אליצור בן שדיאור
| אב | שדיאור |
|---|---|
| תקופה | דור המדבר |
| עיסוק | נשיא |
| בתנ"ך | במדבר |
אליצור בן שדיאור היה נשיא שבט ראובן בתחילת נדודי בני ישראל במדבר. הוא מוזכר בתורה כמי שהקריב את קרבן השבט ביום הרביעי לחנוכת המשכן.
דמותו
כשאר הנשיאים, מינה ה' את אליצור לפקוד את שבטו יחד עם משה ואהרן במפקד השני של ישראל במדבר. הם מתוארים כ”קְרוּאֵי הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל[1]”.
בספרי[2] מובא שהנשיאים היו השוטרים שמינו המצרים על בני ישראל במצרים, שהוכו על שלא מלאו בני ישראל את מכסתם[3].
בחז"ל מובא[4] שהנשיאים היו ממאתיים וחמישים מקטירי הקטורת במחלוקת קרח ועדתו, ולפי זה מתו בשנה השנייה ליציאת מצרים[5] באש שיצאה מאת ה' ושרפה את מקטירי הקטורת.
תרומותיו
יחד עם שאר הנשיאים, תרם אליצור את אבני האפוד והחושן למשכן, את השמן והבשמים לשמן המשחה, את שמן המאור ואת הקטורת.
לכבוד חנוכת המשכן תרם בשותפות עם נשיא נוסף עגלה לעבודת הלווים וכל אחד מהם תרם שור לנשיאת העגלה.
קרבנו בקרבנות הנשיאים
אליצור הקריב את קרבנו ביום הרביעי לחנוכת המשכן ד' בניסן, לאחר אליאב בן חלן נשיא שבט זבולון, כסדר חניית השבטים סביב המשכן[6]. וכך גם מובא במדרש: ”כיון שגמר דגל יהודה – התחיל נשיא ראובן להקריב שהיה בכור”,[7].
ביאור קרבנותיו בחז"ל
המדרש[8] מבאר שקרבנותיו של אליצור סובבים כנגד הצלת ראובן את יוסף מן הבור, וחזרתו של ראובן בתשובה על מעשה בלהה. לאחר שמבאר המדרש באריכות כל פרט בקרבנותיו מסיים המדרש: ” כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ 'זֶה קָרְבַּן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר'.”
המרומז בשמו
חז"ל[9] דורשים את שמו על חטאו של ראובן במעשה בלהה וחזרתו בתשובה, אלי-צור – על שם שהקב"ה סובל עוונות לשבים בתשובה כצור שהוא סובל את כל הבית[10]. בן שדיאור – על שם שלמד ראובן את עשיית התשובה מיהודה, שהודה במעשה תמר, וכך נדרש שמו: שדי – לשון השלכה, שכמעט השליכו את תמר לאור – אש. רמז נוסף בשמו מביא הרבנו בחיי על כך שנהרגו הנשיאים כשיצאה אש מאת ה' כעונש על שהקטירו את הקטורת[11].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ספר במדבר, פרק א', פסוק ט"ז.
- ^ ספרי במדבר פיסקא מה, מובא גם ברש"י ספר במדבר, פרק ז', פסוק ב'.
- ^ ראו ספר שמות, פרק ה', פסוק י"ד.
- ^ מדרש רבה יח יג, וכן במדרש תנחומא בובר קרח ה, מובא גם ברש"י במדבר טז א
- ^ לפי דעת הרמב"ן (במדבר, ט"ז, א') וסיעתו; לדעת האבן עזרא שם היה זה לאחר חנוכת המשכן.
- ^ הכתוב בספר במדבר, פרק ז', וכך פירש רבנו בחיי (במדבר ב ב).
- ^ במדבר רבה, פרשה י"ג, פסקה י"ח.
- ^ מדרש רבה שם.
- ^ מדרש אגדה (בובר) במדבר א
- ^ האור החיים על ספר במדבר, פרק ז', פסוק ע"ב מפרש בצורה מעט שונה: צור - מלשון תרופה, כמו "הצרי אין בגלעד" ספר ירמיה, פרק ח', פסוק כ"ב.
- ^ ”שנקרא אליצור בן שדיאור כי מאת הצור הושלך עליהם אש”.