אלכסנדר קסטלסקי
אלכסנדר דמיטרייביץ' קסטלסקי (ברוסית: Александр Дмитриевич Кастальский, 28 בנובמבר (לפי הלוח היוליאני - 16 בנובמבר) 1856 מוסקבה - 17 בדצמבר 1926) היה מלחין, מנצח מקהלה, מוזיקולוג וחוקר פולקלור רוסי. היה פרופסור בבית הספר הסינודלי למוזיקה כנסייתית במוסקבה, מ-1922 פרופסור בקונסרבטוריון של מוסקבה. קסטלסקי הצטיין כיוצר ותאורטיקן בתחום המוזיקה המקהלתית, בעיקר המוזיקה הכנסייתית הרוסית. נחשב לנציג של "האסכולה המוסקבאית למוזיקה כנסייתית".
ביוגרפיה
ילדות וצעירות
אלכסנדר קסטלסקי נולד במוסקבה כילד הרביעי מבין תשעה ילדים של הפרוטופופ (פרוטויראוס) דמיטרי איוואנוביץ' קסטלסקי (1891-1820), תאולוג מלומד ונואם. האם, אולגה, הייתה פסנתרנית. [1] קסטלסקי נמשך מילדותו לאמנות, לשירה ולמוזיקה וחלם לתרום לרווחת עמו.[1] הוא נרשם בשנת 1875[2] ללימודים בקונסרבטוריון של מוסקבה. למד תאוריית המוזיקה והלחנה אצל פיוטר צ'ייקובסקי, אצל סרגיי טאנייב ואצל ניקולאי הוברט, ואמנות הפסנתר אצל פורפירי קונב.[2] בתום לימודיו בשנת 1881 שירת בחטיבת תותחנים.[2] ב-1882 לימד קסטלסקי מוזיקה בבית הספר הטכני של מסילות הברזל בקוזלוב והקים וניצח על תזמורת של פועלי הסדנאות. הוא עצמו ניגן בצ'לו ברביעיית חובבים מקרב הפועלים.[2] ב-1884 חזר למוסקבה ועבד בתחום המוזיקה עם פועלי חברת הטקסטיל פרוחורובסקיה טרחגורנוי.[2]
פעילותו בימי המשטר הצארי
ב-1887, בהמלצת צ'ייקובסקי, התחיל ללמד פסנתר ואחר כך פיתוח קול בבית הספר הסינודלי של הכנסייה האורתודוקסית הרוסית במוסקבה ובשנת 1891 התמנה לעוזר לזמר כנסייה של המקהלה הסינודלית בעיר, ו.ס. אורלוב.[2] הוא פעל בהמשך - החל משנת 1900 כמנהל האגף השמאלי של המקהלה, אחרי שנת 1903 - היה בתפקיד אחראי (סופרוויזור) בבית הספר ובשנים 1907–1910 עבד כמנהל המקהלה הסינודלית כולה [אחרי המנהל הקודם סטפאן סמולנסקי (1909-1848)]. בשנת 1910 התמנה למנהל בית הספר הסינודלי ועבד בתפקיד זה עד לסגירתו על ידי השלטונות הקומוניסטיים ומיזוגו עם החוג למוזיקה המקהלתית של האקדמיה למוזיקה. המקהלה וחויבה לעבור מהרפרטואר הכנסייתי למוזיקה עממית. בשנת 1911 יצא לסיור קונצרטים עם המקהלה באיטליה, בגרמניה ובאוסטריה,[2] יחד איתם נסע גם פיליפ סטפאנוב, איש החצר ו"פרוקורטור" של בית הספר הסינודלי ושל המקהלה הסינודלית. הסיור זכה לתשבחות בעיתונות האיטלקית.[1]
קסטלסקי הלחין את יצירתו הראשונה למקהלה בשנת 1896. הוא כתב בהמשך יצירות רבות וכבש מקום נכבד בחיים המוזיקליים כמלחין בסגנון "נאו-רוסי" שהשפיע על יוצרים אחרים של מוזיקה מקהלתית, כמו סרגיי רחמנינוב (למשל, ב"תפילות ערבית" שלו משנת 1915), ויקטור קליניקוב, אלכסנדר גרצ'אנינוב, פאבל צ'סנוקוב, א.ו. ניקולסקי, ק.נ. שוודוב.[3] קסטלסקי ערך מחקרים מקיפים של המוזיקה העתיקה הרוסית ושל המוזיקה העממית. בין השאר הוא ערך שחזור וטרנסקריפציה של מעגל שירים מקהלתיים מן המאה ה-16 - "פשצ'נויה דיסטבו" - "ניצל מן התנור".[2]
