אלסינט
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| מייסדים | ד"ר אברהם סוחמי |
| תקופת הפעילות | 1969–2005 (כ־36 שנים) |
| מיקום המטה | חיפה |
| בעלות | אלרון |
| ענפי תעשייה | אלקטרוניקה |
| מוצרים עיקריים | הדמיה רפואית |
| הכנסות | 311 מיליון דולר בשנת 1996 |
| רווח | 8.1 מיליון דולר בשנת 1996 |
| אנשי מפתח | ד"ר אברהם סוחמי |
| עובדים | כ-1,950 בשנת 1996 |
אלסינט בע"מ (באנגלית: Elscint) הייתה חברת טכנולוגיה ישראלית שעסקה בפיתוח, יצור ושיווק פתרונות להדמיה רפואית, רפואה גרעינית, טומוגרפיה ממוחשבת - CT, ודימות תהודה מגנטית - MRI, והייתה מובילה בעולם בתחומה.
אלסינט הייתה חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב.
היסטוריה
הקמת החברה
אלסינט (הלחם של המילים "electronic" and "scientific" באנגלית) נוסדה בשנת 1969 על ידי ד"ר אברהם סוחמי, שהיה מרצה לפיזיקה גרעינית בפקולטה לפיזיקה בטכניון באותה עת; לאחר שקיבל עידוד ליישם את הידע המדעי והטכני שלו לשימושים מסחריים מעוזיה גליל מיסד אלרון. אלסינט הוקמה כחברת בת של אלרון בהשקעה של 250,000 דולר, סוחמי מונה למנכ"ל החברה ודן טולקובסקי (מנכ"ל דיסקונט-השקעות באותה עת) ליו"ר.[1]
המוצר הראשון שפיתחה החברה היה מכשיר מדידות לניסויים גרעיניים במעבדות - מונה גייגר. אך מאחר שהשוק העולמי כולו למכשיר היה כמה מאות יחידות, אשר נמכרו עבור 800 דולר בלבד, הוחלט לעבור לתחום ההדמיה הרפואית. המוצר הראשון של אלסינט בתחום זה היה מצלמה גרעינית שנועדה לאבחן סרטן, אך מוצר זה נכשל הנדסית. לאחר מכן, החברה פיתחה בשנת 1970 את סורק קרינת-גמא המשמש למעקב אחר איזוטופים רדיואקטיביים לשם אבחון סרטן בגוף במחלקות לרפואה-גרעינית בבתי החולים. לסורק האיזוטופים פיתחה החברה מערכת חדשנית לתצוגה דיגיטלית, הראשונה בעולם, אשר נועדה להחליף את תמונות הפילם המסורתי במערכת להדמיה-דיגיטלית בעלת יכולת אחסון עיבוד ותצוגה של תמונות דיגיטליות צבעוניות בזמן אמת. בכך אפשרה המערכת אבחון מהיר וקל של גידולים סרטניים בגוף. המוצר בשם VDP-1 נמכר במחיר של 25,000 דולר. על פיתוח פורץ-דרך זה בהחלפת התצוגה הרפואית מפילמים פשוטים למערכות הדמיה-דיגיטלית משוכללות קיבל צוות הפיתוח של אלסינט (ד"ר משה בן-פורת, יורם צוקרמן, בצלאל הלוי ) את פרס קפלן היוקרתי בשנת 1974.[2]
המוצרים, סורק האיזוטופים (RS-5) והמערכת להדמיה-דיגיטלית VDP-1, היו ההצלחה המסחרית הראשונה של החברה וסייעו לה להגיע למכירות של מיליון דולר בסוף השנה הראשונה לפעילותה. המוצרים הוצגו בתערוכה רפואית בלוס-אנג'לס (S.N.M) ומשכו את תשומת הלב של ג'נרל-אלקטריק, החברה המובילה בעולם בתחום ההדמיה הרפואית, ובשנת 1971 חתמו אלסינט וג'נרל-אלקטריק על הסכם הפצה בלעדית בצפון-אמריקה. עם הצבת השם שלה על המוצרים התעקשה ג'נרל-אלקטריק כי המוצרים יתאימו לסטנדרטים שלה לאיכות, מה שאילץ את אלסינט להרחיב את היכולות הטכניות ואת יכולות הייצור שלה. בשנת 1972 החלה אלסינט להקים מערך מכירות בינלאומי ופתחה חברות בנות לשיווק בגרמניה, אנגליה, צרפת ובלגיה כדי להביא את המוצרים שלה ביעילות לשוק האירופי.
