אנשים עלובים
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוגה | רומן |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הספרייה החדשה |
| תאריך | 2009 |
| תרגום | רועי חן |
אנשים עלובים (ברוסית: Бедные люди) הוא הרומן הראשון מאת פיודור דוסטויבסקי העוסק בקשר בין שני קרובי משפחה, מָקָאר דֶבוּשְׁקִין, מבוגר העובד כמעתיק מכתבים[1] ולוָרֶנקה דוברוסלובה, קרובת משפחתו הענייה והצעירה. דֶבוּשְׁקִין ווָרֶנקה גרים בבתים סמוכים ומתכתבים בסדרת מכתבים המוצגים בספר.
הרומן נכתב על פני תשעה חודשים בין 1844 ל-1845.
בשל אורח חייו הבזבזני של דוסטויבסקי והתמכרותו להימורים לא הצליח למכור תרגומים של רומנים זרים לכן החליט לכתוב רומן משלו כדי לנסות ולהרוויח כספים.
בהשראת יצירותיהם של גוגול, פושקין וקרמזין, כמו גם סופרים אנגלים וצרפתים, כתב את "אנשים עלובים" כהתכתבות בין שתי הדמויות המרכזיות. הרומן מציג את חייהם של אנשים עניים, את הקשר שלהם עם אנשים עשירים, ואת העוני בכלל. ידידות עמוקה אך מוזרה מתפתחת ביניהן עד שדוברוסלובה מאבדת את התעניינותה בספרות ולאחר מכן מאבדת גם עניין בקשריה עם דֶבוּשְׁקִין, לאחר שאלמן עשיר בשם מר בייקוב מציע לה נישואין. דֶבוּשְׁקִין, אב טיפוס של פקיד המופיע רבות בספרות הנטורליסטית של אותה תקופה, שומר על תכונותיו הסנטימנטליות; דוברוסלובה נוטשת את האמנות, בעוד שדֶבוּשְׁקִין אינו יכול לחיות ללא ספרות.
מבקרים עכשוויים שיבחו את "אנשים עלובים" על הצגת הנושאים ההומניטאריים שלה. ויסריון בלינסקי כינה אותו הרומן הרוסי מספר אחד, ואלכסנדר הרצן כינה אותו יצירה סוציאליסטית גדולה. הרומן משתמש בפוליפוניה מורכבת של קולות מנקודות מבט שונות ובקולם של מספרים שונים. הרומן פורסם באלמנך, קולקציית סנט פטרסבורג ב-15 בינואר 1846 וזכה להצלחה גדולה ברחבי הארץ. חלקים ממנו תורגמו לגרמנית על ידי וילהלם וולפסון ופורסמו במגזין בשנת 1846/1847. התרגום הראשון לאנגלית בוצע על ידי לנה מילמן בשנת 1894, עם הקדמה מאת ג'ורג מור.
הערות שוליים
אנשים עלובים38792519Q117293