אליקים גוטהולד וייל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליקים גוֹטְהוֹלְד וַיְיל (Gotthold Eljakim Weil;[1]13 במאי 1882, כ"ד באייר תרמ"ב, ברלין, גרמניה25 באפריל 1960, כ"ח בניסן תש"ך, ירושלים) היה מזרחן, פילולוג וספרן יהודי-גרמני-ישראלי, פרופסור לפילולוגיה באוניברסיטת פרנקפורט ובאוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המחלקה המזרחנית של הספרייה המלכותית בברלין ומנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.

ביוגרפיה

וייל נולד בברלין בירת גרמניה, בנו של דוד וייל, מורה, והנרייטֶה, ונינו של הרב הראשי של ברלין שמחה וייל. למד באוניברסיטת ברלין ובבית הספר הגבוה לחכמת ישראל בברלין, שם היה בין היתר תלמידו של מוריץ שטיינשניידר. בתקופת לימודיו באוניברסיטת ברלין היה מראשוני החברים באגודה הציונית, ובבית הספר הגבוה לחכמת ישראל ייסד עם חבריו ללימודים ד"ר יהודה לייב מאגנס וד"ר מקס שלזינגר, את האגודה הלאומית. בשנת 1906 התקבל לעבודה כספרן בספרייה המלכותית בברלין, ובשנת 1918 ייסד בה את המחלקה המזרחנית והיה למנהלהּ.

בשנים 19201931 היה דוֹצֵנְט (פרופסור שלא מן המניין) לפילולוגיה שמית ולתרבות אסלאמית באוניברסיטת ברלין, ומשנת 1931 פרופסור מן המניין לפילולוגיה שמית באוניברסיטת פרנקפורט (במקומו של פרופ' יוסף הורוביץ). בתפקידיו האקדמיים עמד בקשר עם המכון למדעי המזרח של האוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנותיו בפרנקפורט היה "מנהל פוקד" של המכון.

בשנת 1934 איבד את משרתו, כמו פרופסורים יהודים אחרים בגרמניה הנאצית, בעקבות החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל והצטרף לסגל האוניברסיטה העברית כפרופסור לפילולוגיה טורקית ולספרות ובלשנות ערבית. במקביל החליף את פרופ' שמואל הוגו ברגמן – לאחר שזה שהתמנה ב-1935 לרקטור האוניברסיטה – כמנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, וכיהן בתפקיד זה במשך 11 שנים, עד 1946. בשנת 1952 פרש לגמלאות מהאוניברסיטה.

היה נשוי ואב לבת.

פרסומיו

להלן רשימת פרסומיו של וייל:[2]

  • מקומן של הספריות בתרבות אומות העולם ועם ישראל / מאת ג' ויל, ירושלים: עין חרוד, דפוס הקיבוץ המאוחד, תש"ד.
  • תשובת הרמב"ם בשאלת הקץ הקצוב לחיים / הוציא לאור במקור הערבי, תרגם לגרמנית והוסיף מבוא, דיון והערות: גוטהולד אלייקים וייל; ערך את הוצאת הנוסח הערבי, תרגמו לעברית בלוויית תרגום עברי של המבוא, הדיון וההערות, ועידכן את ההערות: מיכאל שורץ, תל אביב: פפירוס, תשל"ט-1979.
  • Die Behandlung des Hamza-Alif im Arabischen: besonders nach der Lehre von az-Zamaḫšarî und Ibn al-Anbârî (Strassburg, 1904)
  • Die ersten Drucke der Türken /‎ von Gotthold Weil ;herausgegeben von Paul Schwenke (Leipzig, [1907?])
  • Abu'l-Barakat ibn Al-Anbari (Leiden, 1913)
  • Die grammatischen Schulen von Kufa und Basra, zugleich Einleitung zu der Ausgabe des Kitab al-Insaf Vonibn al-Anbari (Leiden, 1913)
  • Grammatik der Osmanisch-Tuerkischen Sprache‎ (Berlin, 1917)
  • Aus einem Briefe John Lockes (Berlin, [1925-1926?])
  • Arabische Verse über das Ausleihen von Büchern [1927?]
  • Die Königslose: J. G. Wetzsteins freie Nachdichtung eines arabischen Losbuches [Kur’at al-mulük] / überarbeitet und eingeleitet von Gotthold Weil (Berlin, 1929)
  • Arabischer Text (Berlin, 1929)
  • Tatarische Texte (Berlin, 1930)
  • Über die Lebensdauer: ein unediertes Responsum / Maimonides; hrsg., übersetzt und herausgegeben, übersetzt und erklärt von Gotthold Weil (Basel, 1953)
  • Grundriss und System der altarabischen Metren (Wiesbaden, 1958)

ספר יובל לכבודו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גם Gotthold E. Weil,‏ Gotthold Weil.
  2. ^ ע"פ קטלוג הספרייה הלאומית וקטלוג הספרייה הלאומית הגרמנית.
  3. ^ קטלוג הספרייה הלאומית, באתר aleph.nli.org.il
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24790529אליקים גוטהולד וייל