ההנפקה בנאסד"ק
הסכם ההפצה של אלסינט עם ג'נרל אלקטריק נחתם לשלוש השנים בלבד, ובשנת 1972 החל אברהם סוחמי לחפש שותף חדש, בתקווה למצוא תאגיד גדול שישקיע בחברה. סוחמי פגש את פרד אדלר, משקיע מניו יורק המתמחה בחברות טכנולוגיה, שהציע להנפיק את מניות אלסינט בבורסה כדי לגייס את ההון הנדרש לפתח את החברה בצורה עצמאית.[3]
אלסינט הייתה החברה הישראלית הראשונה שמניותה הונפקו בבורסת הנאסד"ק.[4]
אלסינט מתפתחת להיות שחקן מוביל בשוק ההדמיה הרפואית
בשנת 1975 המכירות של סורקי-איזוטופים, מערכות להדמיה-דיגיטלית, ומכשירי מדידה אחרים של אלסינט כבר יצרו הכנסות של 12 מיליון דולר, עם רווח של 400 אלף דולר, ואברהם סוחמי החליט להיכנס לשוק חדש לגמרי - טומוגרפיה ממוחשבת.
טומוגרפיה ממוחשבת (Computed Tomography - CT או Computed Axial Tomography - CAT), היא סוג צילום לא פולשני שנועד לתת תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. טכנולוגיה שהומצאה בשנת 1972 על ידי גודפרי נ. האונספילד במעבדות EMI בבריטניה. הכניסה לתחום הטומוגרפיה הממוחשבת הוביל את אלסינט לתחרות ישירה עם חברות ענק בינלאומיות דוגמת פייזר, סימנס, היטאצ'י, טושיבה, פיליפס, והשותפה לשעבר ג'נרל אלקטריק.
העלות של פיתוח סורק CT משלה, אשר החברה הוציאה לשוק בשנת 1977, פגע קשות במבנה הפיננסי של אלסינט. בין השנים 1975 ו 1978 ירד ההון העצמי של החברה מ-100 מיליון דולר ל-2 מיליון דולר בלבד, בעוד החברה נאבקת להישאר רווחית. באותה עת, שוק ה-CT כולו עבר שינויים שהכריחו רבות ממתחרותיה של אלסינט - כולל המייסדת של התחום, EMI, לצאת ממנו. עד תחילת 1980 נותרו מספר מצומצם של מתחרים בתחום: ג'נרל אלקטריק שהובילה את השוק, ואחריה ההפתעה של רבים - אלסינט.
מכירות החברה צמחו מ-21 מיליון דולר בשנת 1979 עד 42 מיליון דולר בשנת 1981. באותה שנה, קיבלה אלסינט, אשר סיפקה בשלב זה כבר יותר מ 100 סורקי CT לבתי חולים ומכוני מחקר ברחבי העולם, עידוד נוסף, כאשר רכשה את פעילויות השירות של סורקי CT ואת מוצר הממוגרפיה של חברת פייזר. כמו כן הודיעה פייזר, שעד אז החזיקה את המקום השני בנתח השוק העולמי, כי היא יוצאת משוק ה-CT. אלסינט, אשר הייתה בעלת נתח שוק של שלושה אחוזים עלתה לנתח של 10 אחוזים עד אמצע העשור. ב-1981 זכה צוות הפיתוח של הטומוגרף הממוחשב בפרס רוטשילד.[5]
במחצית הראשונה של שנות השמונים רכשה אלסינט מספר חברות נוספות והרחיבה גם את היצע המוצרים שלה למצלמות גרעיניות, אולטרסאונד, ממוגרפיה, ומערכות רנטגן דיגיטלי וקונבנציונאלי. מה שהפך אותה לחברה עם מוצרים עבור כל טכנולוגיות ההדמיה הרפואית. כמו כן החלה החברה בפיתוח ציוד משלה עבור פריצת הדרך האחרונה בתחום ההדמיה הרפואית באותה עת, מערכת דימות תהודה מגנטית -MRI.
בשנת 1983 הגיעו מכירות החברה לסכום של 132 מיליון דולר, והחברה הודיעה על רווח נקי של 12.6 מיליון דולר. לחברה היו יותר מ 3,000 עובדים במפעלים ומתקני מחקר ופיתוח בבוסטון, אנגליה, פריז, מילאנו, ירושלים, חיפה, נצרת, ובשיקגו.
