אבן החכמים
אבן החכמים, המכונה גם אבן הפילוסופים או אבן המכשפים (באנגלית: Philosopher's Stone), היא חומר שעל פי אמונת האלכימאים מסוגל להפוך מתכות זולות לזהב. לעיתים נקשרה האבן גם ליכולת להישאר צעירים ולחיי נצח. במשך תקופה ארוכה הייתה האבן "הגביע ה"קדוש"" של האלכימיה המערבית. האלכימאים סברו כי אכן קיים חומר כזה בטבע, והוא כונה "אבן הפילוסופים" משום הקשר שהיה בינו ובין התאוריות על החומר שהעלו הפילוסופים, ובפרט אריסטו והפילוסופים הערבים שקיבלו את תורת היסודות שלו (כדוגמת אל ראזי).
היסטוריה
האמונה כי מתכות "נחותות" יכולות להשתפר ולהפוך זהב עמדה ביסודה של האלכימיה מראשיתה בתקופה ההלניסטית. עם זאת, בעת העתיקה נתפס המעבר ממתכת פשוטה לזהב כ"צמיחה" וכהשתנות של החומר עצמו (מימוש פוטנציאל הקיים ממילא בחומר), ומשום כך – ללא צורך בחומר מבחוץ. האלכימאי ההלניסטי ניסה לאפשר לחומר הנחות להשיל מעליו את תכונותיו על ידי שרפה ו"השחרה", ולהצמיח בו אחר כך תכונות "זהביות".
שורשי רעיון אבן החכמים באלכימיה הסינית והערבית: האלכימאים הסינים ניסו לפתח תרופות מבוססות-זהב, שיעניקו חיי נצח ונעורי נצח. הערבים, אשר שילבו את ה"אלכימיה הרפואית" הסינית בתורת היסודות האריסטוטלית שירשו מהעולם ההלניסטי, פיתחו את רעיון ה"אלכסיר" – שממנו צמחה לימים "אבן החכמים". האלכימאים הערבים ראו בכל המתכות שילובים שונים של כספית וגפרית, כך שניתן לעבור ממתכת אחת לשנייה על ידי שנוי היחס בין הכספית והגפרית. ה"אלקסיר" אמור היה לאפשר "ארגון מחדש" של הכספית והגפרית, כלומר לסייע לתהליך האלכימי שנתפס לא כמעשה מיסטי אלא כטכנולוגיה המבוססת על הכרת היסודות המרכיבים את החומר. במאות ה-12 וה-13 תורגמו כתבי אלכימאים ערביים ללטינית, ועימם יובא לאירופה מושג ה"אלקסיר". רעיון אבן החכמים – יסוד טבעי או חומר המיוצר מכספית, מגפרית וממלח, אשר תואר בדרך כלל כאבקה אדומה ולפעמים כנוזל אדום או לבן שעצם מגעו בחומר דיו להפכו לזהב – גובש במאות ה-14 וה-15 באירופה בשיאה של ה"אלכימיה המיסטית". בתקופה זו הושגה התקדמות מועטה מאוד בשיטות העבודה ובהכרת החומרים, והתהליכים המתוארים בספרי האלכימיה הערבית וההלניסטית פורשו באופן אלגורי ומיסטי; חיפוש אבן החכמים הפך לעיקר עיסוקם של האלכימאים בתקופה זו. האגדה הידועה ביותר על הצלחה בייצור זהב היא סיפורו של ניקולא פלאמל, שעליו סופר כי הצליח לפענח את סודה של האבן ולהפוך שלוש פעמים כספית לזהב טהור.
פאראצלסוס מתאר את האבן ב"קתכיזם האלכימי" שלו[1] כחומר המגלם את המהות הפנימית של החומר, ומאפשר לחומר לצמוח ולהפוך למושלם יותר. בתוך החומר ה"נחות" אותו מבקש האלכימאי לשפר טמון "זרע" המורכב מ"לחות" כלומר כספית ו"חום" כלומר גפרית כאשר שאר החומר הוא מעטפת המגינה על הגרעין הפנימי. אבן החכמים מאפשרת לזרע שבתוך החומר לממש את פוטנציאל הזהב שבו.
שאלה: מהי מטרת המחקר של הפילוסופים?
תשובה: בקיאות באמנות ההשלמה של מה שהטבע השאיר בלתי מושלם בממלכת המינרלים והשגת אבן החכמים
שאלה: מהי האבן הזו
תשובה: האבן היא ה"לחות" (כספית) היסודית של היסודות כשהיא מטוהרת באופן מוחלט ומובאת ליציבות מה שגורם לה לבצע דברים גדולים...
