רצח אופיר רחום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אמנה מונא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רצח אופיר רחום
חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני
תאריך 17 בינואר 2001
מקום בפאתי רמאללה שביהודה ושומרון
סוג פיגוע ירי
הרוגים אזרח ישראלי בן 16 (אופיר רחום)
מבצע חברי חוליית טרור פלסטינית (אמנה ג'אוד מונא, חסן אלקאדי, עבדול פתח דולה)
מניע לאומני (טרור פלסטיני)

רצח אופיר רחום היה פיגוע ירי שהתרחש ב-17 בינואר 2001, שבמהלכו רצחה חוליית חמושים פלסטינית תלמיד תיכון ישראלי בן 16 מאשקלון בשם אופיר רחום בפאתי רמאללה.

את הרצח תכננה ויזמה ערביה נוצריה בת 24 בשם אמנה מונא (آمنة منى) מביר נבאלא. לאחר שבועות רבים שבהם ניהלה מונא שיחות פרטיות ארוכות עם רחום באנגלית דרך תוכנת המסרים המידיים ICQ, תוך שהיא מתחזה לעולה חדשה ממרוקו בשם סאלי, מונא הצליחה לרכוש את אמונו ופתתה אותו להיפגש עמה בירושלים. רחום הגיע לפגישה והם המשיכו במכוניתה למקום מפגש שנקבע מבעוד מועד עם יתר חברי חוליית הטרור באזור מבודד בפאתי רמאללה, שם הם רצחו אותו בירי של עשרות קליעים מטווח קצר, בעוד שמונא צפתה במתרחש מהצד.

רקע

אמנה מונא היא ערביה נוצריה. מונא החזיקה באותה העת בתעודת זהות ישראלית. מונא הייתה פעילה בארגון הפת"ח והצטרפה במהלך לימודיה באוניברסיטת ביר זית ל"שאביבה", זרוע של ארגון התנזים. היא עבדה בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 כעיתונאית בעיתון "אלסנובר" ברמאללה. במסגרת עבודתה בעיתון, ב-12 באוקטובר 2000 הייתה עדה ללינץ' בשני חיילי מילואים ישראלים ברמאללה. לטענתה של מונא היא "התרגשה" ממה שראתה ובעקבות כך החליטה לתכנן וליזום חטיפה ורצח של אזרח ישראלי-יהודי.

מאוקטובר 2000 החלה מונא ליצור קשר עם בני נוער ישראליים שונים באינטרנט דרך תוכנת המסרים המידיים ICQ, תוך שהיא מתחברת לאינטרנט מבתי קפה אינטרנט ברמאללה. היעד הראשוני לחטיפה היה ישראלי תושב ירושלים בשם מאיר קרני, עמו קיימה מונא שיחות רבות ב- ICQ במשך כחודשיים, ואף שוחחה עמו בטלפון. מונא נפגשה עם קרני בירושלים בשלוש הזדמנויות שונות עד שלבסוף היא החליטה כי קרני אינו מתאים לביצוע החטיפה[דרושה הבהרה].

במקביל לשיחות שקיימה עם קרני, מונא קיימה גם שיחות פיתוי עם תלמיד תיכון ישראלי בן 16 מאשקלון בשם אופיר רחום בסוף שנת 2000. השיחות עם רחום נערכו באנגלית דרך תוכנת ICQ כאשר מונא התחזתה לעולה חדשה ממרוקו בשם סאלי וציינה בפניו כי אמה ישראלית ואביה ממוצא מרוקאי. לאחר שהשניים ניהלו שיחות בצ'אט במשך מספר חודשים מונא החלה ללחוץ על אופיר לקיים עימה פגישה בירושלים. רחום ביקש שהם יפגשו באזור אשקלון משום שהוריו לא יסכימו שיצא לבדו לירושלים לטיול כה ממושך. מונא סירבה להצעתו של רחום להיפגש עימה באזור אשקלון והמשיכה ללחוץ על אופיר לפגוש אותה בירושלים. בתחילת ינואר 2001, ימים ספורים לפני הרצח, מונא הצליחה לשכנע את רחום לבוא לירושלים, במנפולציות ופיתויים רבים.

הרצח

ביום רביעי בבוקר, ה-17 בינואר 2001, מונא ורחום נפגשו בתחנה המרכזית בירושלים, שוחחו קצרות באנגלית ולאחר מכן הם נכנסו למונית שהסיעה אותם לצומת א-רם. משם הם נסעו במכונית הפורד אסקורט של מונא, אשר הייתה בעלת לוחית זיהוי ישראלית, לכיוון פאתי רמאללה. לשאלתו של אופיר מדוע הם נוסעים בשטח ערבי ענתה מונא כי "ככה זה בירושלים, שיש בה שכונות ערביות ויהודיות כאחד".