בשנת 1985 השיקה אלסינט את חדר הצנתורים הדיגיטלי שלה אשר בו, לראשונה בעולם, הוחלפה מצלמת סרט הפילם במערכת הדמיה-דיגיטלית (Digital Catheterization Imaging) אשר אפשרה לקרדיולוג המצנתר לאבחן היצרויות בעורקי הלב כבר בעת הצנתור הדיאגנוסטי הראשון, ולעבור מידית להרחבתן בעזרת צנתר-בלון (פרוצדורה של PTCA) ללא צורך בהמתנה של ימים לפיתוח סרט הפילם ולאבחון מאוחר (לעיתים מאוחר מדי) של ההיצרויות בעורקים. בכך מנעה מערכת ההדמיה הדיגיטלית של אלסינט את הצורך לקרוא שוב לפציינטים רבים מאד לצנתור נוסף לצורך הרחבת ההיצרויות, חסכה כ- 50% ממספר הצנתורים, ותרמה משמעותית להצלת חיי פציינטים שלקו בהתקף לב.
המשבר בחברה
באמצע שנות השמונים בעוד מכירות החברה היו גבוהות אך הרווחים של אלסינט היו אשליה והחברה הייתה למעשה על סף פשיטת רגל. מספר גורמים הובילו למשבר: בשנת 1983, ממשלת ארצות הברית הדקה את ההגבלות על הוצאות ביטוח רפואי, שהיו המקור העיקרי למימון מכשירי הדמיה מתקדמים, דבר שהוביל לשפל ברכישות חדשות של מכשירים בארצות הברית. כמו כן, הכניסה לשוק ה-MRI עלתה לחברה ביוקר עם עלויות מחקר ופיתוח של כ- 60 מיליון דולר.
אך הסיבה העיקרית למשבר היו ההלואות שלקחה אלסינט למימון מסע רכישות של חברות רנטגן באיטליה, צרפת, ובארצות הברית, ואי-סדרים ברישום הרווחים של החברה. בין היתר נרשם בספרי החברה כי מכשירים שנשלחו לאחסנה במחסני הערובה של חברת "גב ים" - יוצאו, בעוד שהייצוא לא התבצע בפועל.[6] בעקבות המשבר הכלכלי בישראל ותוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 הטילה ממשלת ישראל הגבלות על מתן הלוואות במטבע זר שגרמו לנושים של אלסינט להפעיל לחץ על החברה. בנוסף, התחזיות של אלסינט לצמיחה בהכנסות ל-220 מיליון דולר בשנת 1985 לא יצאו אל הפועל, ובאותה שנה המכירות הגיעו ל-142 מיליון דולר בלבד והחברה רשמה הפסד של 33 מיליון דולר, אשר תוקן מאוחר יותר להפסד של 50 מיליון דולר בפועל.
בחודש יוני 1985 נמלט אברהם סוחמי מישראל[7] בעקבות חקירה שנפתחה נגדו ברשות לניירות-ערך, בה העלו חשדות לפרסום דו"חות מזויפים, דיווחים כוזבים בתשקיפים ומכירת מניות של החברה לגופים מוסדיים מבלי לדווח להם על מצבה האמיתי של אלסינט. יו"ר אלרון עוזיה גליל התמנה כיו"ר אלסינט, והחל לחפש דרך להציל את החברה. בשנת 1986, החברה פיטרה כשליש מכוח העבודה שלה, ובני פלד, מפקד חיל האוויר לשעבר, מונה למנכ"ל. במרץ 1986, מצבה הכספי האמיתי של החברה התגלה לבסוף, ההכנסות השנתיות נפלו ל 120 מיליון דולר ואלסינט הודיעה על הפסד של 115 מיליון דולר, הגדול ביותר בתולדותיה של חברה ישראלית עד אז.[7]
ועדה בראשות ראש הממשלה דאז שמעון פרס יזמה תוכנית הבראה, שבמסגרתה נחקק "חוק אלסינט", המאפשר לנכות השקעה באג"ח ממס, כמו כן פוטרה אלסינט מן ההגבלות על הלוואות במטבע זר. הנושים של אלסינט, בהם בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק המזרחי המאוחד, והבנק הבינלאומי הראשון, הסכימו למחוק כ 80 מיליון דולר מתוך חוב של 150 מיליון דולר. אלרון, אשר החזיקה 29 אחוזים מהחברה מחקה גם היא חוב של כ- 10 מיליון דולר. צעדים אלה הצילו את אלסינט מפשיטת רגל מיידית. אבל רק בסוף העשור חזרה החברה שוב לרווחיות, עם רווח נקי של 3 מיליון דולר על מכירות של 147 מיליון דולר בשנת 1989.
