אלכימאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חדר עבודה, ציוד, ופעילות בסדנת האלכימאי, חלק משער לספר על מכרות ומטלורגיה, 1580

אלכימאי הוא אדם שעסק באלכימיה. עיסוק זה התקיים בשלהי העת העתיקה ובימי הביניים, וחלף מן העולם לאחר שהוחלף בכימיה שצמחה ממנו.

בנוסף לניסיון לגלות את סגולותיהם הכמוסות של החומרים השונים, שאפו האלכימאים להשיג שתי מטרות עיקריות:

  • מציאת הדרך להפיכת מתכות פשוטות וזולות למתכות אצילות ויקרות כמו זהב וכסף.
  • מציאת תרופה אוניברסלית, שתרפא כל מחלה ותאפשר חיי נצח.

אלכימאים רבים האמינו בקיומה של אבן החכמים, חומר מופלא שיכול לסייע להשגת מטרות אלו.

מטרות אלו של האלכימאים לא הושגו, ולעיתים זויפו תוצאות. האלכימאים בתקופה ההֶלֶנִיסְטִית (שמרכזם היה באלכסנדריה) ניסו לייצר זיופי זהב או להקנות מראה מוזהב למסגי מתכות שונות, למשל, טיפול בנחושת על ידי כספית או סגסוגת ארסן לקבלת גוון זהוב.

המאות ה-14–15 היו "תור הזהב" של האלכימיה המיסטית באירופה. ההתקדמות המעשית בהכנת חומרים ופיתוח שיטות עבודה הייתה איטית, והאלכימאים נטו לכתיבה אלגורית ומיסטית.

האלכימאים ערכו ניסויים רבים שתרמו להתפתחות המדע המודרני. האלכימאים פיתחו שיטות מחקר שנשתמרו במידה רבה. חלק נכבד מהידע הנרחב שצברה האלכימיה על תופעות כימיות שונות נשמר בתאוריות הכימיות שהחליפו אותה, גם אם הן חלקו על ההסבר התאורטי שניתן להן. ידע שנצבר על רעלים ותרופות נשתמר גם הוא.

ביקורות

ג'פרי צ'וסר, הלועג לאלכימאים ומציג אותם כנוכלים בפרק "סיפורו של משרת הכומר" בסיפורי קנטרברי מתאר את הז'רגון האלכימי המעורפל:

הרמס הוא שראשונה ניסח
את הדבר (זה הרמס הראשון
לכל חכמי אלכימיה): דרקון,
אמר, אינו מומת אלא בידי
אחיו. וכשאמר "דרקון" הרי
לא נתכוון לומר אלא כספית,
ומי אחיו? הלא הוא הגפרית.
ומקורן של אלה "סול" ו"לונה".
"על כן", הוסיף, "לעצתי שמעו-נא:
איש אל יחקור באמנות הזאת,
אלא אם כן יבין לכונות
של האלכימאים ולדבריהם
הן בור גמור הוא מבלעדיהם;
כי החכמה והמדע האלה
הם סוד כל סוד ופלא על כל פלא"

ג'פרי צ'וסר,סיפורו של משרת הכומר, סיפורי קנטרברי, תרגום שמעון זנדבנק, הוצאת עם עובד עמ' 553

הקשר שבין האלכימיה לכישוף ולשרלטנות הביא לירידת ערכה בעיני השלטונות. בשנת 1317 פרסם האפיפיור יוחנן העשרים ושניים צו האוסר על העיסוק באלכימיה.

