אל קפיטן
 | |
| אל קפיטן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | סלע גרניט |
| גובה | 2,308 מטרים |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| מיקום | מריפוסה, קליפורניה |
| רכס הרים | סיירה נבאדה |
| העפלה ראשונה | 12 בנובמבר 1956 על ידי וורן הארדינג, ג'ורג וייטמור וויין מרי |
| מסלול ההעפלה הקל | טרק |
| קואורדינטות | 37°44′3″N 119°38′16″W / 37.73417°N 119.63778°W |
| מיקום ה"אל קפיטן" בפארק יוסמיטי, קליפורניה | |
אל קפיטן (מספרדית: הצ'יף או הקפטן) הוא מונולית מגרניט השוכן מעל לעמק יוסמיטי בפארק הלאומי יוסמיטי שבמדינת קליפורניה בארצות הברית. נחשב לאחד מיעדי הטיפוס וקפיצות הבסיס המאתגרים והפופולרים בעולם, בין היתר, בשל נתיבי הטיפוס הרבים שלו ובהיותו נגיש למטיילים לאורך כל ימות השנה.
המונולית מתנשא לגובה של 914 מטר ונחשב למצוק האנכי הגבוה בעולם.
מקור השם
שמו של המונולית ניתן על ידי גדוד החיילים מריפוסה (Mariposa Battalion), אשר תפקידו היה לדחוק את שבט האינדיאנים המקומי (Ahwahnechee) מהאזור. במהלך מסעו בעמק יוסמיטי בשנת 1851, גילה הגדוד את הפארק ואת המונולית עצמו. אל קפיטן הוא למעשה תרגום חופשי לשם שניתן למונולית על ידי שבט ה-Ahwahnechee. לא ברור האם השם התייחס למנהיג השבט באופן מפורש או שמא ניתן בכלליות.
גאולוגיה
אל קפיטן, עשוי ברובו מסלע גרניט מחוספס, בדומה לסלעים אחרים שנמצאים בשטחו המערבי של פארק יוסמיטי, דוגמת ה-Taft Point, צוק גרניט המהווה נקודת תצפית פופולרית על עמק יוסמיטי, מפלי יוסמיטי ואל קפיטן.
אל קפיטן בנוי מכמה שכבות סלע. חלקו העליון (לרבות פסגת הסלע) עשוי מסוג אחר של גרניט (Taft), בעוד חלקו המזרחי עשוי בעיקר מסלע פלוטוני גס (דיוריט).
היסטוריית טיפוס
אל קפיטן מחולק ל-2 אזורי טיפוס עיקריים, הכוללים עשרות מסלולי טיפוס בכל רמות הקושי - הצד הדרום-מערבי והצד הדרום-מזרחי. במרכז הסלע נמצא מסלול הטיפוס המפורסם ביותר - The Nose.
הטיפוסים הראשונים באזור יוסמיטי החלו כבר בשנות ה-30, אך עד לשנות ה-50 נחשב אל קפיטן כבלתי ניתן לטיפוס. בתחילת שנות ה-50 החלו מטפסים מקצועיים, המצוידים בחבלים עשויים ניילון ויתדות, לטפס על האל קפיטן, אך רק בשוליו.
כיבוש ה-Nose
ב-12 בנובמבר 1958, נכבשה פסגת אל קפיטן לראשונה על ידי מטפסי הצוקים האמריקאיים וורן הארדינג, ווין מארי וג'ורג' וייטמור, לאחר 47 ימי טיפוס. הארדינג בחר באסטרטגיית טיפוס מסוג "מצור". במסגרת ההכנות הארוכות לטיפוס, שארכו כ-18 חודשים והחלו בשנת 1957, הקימו השלושה מחנה בפאתי הסלע תוך קביעת חבלים (fixed line) בקטעי הטיפוס הקשים. הטיפוס, אופיין בסגנון חופשי בעזרת ציוד (aid climbing), במסגרתו הסתייעו המטפסים ביתדות שקובעו מבעוד מועד במסלול הטיפוס (כמו גם על יתדות שהוחדרו במהלך הטיפוס) בדרכם לכיבוש הפיסגה דרך מסלול ה-Nose.
כעבור שנתיים, נכבש אל קפיטן בפעם השנייה על ידי רויאל רובינס, ג'ו פיטשן, צ'אק פראט וטום פרוסט. הטקטיקה שבה נקטו המטפסים הייתה שונה משיטת הטיפוס של הארדינג (המצור). הרביעייה נמנעה כמעט משימוש ביתדות במהלך השבוע הראשון לטיפוס, מתוך כוונה לכבוש את פסגת ההר במהירות האפשרית.
בשנת 1968, קבע מטפס הצוקים האמריקאי רויאל רובינס היסטוריה, כאשר היה לראשון שהגיע לפסגת אל קפיטן בטיפוס סולו. רובינס השלים את המשימה לאחר 10 ימי טיפוס.