צמיחה מחודשת בשנות התשעים
בסוף שנת 1989, ערכה אלרון ארגון מחדש של החזקותיה כאשר אלסינט עברה לבעלותה של החברה האחות, אלביט מחשבים. העסקה נתנה לאלסינט גישה לעתודות המזומנים של אלביט מחשבים שהייתה בעלת רווחית גבוה. מהלך זה אפשר לאלסינט להתרכז בפיתוח מוצרים מתקדמים בתחום ב-CT וה-MRI . למרות הקשיים הכספיים של החברה, שמרה אלסינט על המוניטין שלה ברחבי העולם. מהלך משמעותי נוסף באותה עת היה חתימה על הסכם שיווק ביפן, אז השוק הגדול ביותר בעולם למערכות הדמיה רפואית, זאת לאחר שנים שהם אלסינט לא מכרה ביפן עקב החרם הערבי.
בשנת 1996 הגיעו ההכנסות של אלסינט לשיא של 310 מיליון דולר.[8] באותה שנה גם פוצלה חברת אלביט מחשבים לשלוש חברות: אלביט - שהנכס העיקרי בה באותה עת היה קו ייצור לטלוויזיות, אלביט מערכות - שהחזיקה בעסקי המגזר הבטחוני ואלביט הדמיה רפואית - שהחזיקה גם באלסינט.[9]
סוף דבר
בשנת 1997 חלה האטה בפעילות החברה, ולמרות הטכנולגיה המובילה, אלסינט התקשתה להגדיל את נתח השוק שלה. בתחילה נעשה ניסיון לבנות שותפויות עם חברות בינלאומיות. אלסינט הקימה מיזם משותף עם ג'נרל אלקטריק בתחום הרפואה הגרעינית בשם "אלג'מס" בטירת כרמל.[10] אך בשנת 1998 החלה החברה האם, אלביט הדמיה, מהלך בו נמכרו כל עסקי ההדמיה הרפואית של אלסינט ואלביט, והחברות הפכו לשלד בורסאי ריק מפעילות משמעותית אך עם קופת מזומנים גדולה.[11]
חטיבת הטומוגרפיה נמכרה לחברת פיקר תמורת 269 מיליון דולר, פיקר הפכה לחלק מחברה אחרת (מרקוני) שנה אחר כך, וזו בתורה החליטה לשנות את המיקוד של עסקיה ומכרה את חטיבת הטומוגרפיה לחברה שלישית - ענקית האלקטרוניקה ההולנדית פיליפס. כיום פיליפס מחזיקה מרכז פיתוח ויצור למערכות הטומוגרפיה באזור התעשייה מת"ם שבחיפה.[12]
באותה עת, מכרה אלסינט גם את פעילויות הדמיית תהודה מגנטית-MRI והרפואה הגרעינית לחטיבה הרפואית של ג'נרל אלקטריק תמורת 100 מיליון דולר. כמו כן מכרה אלביט הדמיה את חברת דיאסוניק, שעסקה בפיתוח ובייצור מוצרי אולטרה-סאונד, לג'נראל אלקטריק. לאחר מכירות אלו נותרה אלסינט, עם מפעל לייצור מכלולים עבור מערכות MRI במעלות תרשיחא. המפעל נותר כחלק מסיכום על אספקת ציוד לג'נרל אלקטריק. במסגרת המכירה לפיקר, ניתנה לג'נרל אלקטריק התחייבות שאלסינט תמשיך למכור לה חלקים במחירים מוסכמים. בשנת 2001 תמה תקופת התחייבות, אלסינט מכרה אותו לחברת סנמינה האמריקנית.[13] ושם החברה שונה ל-SCI Medical Systems SANMINA.
בשנת 2001 רכשה ג'נרל אלקטריק את חלקה של אלסינט באלג'מס, והגדילה את אחזקותיה בחברה מ-50% ל-100%.[14] מהלך זה סימן את סופה של כל פעילות ההדמיה הרפואית של אלסינט.