קסטלסקי פעל בעבודותיו לכיוון חזרה אל השיר הדתי הרוסי המסורתי - במיוחד שירת "זנמאמני", תוך הסרת ההשפעה האיטלקית-גרמנית קלאסית-רומנטית שהייתה משמעותית ברוסיה במאה ה-19. הוא עיבד 400 שירי "זנאמני".[1] הוא חקר גם את שירי העם המקהלתיים, מהם שאב סגנון הרמוניזציה המבוסס על הפוליפוניה העממית עם קולות נגדיים.[3] הוא הדגיש ש"מערכת הטונים של המוזיקה העממית הרוסית עומדת בפני עצמה, מתבססת על סולמות ומודוסים מיוחדים, יש לה פיזור קדנצות וחופש ועושר מקצבי, טסיטורה והרמוניות, וצורות מיוחדות של שילובם של כל אלה".[4]
תוך התחקות אחרי מקורם המשותף של השיר הדתי והעממי הרוסיים, תרם קסטלסקי לחידוש השירה הליטורגית הרוסית. לצורך תהליך זה השתמש בתווים המסורתיים של המוזיקה הכנסייתית הרוסית - "קריוקי" או "זנאמיונה". הרפרטואר המקהלה הסינודלית במוסקבה שימש גם את קפלת הצאר בסנט פטרבורג.[1] על אף התנגדותו לרעיון ההשפעה המערבית על הפולקלור המוזיקלי הרוסי, השתמש קסטלסקי במונחים של ההרמוניה הטונלית המערב-אירופית למשל, כשהדגים קיומן של "מז'ור עם הגבהה של דרגת IV" (כלומר מודוס לידי) או "מינור עם הנמכה של דרגת II" (מודוס פריגי). המוזיקולוג והמלחין בוריס אספייב היה ידיד של קסטלסקי, שלדבריו השפיע עליו רבות. מבצעיו הידועים של יצירותיו היו המנצחים וסילי אורלוב, ניקולאי דנילין וניקולאי גולובנוב. בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה התפרסם קסטלסקי גם במערב עם הרקוויאם שהלחין - "אזכרת אחים" לזכר החיילים שנפלו בחדשים הראשונים של המלחמה ושבו השתמש בטקסטים ליטורגיים בסלבונית בלטינית ושירים באנגלית.
בימי השלטון הסובייטי
אחרי המהפכה הבושלביקית ב-1917 הסתגל למצב הפוליטי החדש והקדיש את עצמו לחקר הזמר הרוסי העממי. ב-1918 נאלץ להגיש לשלטונות מיזם להקמת "בית הזמר העממי". בית הספר הסינודלי נהפך לאקדמיה למקהלות עממיות מסופחת למשרד החינוך החדש - "קומיסריות העם לחינוך". היא פתחה את שעריה בדצמבר 1918[2] אחרי המהפכה יצר כ-60 יצירות. ב-1918 לפי בקשתו של ארתור לוריה הלחין עשה מספר עיבודים לשירת "האינטרנציונל" למקהלה א-קאפלה ואחר כך למקהלת א-קאפלה עם פסנתר. קסטלסקי היה פעיל בהוראה גם במחלקות המוזיקה של ב"ארגון הפרולטרי לתרבות ולחינוך", בוועד לחינוך הפוליטי ובקומיסריות הצבאית של מוסקבה. הועסק בקומיסריות לחינוך אולם מפאת מחלת הלב שלו לא היה מסוגל לעיבוד בה באופן פעיל. ברוח האנטי-שמרנית הלחין יצירה ניסיונית - "סימפוניית הרחוב" תוך כדי שימוש בצלילי רחוב -כולל של מכוניות ועגלות.[2]
בשנת 1922 התמנה על ידי אנטולי לונצ'ארסקי פרופסור לשירה מקהלתית ולניצוח מקהלות בקונסרבטוריון במוסקבה. על אף מאמציו, האקדמיה לשירה מקהלתית מוזגה ב-1923 עם הפקולטה לשירה מקהלתית ולניצוח מקהלות של הקונסרבטוריון. עם תלמידיו נמנו המלחינים ד.ס. וסילייב-בולגלאי וא.א. דוידנקו.
עם יצירותיו החשובות שלו למקהלה נמנים "סימפוניית הכפר" (1923) ו"העבודה הכפרית בזמר העממי". בשנות ה-1920 המוקדמות היה קסטלסקי אחד המלחינים הראשונים שהלחין "שירים מהפכניים" ומוזיקה למקהלות גדולות המוקדשות להילול "החיים הסובייטיים" כמו "ו.א. לנין" (על יד הקבר) (1924) לקורא, מקהלה ותזמורת סימפונית. עם זאת חשב להגר. ביקש מרחמניניוב למצוא לו מוציאים לאור ליצירותיו הכנסייתית על מנת לפרסמן ושיהיה מסוגל לממן את נסיעתו לחו"ל.[2]
קסטלסקי מת בשנת 1926. מתחת לכריתו נמצא כתב יד של יצירתו האחרונה. הוא הובא לקבורה בבית הקברות נובודביצ'י במוסקבה. שם קבורה גם אלמנתו, נטליה לברנטייבנה קסטלסקיה (1941-1861).