מטפסת ההרים בוורלי ג'ונסון הייתה לאישה הראשונה שהשלימה בהצלחה את הטיפוס על אל קפיטן (דרך מסלול ה-Nose) ביוני 1973.
בשנת 1975, רשמו מטפסי ההרים ג'ון לונג, ג'ים ברידוול ובילי ווסטביי הישג משמעותי בהיסטוריית הטיפוס על הסלע, כאשר הצליחו להגיע לפסגה לאחר יום אחד בלבד של טיפוס.
כיום, משך זמן הטיפוס עד לפסגת הסלע אורך כ-4–5 ימים, כאשר 60% מהמטפסים שהחלו את המסלול מסיימים אותו בהצלחה.
פיתוח מסלולי טיפוס נוספים
במהלך שנות ה-60 וה-70, פותחו מסלולי טיפוס נוספים בפארק, אשר עד היום זוכים לפופולריות רבה בקרב המטפסים בפארק:
| שם המסלול | שמות המטפסים הראשונים | שנת העפלה לפסגה |
|---|---|---|
| Salathé Wall | רויאל רובינס, צ'אק פראט, טום פרוסט | 1961 |
| Dihedral Wall | אד קופר, ג'ים בולדווין, גלן דאני | 1962 |
| West Buttress | לייטון קור, סטיב רופר | 1963 |
| North America Wall | רויאל רובינס, איבון צ'ונארד, צ'אק פראט, טום פרוסט | 1964 |
| Muir Wall | איבון צ'ונארד, טי.אם הרברט | 1965 |
| Dawn Wall | וורן הארדינג, דין קולדוול | 1970 |
| Zodiac | צ'רלי פורטר | 1972 |
| The Shield | צ'רלי פורטר, גארי בוקארד | 1972 |
| Mescalito | צ'רלי פורטר, סטיב סאטון, יו ברטון, סי נלסון | 1973 |
| Pacific Ocean Wall | ג'ים ברדוול, ביל ווסטביי, ג'יי פיסק, פרד איסט | 1975 |
| Sea of Dreams | ג'ים ברדוול, דייל בארד, דייב דיגלמן | 1978 |
| Jolly Roger | צ'ארלס קול, סטיב גרוסמן | 1979 |
כיום, ישנם כ-70 מסלולי טיפוס ברמות קושי שונות, כאשר מסלולים נוספים ממשיכים להיות מפותחים (בדרך כלל מסלולים המשלבים מסלולים קיימים).
טיפוס חופשי
מאז 1958, בו נכבשה פסגת הסלע בפעם הראשונה, הפכה מלאכת הטיפוס, למטפסים מיומנים אשר מצוידים בציוד מקצועי, למשימה מאתגרת פחות ועל כן עלה הצורך בחיפוש אחר מסלולי טיפוס אתגריים, אשר ישלבו שימוש מינימלי בעזרים או אי שימוש כלל (טיפוס חופשי). הטיפוס הראשון ללא שימוש בעזרים בוצע דרך מסלול ה-West face בשנת 1979 על ידי ריי ג'רדין וביל פרייס.
בשנת 1993, לאחר 4 ימי טיפוס הפכה מטפסת הצוקים האמריקאית לין היל, לאדם הראשון שהעפיל בטיפוס חופשי לפסגת אל קפיטן דרך מסלול ה-Nose הפופולרי. כעבור שנה, קבעה לין שיא נוסף, כאשר העפילה לפסגה לאחר 23 שעות בלבד, ובכך קבעה את הזמן המהיר ביותר בהיסטוריה לטיפוס חופשי על הסלע.
ביוני 2017, העפיל המטפס האמריקאי אלכס הונולד לפסגת האל קפיטן תוך 4 שעות ללא סיוע בחבלים ובציוד אלפיני. הטיפוס הונצח בסרט "סולו חופשי" של ערוץ הנשיונל ג'יאוגרפיק.
קישורים חיצוניים
- מידע על אל קפיטן, באתר DK (דניאל קרן)
- דניאל קרן, דיווח מפסגת צוק אל קפיטן ביוסמיטי - האוורסט של מטפסי ההרים בעולם, באתר הארץ, 27 במרץ 2009
- נטלי כהן, פחד מוות בדרך לפסגה, באתר מאקו, 6 בינואר 2015
ג'ון בראנץ', לכבוש את פסגת הלוויתן הלבן, באתר הארץ, 7 בינואר 2015- היסטוריה: פסגת "אל-קפיטן" נכבשה, באתר מאקו, 15 בינואר 2015
- עומדים על צוק. צלחו את הטיפוס הקשה בעולם, באתר ynet, 15 בינואר 2015
- אל קפיטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
38535492אל קפיטן