מכירת אלביט הדמיה ואלסינט למוטי זיסר
במחצית הראשונה של 1999 נבחנה האפשרות לאחד את פעילות אלסינט לתוך אלביט, אולם הדבר לא יצא אל הפועל.[15] במאי 1999 קנה מוטי זיסר את מניות השליטה באלביט הדמיה רפואית ואלסינט מידי אלרון תמורת 145 מיליון דולר. כך קיבל לשליטתו את קופת המזומנים הדשנה שלהם בסך 350 מיליון דולר, שנוצרה בעקבות חיסול עסקי ההדמיה הרפואית. זיסר העביר לאלביט הדמיה ואלסינט את פעילות הנדל"ן הממונפת שלו במזרח אירופה ובמרכזה (שהוחזקה באמצעות חברת אירופה ישראל). אלביט הדמיה רכשה את פעילות המרכזים המסחריים ואלסינט רכשה את BEA Hotels שהחזיקה בפעילות המלונות, בעיקר במערב אירופה, ואת קניון "ארנה" במרינה הרצליה, זאת תמורת כ-300 מיליון דולר במזומן.[16] בעלי מניות מיעוט בחברת אלסינט הגישו תביעה כנגד ביצוע העסקה, ואלו אמורות להתברר בבית המשפט.[17]
בשנת 2005 מוזגה חברת אלסינט לתוך אלביט הדמיה, המיזוג התבצע בדרך של המרת מניות אלסינט במניות חברת אלביט הדמיה ומחיקת מנית אלסינט מן המסחר בבורסת נאסד"ק בניו יורק. באותה שנה שונה שמה של חברת אלביט הדמיה רפואית לאלביט הדמיה.
קישורים חיצוניים
מנכ"ל GE: "רכישת אלסינט ב-180 מיליון ד' שווה יותר מ-3 מיליארד ד'", באתר TheMarker, 6 במרץ 2013
הערות שוליים
- ^ שבבים של תקווה : סיפוריהם של יזמי תעשיית ההיי-טק הישראלית; מאת עמוס לבב, זמורה-ביתן 1998.
- ^ שמעון רפפורט,, כך נולדה 'הקופסה השחודה' שתסייע לרופאים לאבחן מחלות במדוייק, מעריב, 10 ביולי 1974
- ^ קיצור תולדות הביומד: מולקולות ישראליות שהפכו למיליארדי דולרים, באתר גלובס, 18/04/2008
- ^ Elron's story - Technology Investment With Vision
- ^ פרס רוטשילד לאלסינט ומוטורולה, דבר, 22 בינואר 1981
פרס רוטשילד 1981 - ^ אי.בי.אי ניהול קרנות נאמנות נ' אלסינט
- ^ 7.0 7.1 14 שנה אחרי שיצא לסן-פרנסיסקו: אברהם סוחמי בדרך חזרה לישראל, באתר גלובס, 23/02/1999
- ^ אלסינט בחנה אפשרות לסגירת קו ה-MRI, באתר גלובס, 08/07/1998
- ^ עומר שילוני, 400% זה לא מספיק, באתר TheMarker, 30 באוגוסט 2001
- ^ נחנך מפעל אלסינט-ג'נראל אלקטריק למיכשור רפואי-גרעיני בטירת הכרמל, באתר גלובס, 9/11/1998
- ^ יונתן אדרת: "עמנואל גיל ביצע את המכירה לפיקר בחצי חינם", באתר גלובס, 14/09/1998
- ^ פיליפס מדיקל מחיפה, עברה הרבה גלגולים והרבה ידיים לפני שהשיקה את מכשיר ה-CT המתקדם בעולם, באתר גלובס, 16/11/2004
- ^ ynet, Sanmina רוכשת הפעילות של מפעל אלסינט, באתר ynet, 11 בדצמבר 2002
- ^ פטור להסדר כובל לאלסינט, אלג'מס וג'נרל אלקטריק ynet, 09.04.01
- ^ ע"א 2718/09 גדיש קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ, סעיפים 2-3
- ^ מוטי החולב: שכר רטרואקטיבי של 4 מיליון שקל באלביט הדמיה, באתר גלובס, 21/01/2001
- ^ ע"א 2718/09 גדיש קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ
23389503אלסינט