם מותשים פיזית מהעבודה. לא ניכר כי יש מי שמפקח על הפועלים, לפחות לא בציור. הפועלים משמשים כמכרזה של היצירה, בעוד שהספינה נמצאת בתפקיד משני.[10] מרחוק ניתן לראות ספינת קיטור, העלולה להעיד שעבודתם המאומצת על הפועלים מיותרת לאור ההתקדמות הטכנולוגית.[11] נדבך נוסף הוא שדגל רוסיה מופיע מהופך על הספינה הנגררת, מה שמוסיף עוינות נוספת לסיטואציה. תחושת המצוקה והעייפות מתחזקת כשעוברים מהפועל השמאלי עד לפועל הימני ביותר. החריג הוא הפועל הצעיר בעל השיער הבהיר. הוא עומד בזקיפות ביחס לשאר הפועלים, מפנה את מבטו למרחק ומושך את הרתמה כמנסה להשתחרר מהמשימה.
ביצירה מתואר גם החוזק הפיזי של הפועלים, ולא רק את תחושות הייאוש והעייפות. רפין מציג את הייסורים בציור על ידי הגבות והקמטים במצח של הפועלים. היה חשוב לצייר להציג את המאמץ והיושרה של העובדים.
רפין ייחס את אנשי הסירות על הוולגה כיצירתו הראשונה, והוא הפך למזוהה כאמן המציג אי שוויון בציוריו.[12] הציור קיבל ביקורות נלהבת כשהוצג לראשונה בתערוכות, ורבים השוו בין התיאור הלא סימפתי של העבודה הקשה לבין הרומנטיזציה ששררה בעת ההיא באמנות הרוסית. רפין סלל לעצמו את הדרך להצטרף לתנועת הנודדים, תנועת אנטי-אקדמית שצמחה ברוסיה בשנת 1870. התנועה שאפה לא רק לשבור את הכללים של האקדמיה, אלא גם להנגיש יצירות אמנות לקהל הרחב על ידי יצירת סצנות מהחיים היומיומיים.[13]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Frank, Joseph (2003). Dostoevsky: The Mantle of the Prophet, 1871–1881. Princeton University Press. p. 111. ISBN 0-691-11569-9.
- ^ Gray, Rosalind Polly (2000). Russian genre painting in the nineteenth century. Alderley: Clarendon Press. p. ix. ISBN 0-19-820875-8.
- ^ Hilton, Alison. "The Exhibition of Experiments in St. Petersburg and the Independent Sketch". The Art Bulletin, Volume 70, No. 4, December, 1988. 677–698
- ^ https://web.archive.org/web/20100201085918/http://www.tmora.org/educationData/JaneFriedman.html
- ^ https://www.christies.com/LotFinder/lot_details.aspx?intObjectID=300029
- ^ Valkenier (1993), 208
- ^ Alpatov, 251
- ^ Emerson, Caryl (1999). The life of Musorgsky. Cambridge University Press. p. 127. ISBN 0-521-48507-X.
- ^ Parker & Parker, 23
- ^ Stasov, Vladimir Vasilyevich. "Letter to the Editor of 'St. Petersburg Gazette' (1873)". Saint Petersburg Gazette, no. 176, 18 March 1873
- ^ Cohen, Aaron J (2008). Imagining the unimaginable: World War, modern art, & the politics of public culture in Russia, 1914–1917. University of Nebraska Press. p. 25. ISBN 0-8032-1547-9.
- ^ http://www.dartmouth.edu/~russ15/russia_PI/Russian_art.html
- ^ Bolton, 114