שאלה: כיצד מושגת ההשגה הסודית של עבודה נאצלת זו?
תשובה: היא מושגת מידיעה כיצד להוציא ממצב של פוטנציאל לפעולה את החום הפנימי (גפרית), או את אש הטבע הטמונה במרכז הלחות הפנימית.— Alchemical Catechism
פרשנות
שלל השמות והתכונות הנקשרות לאבן החכמים הובילו לספקולציות לאורך שנים בדבר מרכיביה. אפשרויות אקסוטריות, כלומר ממשיות, כללו מתכות, צמחים, סלעים ותרכובות כימיות, וכמו כן גם מוצרים גופניים כגון שער, שתן וביצים. יוסטוס פון ליביג קבע ש "היה הכרחי לבדוק ולערוך תצפיות... על כל חומר זמין".[2] אלכימאים חשבו פעם שמרכיב חשוב ביצירת האבן היה יסוד מיתולוגי בשם "קארמוט" (carmot).[3][4]
אלכימאים הרמטיים אזוטריים דוחים עבודה על חומרים פיזיים, ובמקום זה מכוונים את חיפושיהם לאבן החכמים פנימה.[5] זאת אומרת "הם לא מתעניינים בכלל בדברים ממשיים אלה משתמשים בשפה האלכימאית כדי לבטא אמונות ושאיפות דתיות, פילוסופיות או מיסטיות".[6] פרשנויות חדשות ממשיכות להיות מוצעות, גם דרך גישות פיזיות וכימיות וגם דרך גישות אזוטריות.
הטרנספורמציה שמבוצעת בתיווך האבן מתפרשת גם כתהליך פסיכולוגי. אידריס שאה מקדיש פרק בספרו הסופים לניתוח מפורט של המשמעות הסמלית של עבודה אלכימאית עם אבן החכמים. ניתוחו מבוסס בחלקו על ניתוח לשוני של אחד המונחים לאבן (Azoth) בשפה הערבית, כמו גם המילים בערבית לגופרית, מלח וכספית.[7]
בספרות
אבן החכמים מופיעה ביצירותיהם של מספר סופרים:
- ניקולס פלאמל והאבן מופיעים בספר הראשון בסדרת "הארי פוטר" מאת ג'יי קיי רולינג, "הארי פוטר ואבן החכמים".
- ניקולס פלאמל והאבן מופיעים בכל הסדרה "הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות".
- ב"פאוסט" של גתה מתואר ניסיון להכין את האבן כתרופה למגפה.
- ב"סיפורי קנטרברי" של ג'פרי צ'וסר מובא סיפורו של משרת הכומר המתאר ניסיונות כושלים להכין את אבן החכמים.
- בספר "האלכימאי" של פאולו קואלו.
- בסדרות האנימה והמאנגה "אלכימאי המתכת"(ו"אלכימאי המתכת אחוות האחים") שמספרות על אחים אלכימאים שמנסים למצוא את אבן החכמים אשר תאפשר להם לעבור על חוקי האלכימיה ולקבל את גופם בחזרה.
- בסדרת "39 רמזים" מוזכרת האבן גם כן.
לקריאה נוספת
Thompson, C. J. S. (2002) [1932]. Alchemy and Alchemists. Chapter IX: "The Philosopher's Stone and the Elixir of Life". Mineola, NY: Dover Publications. מסת"ב 0-486-42110-4
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אבן החכמים |
- קתכיזם האלכימי
- חלומו של האלכימאי
- אבן החכמים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ פאראצלסוס מדגיש כי הזהב והכסף אליהם מתכוון ה"פילוסוף" אינם המתכות החומריות ה"מתות" אלא "מלאות חיים".
- ^ John Read, From Alchemy to Chemistry, לונדון: G. Bell, 1957, עמ' 29
- ^ Burt, A.L, The National Standard Encyclopedia: A Dictionary of Literature, the Sciences and the Arts, for Popular Use (עמ' 150), 1884 (באנגלית)
- ^ Anton Sebastian, A Dictionary of the History of Medicine (עמ' 179), 1999
- ^ Stanton J. Linden, The alchemy reader: from Hermes Trismegistus to Isaac Newton, Cambridge University Press, 2003, עמ' 16
- ^ Eric John Holmyard, Alchemy, Courier Dover Publications, 1990, עמ' 16
- ^ Shah, Idries (1977) [1964]. The Sufis. London, UK: Octagon Press. p. 192–205. מסת"ב 0-86304-020-9.
37063884אבן החכמים