בשעה 11:30 מונא עצרה את הרכב בפרברי רמאללה לצד רכב בעל לוחית רישוי פלסטינית, בנקודת המפגש שנקבעה מבעוד מועד בינה לבין חוליית הטרור. מונא זינקה באופן מיידי החוצה מהרכב בעוד שפעילי הפת"ח חסן אל-קאדי ועבד אל-פתח דולה, אשר היו חמושים ברובי קלצ'ניקוב, יצאו מהרכב וניסו להוציא אותו מהמכונית, ולאחר שסירב, השניים ירו בו עשרות קליעים מטווח קצר, בעת שמונא עמדה בצד והתבוננה במתרחש. לאחר מכן הרוצחים השליכו את גופתו של רחום לתא המטען ונמלטו לרמאללה. בהמשך הרוצחים קברו את גופתו של אופיר בשכונת אלטירה שברמאללה.

פענוח הרצח

לאחר שרחום לא חזר הביתה, משפחתו החלה לחפש אותו, וגילתה שאף לא הגיע לבית הספר באותו היום. בעקבות חקירה שבוצעה בהמשך על ידי השב"כ והיחידה לחקירת פשעים בינלאומיים, התגלה לראשונה כי רחום היה בקשר דרך האינטרנט עם מונא וכי היא פיתתה ולחצה על רחום להיפגש עימה בירושלים.

כוח של יחידת המסתערבים דובדבן בשיתוף עם השב"כ, פשט על ביתה של מונא שבביר נבאלא ועצר אותה. לאחר מכן היא הועברה לחקירה על ידי חוקרי שב"כ ואנשי משטרה.

ב-18 בינואר 2001, כוחות הביטחון הפלסטינים איתרו את גופתו של רחום, העבירו אותה לבית החולים של רמאללה, וזמן קצר לאחר מכן מסרו את גופתו לכוחות צה"ל.

בתחילה סירבה מונא לשתף פעולה עם החוקרים, אך לאחר כארבעה שבועות היא נשברה ומסרה הודאה מלאה על חלקה בפיגוע, ובנוסף חשפה בפני החוקרים את זהותם של שני שותפיה: חסן קאדי ועבד אלפתאח דולה.

אחרית דבר

הרצח של רחום גרם להלם רב בציבור הישראלי. ראש הממשלה ושר הביטחון דאז אהוד ברק, ציין בתגובה לרצח כי "מדובר במעשה פשע נתעב שבוצע בידי רוצחים שפלים, חסרי צלם אנוש", ומסר כי "זרועות הביטחון לא יחסכו כל מאמץ כדי להגיע לרוצחים על מנת להענישם בחומרה".[1] אלפי אנשים השתתפו בהלוויתו של רחום שהתקיימה בבוקר של ה-19 בינואר 2001 באשקלון. נציג הממשלה בהלוויה, השר מיכאל מלכיאור, ספד לרחום בהלוויתו וציין כי "כל עם ישראל משתתף בצער הנורא הזה ושותף לכאב. למדנו להכיר את אישיותך ביממה האחרונה".[1]

מונא הועמדה לדין, הורשעה בגין גרימת מותו של אופיר רחום בכוונה תחילה, וב-6 בנובמבר 2003 נידונה למאסר עולם בבית הדין הצבאי במחנה עופר. חלק מתקופת המאסר ריצתה בכלא השרון, באגף האסירות הביטחוניות. שם הייתה מאוד דומיננטית ונבחרה ל"דוברת האסירות".

שני שותפיה של מונא הפכו גם כן למבוקשים בעקבות המידע שמונא מסרה בחקירתה. ב-30 באפריל 2001 נהרג חסן קאדי בעת שהכין מטען חבלה בבניין מגורים ברמאללה, וזה התפוצץ. השותף האחר של מונא, עבד אלפתאח דולה, נעצר ביולי 2004 במהלך מבצע מעצרים ביריחו. דולה נידון ל-7 שנות מאסר בפועל בגין חטיפה ושותפות בגרימת מוות בכוונה לאחר מעשה.

ב-18 באוקטובר 2011 שוחררה מונא, יחד עם 1,026 אסירים ועצירים ביטחוניים נוספים במסגרת עסקת שליט אשר בוצעה בין ישראל לבין הארגון חמאס, בתמורה לשחרורו של החייל הישראלי החטוף גלעד שליט. מונא הייתה בתחילה מיועדת לגירוש לרצועת עזה, אך לבסוף היא גורשה למצרים. ממצרים הועברה לטורקיה, שם היא מתגוררת כאדם חופשי.[2]

ב-20 בדצמבר 2011 נערך מפגש באנקרה בין ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס לבין מונא ועוד 11 אסירים פלסטינים ששוחררו במסגרת עסקת שליט. במהלך המפגש המתוקשר אבו מאזן ציין כי שחרור יתר המחבלים הפלסטינים נותר בראש סדר העדיפויות של ההנהגה הפלסטינית.[3][4][5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26821969רצח אופיר רחום