קנבס

קַנְבָס (בעברית: בד ציור) הוא בד הארוג בצורה גסה ומשמש ליצירת מפרשים, אוהלים, לציפוי סירות קאנו וכדומה. הבד גם פופולרי כמשטח לציור.

מקור המילה "קנבס" במאה ה-13, במילה "canevaz" שבאנגלית עתיקה, או במילה "canevas" שבצרפתית עתיקה. שתיהן נובעות, כנראה, מן המילה "cannapaceus" שפירושה בלטינית וולגארית הוא "עשוי מקנבוס". בד הקנבס המודרני עשוי מכותנה או מפשתן ושונה מבדים כגון ג'ינס באופן האריגה הפשוט שלו (plain weave). בארצות הברית מקובל לדרג בדי קנבס באחת משתי דרכים: על פי משקלם (אונקיות ליארד רבוע), על פי מספר דירוג כך שככל שהמספר גבוה יותר כך הבד קל יותר.

קנבס כבד ציור

החל מן המאה ה-14 הפך הקנבס למשטח ציור נפוץ לציור בצבע שמן. עד לשימוש בקנבס, היה מקובל להשתמש בלוחות עץ, שעליהם היה נהוג לצייר בעיקר בצבעי טמפרה. עד המאה ה-16 וה-17 קיבל הקנבס מעמד בכורה באיטליה ובצפון אירופה. בין האמנים המובילים בשימוש בקנבס היו הציירים הונציאנים כגון אנדראה מנטניה (Andrea Mantegna), שהבד היה זמין עבורם בשל היות העיר מעצמה ימית.

לפני הציור נהוג למתוח את בד הקנבס על גבי מסגרת עץ ולמרוח אותו בשכבה של ג'סו. תפקיד הג'סו הוא למנוע מן הצבע לחלחל אל תוך סיבי הבד, דבר העלול לגרום לריקבון שלהם.