האדרת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת הספר "האדרת", שנות התשעים של המאה ה-19, צייר איגור גרבר

האדרתרוסית: Шинель) הוא סיפור קצר פרי עטו של הסופר הרוסי יליד אוקראינה ניקולאי גוגול, שראה אור בשנת 1842. לסיפור ולמחברו הייתה השפעה רבה על הספרות הרוסית, כפי שניתן להביא מהאימרה הידועה שנוטים לייחסה לפיודור דוסטויבסקי:

"כולנו יצאנו משולי 'האדרת' של גוגול."

הסיפור עובד פעמים רבות לבמה ולקולנוע.

תקציר העלילה

בול המתאר את "האדרת". מוקדש ליום הולדתו המאתיים של ניקולאי גוגול, 2009

הסיפור מגולל את חייו ומותו של אקאקי אקאקייביץ' בשמאצ'קין, פקיד ממשלה דל אמצעים בעיר הבירה הרוסית סנקט פטרבורג. מזה שלושים שנה הוא יושב בשולחן אחד במשרד אחד ותפקידו להעתיק מסמכים. הוא עובד כיועץ טייטולארי (בסולם הדרגות האזרחיות זוהי הדרגה ה-9 מבין 12 הדרגות, אחת הדרגות הנמוכות ביותר). הוא אוהב מאוד את עבודתו, אולם זוכה עליה להכרה מועטה. במקום זאת, עמיתיו הצעירים לעבודה לועגים לו בניסיון להרגיזו כל אימת שהם יכולים. אדרתו הבלויה משמשת נושא מרכזי להלצותיהם, האדרת גם אינה מחממת אותו מספיק בחורף הרוסי הקר.

בוקר אחד אקאקי מגלה חור באדרתו ופונה אל החייט פטרוביץ' בבקשה שיתקן את החור. החייט משיב לו שאדרתו היא חסרת תקנה ומציע לתפור לו אדרת חדשה. מכיוון שלאקאקי, שמשתכר מעט, אין את הסכום הדרוש לשלם בעד האדרת הוא נרתע מכך. לאט-לאט הוא מתרגל לרעיון והחלום על האדרת ממלא את ליבו ומחשבותיו. במשך חודשים רבים הוא חוסך פרוטה לפרוטה, מקמץ באוכל ובשתייה, עד שיש בידו די כסף לרכישת האדרת. כשהחייט מגיע לביתו עם האדרת החדשה הוא פורץ בבכי. למחרת בעבודה, מעילו החדש והמרשים מהווה מושא להתפעלות עמיתיו. הממונה עליו בעבודה שמבחין בהתרגשותו הרבה מחליט לארח בביתו מסיבה חגיגית לכבוד האדרת. בתום המסיבה אקאקי הולך בחזרה לביתו, באמצע הדרך מתנפלים עליו שני שודדים שגונבים ממנו את האדרת.

בניסיון להשיב לעצמו את האבדה, הוא מתרוצץ מפקיד משטרה אחד למשנהו, אולם ללא הועיל. לבסוף, בעצת חברו למחלקה, הוא מגיע לביתו של הגנרל גרומוטרובוב. הגנרל שזועם על כך שהגיע עם עניין כה פעוט למעונו הפרטי, במקום להגיש בקשה רשמית דרך אחד הפקידים בלשכתו, נוזף באקאקי.

אקאקי שב לדירתו מושפל מהתלאות שעבר וחולה מצינת החורף וכעבור זמן מה מת. לאחר מותו, שבה רוח הרפאים של אקאקי לסנקט פטרבורג, גונבת אדרות מעוברים ושבים. המשטרה אינה מצליחה לתפוש את הגזלן. הגנרל גרומוטרובוב מתחיל לחוש רגשות אשמה לאחר מותו של אקאקי. רוחו של אקאקי גונבת את אדרתו של הגנרל, נוקמת את נקמתה ואינה מגיעה יותר לעיר. רוח רפאים אחרת פוקדת חלק אחר של העיר.

הערכה ביקורתית

ולדימיר נבוקוב במאמרו "עלייתה השמיימה של מסכה" חולק את התשבחות הבאות לגוגול וסיפורו הידוע ביותר:

"פושקין היציב, טולסטוי הענייני, צ'כוב המסוגר, לכל אחד מהם יש רגעים של הארה לא-הגיונית אשר מטשטשת את המשפט ובד בבד חושפת משמעות סודית שמצדיקה את הפוקוס. אבל אצל גוגול הסטה זו היא-היא בסיס אמנותו, ובכל פעם שניסה לכתוב בכתב-ידה העגול של המסורת הספרותית ולהתייחס לרעיונות הגיוניים באופן שכלתני, איבד כל שריד של כשרון. כאשר כמו ב"אדרת" בת-האלמוות שלו, הניח לעצמו להשתולל בלי רסן והתמזמז לו להנאתו על פי התהום הפרטית שלו, היה לאמן הגדול ביותר שהוציאה רוסיה מקרבה עד עצם היום הזה." [1]"

תרגומים לעברית בדפוס

לקריאה נוספת

  • Gogol, Nicolai V. The Overcoat and Other Tales of Good and Evil. New York: W. W. Norton & Company, 1965
  • Graffy, Julian Gogol's The Overcoat: Critical Studies in Russian Literature London: Bristol Classical Press, 2000.
  • Karlinsky, Simon. The Sexual Labyrinth of Nikolai Gogol. Chicago (Ill.): University of Chicago,1992. Print.
  • Proffitt, Edward Gogol's `Perfectly True' Tale: `The Overcoat' and Its Mode of Closure, in Studies in Short Fiction, Vol. 14, No. 1, Winter, 1977, pp. 35–40

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האדרת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ולדימיר נבוקוב, "עלייתה השמיימה של מסכה", בתוך: תוכניית ההצגה "האדרת", תיאטרון החאן, 2013.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0