הנצחה
- 2004 אלקסיי רודנבסקי הקים את מקהלת הגברים הקאמרית של מוסקבה ע"ש קסטלסקי
יצירות מוזיקליות
קסטלסקי השאיר מעל 200 יצירות ועיבודים.[2]
מוזיקה קולית
- מוזיקה קולית כנסייתית
פורסמו כ-175 יצירות ועיבודים של קסטלסקי בתחום המוזיקה הכנסייתית קיימות גם יצירות שלא פורסמו, כולל עיבודים של דפוסים מלודיים שונים ("פודובני") .[3] בשנת 1914 הוא הוציא לאור את הספר ה"אוביחוד" של המקהלה הסינודלית. לצורך ביצוע ההמנונים הליטורגיים הוא פרסם "ספר לימוד הזימרה האקספרסיבית של הסטיכירה בעזרת הרמוניזציות שונות" שבו יישם הרמוניות מז'וריות ומינוריות בהתאמה עם המשמעות ומצב הרוח שבטקסקטים הליטורגיים.[3]
- "Свете тихий" "אור רחום" למקהלה א קאפלה
- עם נשמות הצדיקים המתים - למקהלה א קאפלה
- אדוני, עתה הרשה לעבדך למות בשלום - למקהלה א קאפלה
- ליטורגיה של יוחנן כריסוסטומוס - למקהלת ילדים א קאפלה
- מוזיקה מקהלתית חילונית
- המנון הפרולטריון
- 1920 - Гимн труду המנון לכבוד העבודה
- Ленину. У гроба - 1924 (ללנין. על יד הקבר) למדקלם, מקהלה ותזמורת סימפונית
- קנטטה - "שנת 1905"
- Красная Русь ("רוסיה היפה" או "רוסיה האדומה") למקהלה ותזמורת כלים עממיים
- אופרות:
-"קלרה מיליץ'" - לפי איוואן טורגנייב
- 1916 - רקוויאם -Братское поминовение "אזכרת אחים" -או "זיכרון עולם לגבורים" במלחמת העולם הראשונה - על טקסטים בלטינית, בסלבונית ובאנגלית, לזכר החיילים הרוסים ובני בריתם שנפלו בחדשים הראשונים של המלחמה. כלל גם את המנון הודו ושיר יפני. בוצע בברמינגהאם, אנגליה, ב-
22 בנובמבר 1917 על ידי Festival Choral Society בניצוחו של הנרי ווד
- סויטה גאורגית
- סימפוניה
סוגי מוזיקה אחרים
- מוזיקה בימתית
- מוזיקה לפסנתר
ספרים
קסטלסקי כתב זיכרונות, מאמרים והשאיר כ-500 מכתבים.
ספרי לימוד
- "Особенности народно-русской музыкальной системы"- 1923 (תכונות המערכת המוזיקלית עממית הרוסית)
- 1948 - Основы народного многоголосия (יסודות הפוליפוניה העממית)
בעריכת ו.מ. בליאייב
- 1960 (אחרי מותו)- "מאמרים, זיכרונות, חומרים" - קובץ שנערך על ידי ד.ו. ז'יטומירסקי
לקריאה נוספת
- 2003 Svetlana Gheorghevna.Zvereva Alexander Kastalsky: his life and music, Burlington, VT, Ashgate
- Robert Sterling Beckwith A.D. Kastal'skii (1856-1926) and the quest for a native Russian choral style, Ithaca, NY, 1969,
- Katharina Sponsel - Altes Erbe in neuen Formen: das kirchenmusikalische Werk Aleksandr Kastal'skij's, E.Kuhn, Berlin 2002
- , Irina Borisovna Matskjevitsch - A.D.Kastalski, Moskva 1969
קישורים חיצוניים
Dictionnaire de la musique
- ערך באנציקלופדיה הסובייטית הגדולה, המהדורה השלישי, 1979-1970(באנגלית)
- ביוגרפיה קצרה באתר archangelvoices בסן דייגו
- ביוגרפיה קצרה באתר למוזיקולוגיה
Jean-Marc Warszawski - Présentation du disque Les Musiciens dans la Grande Guerre 2017 -
- ביוגרפיה באתר על מוזיקה כנסייתית בפולנית muzyka.cerkiew - Angelika Iwaniuk
(בפולנית)
- מקהלת האקדמיה הבלארוסית למוזיקה במינסק באתר יו טיוב - Чертог Твой משכנך
- סרטון אלכסנדרה ומריאן רומנצ'וק על המוזיקה של קסטלסקי ב- radio orthodoxia (בפולנית)
הערות שוליים
34019416אלכסנדר קסטלסקי