א-ל אדון על כל המעשים

אֵ-ל אדון
אֵ-ל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כָל הַנְּשָׁמָה גָּדְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם דַּעַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים הוֹדוֹ הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וְנֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה זְכוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבוֹדוֹ טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבְּרָאם אֱלֹקֵינוּ יְצָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל כֹּחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹגַהּ נָאֶה זִיוָם בְּכָל הָעוֹלָם שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם שָׂשִׂים בְּבוֹאָם עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתוֹ קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה שֶׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ
נוסח ספרד

"אֵ-ל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים" (ידוע גם בשם "אֵ-ל אָדוֹן") הוא אחד הפיוטים הקדומים ביותר שנכנסו לתפילה, הידועים כיום, ומשערים שהוא נכתב בארץ ישראל בתקופת הפיוט הארץ ישראלי הקדום (המאה ה-2 עד המאה ה-4 לספירה) - תקופת התלמוד. בכל קהילות ישראל נהוג לאומרו בברכת 'יוצר אור' בשבת. לפיוט מספר נוסחים.

הפיוט מוזכר בספר הזהר כמה פעמים, וקיימות לו מקבילות בספרות ההיכלות.

מבנה הפיוט ומקורו

שמו של מחבר הפיוט אינו ידוע, ומשערים שמדובר באחד הפיוטים הקדומים מתקופת התלמוד שנכנסו לתפילה. כמו פיוטים רבים אחרים, הוא בנוי לפי סדר הא"ב, וללא חריזה דבר התומך בהשערה על תקופת חיבורו.

בכלבו כתב כי בשני המשפטים הראשונים ישנם עשר מילים כנגד עשרת הדיברות. בשני המשפטים האחרונים שתים עשרה מילים כנגד שתים עשרה המזלות. שאר תשעת המשפטים יש בהם שמונה מילים, יוצא יחד שבעים ושתים שהן כנגד השם המפורש.

הפיוט זכה לשבחים בספרי הקדמונים,^{[דרוש מקור]} ונראה שהופיע לראשונה בסדר רב עמרם גאון ולאחר מכן גם במחזור ויטרי. בסידורי התפילה של רס"ג ורמב"ם הוא אינו מופיע כלל; מאז העת החדשה, ניתן למצוא אותו בסידורי תפילה רבים.

נושא הפיוט

נושאיו המרכזיים של הפיוט הם דברי שבח לאל על שברא את האור (עיקר העניין בברכת "יוצר אור"), את הגעתו של השחר ועל בואו של יום חדש. הוא מאזכר את בריאתם של המאורות הקדמוניים על ידי הקדוש ברוך הוא; ועל כך מסופר בתחילת ובחתימת הפיוט.

בנוסף, ישנו עוד נושא מרכזי בפיוט והוא היצורים השמימיים אשר מהללים את הקדוש ברוך הוא על כל בריאותיו. הדבר מתקשר אל ברכת היוצר ("קדושת היוצר") המתארת את עבודת הקודש השמימית הנערכת לפני הקדוש ברוך הוא וכפי שנאמר בפיוט "וְהָאוֹפַנֵּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ".

זמני אמירת הפיוט

את הפיוט נוהגים לשיר במסגרתה של ברכת "יוצר אור" שלפני קריאת שמע בתפילת שחרית של שבת, ואצל חלק מהעדות גם בתפילת שחרית של יום טוב. בקהילות אשכנז המזרחי נוהגים לשיר את השורות מ"טובים מאורות" ועד "ראה והתקין צורת הלבנה" בסיום קידוש לבנה.

הפיוט מולחן ומושר בצורות ובסגנונים שונים ומגוונים. בחלק מקהילות האשכנזים, נוהגים שהקהל אומרים ארבע שורות, ואחר כך החזן חוזר עליהם.

לקריאה נוספת

• משה בר-אשר, לשוננו רנה, הוצאת ראובן מס ויד הרב ניסים ירושלים, 2016.
• עזרא פליישר, תפילות הקבע בישראל בהתהוותן ובהתגבשותן; בעריכת שולמית אליצור וטובה בארי, הוצאת ספרים ע"ש מאגנס - האוניברסיטה העברית, תשע"ב 2012, עמ' 480.
• חיים אלעזר שפירא, אדון כל, מונקאטש: ה'תרצ"ו, באתר היברובוקס

קישורים חיצוניים

• אל אדון על כל המעשים, באתר הזמנה לפיוט
• אל אדון על כל המעשים, באתר הפיוט והתפילה
• אל אדון בביצוע יהושע אנגלמן
• רחל ארז, ‏"אל אדון על כל המעשים" - ניתוח ספרותי של הפיוט, באתר "דעת"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36537208אל אדון על כל המעשים