קפיצת בסיס

קפיצת בסיס הוא ספורט אתגרי העוסק בקפיצה ממקום מקובע בעזרת מצנח ופתיחתו אחרי נפילה חופשית, קצרה ברוב המקרים.

המונח קפיצת בסיס לקוח מהמילה האנגלית BASE שראשי התיבות שלה הם:

B - Building - בניין.
A - Antenna - אנטנה.
S - Span - גשר.
E - Earth - צוק.

אלו הם ארבעת העצמים המרכזיים שמהם קופצים קפיצת בסיס. לאחר שקופצים מכולם, ושורדים לספר, מבקשים מספר בסיס, שהוא בעצם מספר סדורי של הקופצים מאז ומעולם.^[1] הקופצים הראשונים (בעלי מספרי בסיס 1 ו-2) היו פיל סמית' ופיל מייפילד, אשר קפצו מגורד שחקים ביוסטון שבטקסס ב-18 בינואר 1981.

בהשוואה לצניחה חופשית, קפיצת בסיס מסוכנת יותר. בצניחה חופשית קיים מצנח ומצנח רזרבי. לאחר נפילה חופשית עדיין ניתן לפתוח אותם בגובה מסוים, שבטוח לפתוח בו מצנח. בקפיצת בסיס לקופץ יש מצנח אחד ייעודי לקפיצות מסוג זה, אשר אמור להיפתח במהירות. כיוון שהגובה ממנו קופצים נמוך למדי, לעיתים כ-100 מטר, אין מספיק זמן לפתוח מצנח רזרבי.

רוב הקפיצות ממקומות מפורסמים נעשות באישון לילה מכיוון שהספורט אינו חוקי ברוב המקומות. כמו כן בעלי המקום אינם רוצים לקחת אחריות על אדם שקופץ ועלול להפגע במקום שבבעלותם.

בין היעדים שמהם קפצו קפיצת בסיס נמנים: מגדלי פטרונס, מגדל אייפל, מערת הסנוניות במקסיקו, מלון מרינה ביי סנדס^[2] ואף מגדלי עזריאלי והארובה בתחנת הכוח אורות רבין^[3].

מ-1981 ועד 2008 אירעו לפחות 123 מקרי מוות לקופצי קפיצת בסיס.