אלכימאים נודעים

  • אחת הדמויות הבולטות בין האלכימאים של מצרים הייתה יהודייה שנודעה כמרים היהודייה או מרים העבריה (Maria Hebrae), בת המאה השלישית. לזכותה נזקפות המצאות בתחום המכשור המעבדתי שהבולטת שבהן היא אמבט מרים. כמו כן מייחסים לה את גילוי החומצה המלחית.
  • המיתוס הידוע ביותר על אלכימאי מוצלח הוא זה של ניקולא פלאמל (בן המאה ה-14) שחמד את סוד הטרנסמוטציה (הפיכת מתכת אחת לאחרת ובפרט לזהב) ממלומד יהודי. פלאמל הצליח להפוך שלוש פעמים חצי ליטרא כספית לכסף טהור ואת הכסף לזהב על ידי אבן אדומה והתעשר עושר רב. דמותו של ניקולס פלמל מוזכרת בסדרת הספרים הארי פוטר.
  • פיליפוס אאורליוס פאראצלסוס (Paracelsus, Philippus Aurelius) היה רופא ואיש מדע שעסק גם באלכימיה. פאראצלסוס ייחס למונח אלכימיה כל תהליך שינוי בחומר למטרה חדשה. כך כלל פאראצלסוס ב"אלכימיה" גם אפיית לחם, עיבוד ברזל ואת תהליך העיכול. לראשונה לא הייתה הכנת זהב תכליתה של האלכימיה (אם כי פאראצלסוס האמין בהיתכנות הטרנסמוטציה) אלא הבנה ושליטה בתהליכי שינוי בחומר. בכך קרב פאראצלסוס את האלכימיה לכימיה (שהפכה למדע לכל דבר במאות הבאות). עוד צעד בדרך מהאלכימיה לכימיה עשה פאראצלסוס כאשר הכליל לראשונה קבוצות תגובות במקום לתאר כל תגובה כמקרה מיוחד. כך, למשל, הכין סדרות תמיסות של מלחי מתכות שונות.
שם לאום תקופת חייו הישגיו
אבן סינא פרסי 980-1037 המצאת שיטה לניקוי גזים. ספרים בנושא אלכימיה.
אל-ראזי פרסי 865-925

ספרים בנושא אלכימיה.

יוהאן פרידריך בטגר גרמני 1682-1719

ממציא עיבוד הפורצלן באירופה.

מרים היהודייה יהודייה-מצרייה המאה ה-3 המצאת כלים כימיים - אמבט מרים.
ניקולא פלאמל צרפתי 1330 על פי האגדה, האדם היחיד שהצליח להשיג את שני היעדים של האלכימיה: יצירת אבן החכמים ההופכת עופרת לזהב, ורקיחת שיקוי חיי הנצח אשר באמצעותו הוא ואשתו פרנלה חיים חיי נצח.
פאראצלסוס שווייצרי 1493-1541 הנהיג חידושים רבים ברפואה, אבי טוקסיקולוגיה, עסק רבות גם בתורת הנסתר.

בספרות החרדית

הסופרת מ. קינן עושה שימוש בדמות האלכימאי בספריה מהללאל ויוזבד, כאשר בכוזר האמתית הצליחו בעבר האלכימאי טבאל זקאל ועמו דוד סנאפאל ובסטיאן מקאן שר הצבא לייצר אבקת שרפה שבכוחה לחולל שינויים משמעותיים בטבע, בשעת בדיקת האבקה אירע אסון, וכל העוסקים במלאכה זו נענשו משמיים ובהוראת המלך רעואל הוסתרה הנוסחא בשלשה תליונים שכל אחד ניתן לאחד מן השלושה. יוסף דיאלידאן, מלך כוזר החדשה, חפץ מאד להשיג את האבקה השחורה הוא מחתן את בנו שלוואן עם ליאה בתו של דוד סנאפאל ומחייבו לעסוק באלכימיה, תוך אזהרה שמעתה ואילך יקבל שכר רק תמורת תוצרת. שלוואן מצליח להשיג את שלושת התליונים אך לא מבין כיצד ניתן להשתמש בהם, בהמשך אחיו משיג אותו ומגלה את סוד האבקה.

ביהדות

האלכימאי מוזכר בדברי רבנו בחיי אבן פקודה בפתיחתו לשער הבטחון בחובות הלבבות, שם הוא מתאר את האלכימאי כאדם מלא בבטחון ונטול דאגות, אך כאשר נשווה בינו לבין האדם הבוטח באלקיו, הרי שיש לבוטח בה' עשר מעלות על פניו.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36285906אלכימאי