אליעזר זמלר
אליעזר זמלר "קפטן ג'קסון" (10 בספטמבר 1920 - 26 בינואר 1987) - ממתנדבי היישוב לצבא הבריטי במסגרתו לחם בצפון אפריקה וביוון שם אף נפל בשבי הגרמני. לוחם במחתרת אצ"ל במסגרתה השתתף במספר רב של פעולות כולל בקרב לשחרור יפו.
ביוגרפיה
נעוריו
נולד ב-1920 בפולין למשה ופסיה זמלר, אח לחנה ושלום. המשפחה עלתה ארצה ב-1923 והתיישבה בתל אביב. למד בבית ספר יסודי תחכמוני. כשהתבגר עבד כאופה במאפיה של הוריו. ב-1938 נרצח אביו, כשהוא בן 42, על ידי ערבים בזמן שהוביל לחם לחנויות[1].
שירותו בצבא הבריטי
בינואר 1940 התנדב זמלר לשירות בחיל החפרים שבצבא הבריטי שם הוצב ביחידת תחבורה. תחילה נשלח עם יחידתו לצפון אפריקה שם השתתף בקרבות המדבר המערבי ובמרץ 1941 נשלח למערכה ביוון שם נפלה יחידתו בשבי הגרמני ואנשיה נכלאו במחנה שבויים. לאחר 6 שבועות ברח זמלר מהמחנה תוך שהוא נצמד לתחתיתה של משאית שיצאה מהמחנה. אחרי תקופת נדודים ארוכה נפל בשבי הצבא האיטלקי וגם משם ברח לאחר מספר חודשים והמשיך בנדודיו עד שהגיע לקו הכוחות הבריטים. לאחר תקופת מנוחה קצרה הוחזר ליחידתו במצרים ומשם נשלח ארצה, צורף לרגימנט הארץ ישראלי והוצב כקורפורל בחיל המצב הבריטי שבסיסו היה ליד תחנת הכוח רדינג.
על אומץ ליבו בקרב ביוון זכה לציון לשבח מטעם בית המלוכה ומשרד המלחמה הבריטי.
פעילותו באצ"ל
זמלר הצטרף לאצ"ל כבר בגיל 17. לאחר חזרתו ארצה מהשבי ביוון ועוד בזמן ששירת בצבא הבריטי, חידש את קשריו עם האצ"ל. עם סיום מלחמת העולם השנייה הגבירה מחתרת אצ"ל את פעילותה מול השלטונות הבריטים וזמלר לקח חלק בפעילות זו. הוא השתמש בדרגתו וברכב הצבאי שקיבל כדי להעביר נשק עבור הארגון. לצורך פעולות אלו השתמש זמלר בשם "קפטן ג'קסון" תוך ניצול מראהו והאנגלית הטובה שלו (אותה למד בזמן שירותו) כדי להוליך שולל שוטרים בריטים במחסומי הדרכים. במסגרת פעילותו במחתרת השתתף זמלר במספר רב של פעולות שם ניצל את ידיעת האנגלית ומראהו הסקוטי כדי להטעות את הבריטים:
- מבצע החרמת נשק ממחנה הצבא הבריטי בראש העין (ינואר 1945)[2].
- מבצע החרמת נשק ממחנה תל נוף (29 בינואר 1946)[3]
- שימש כנהג משאית בפעולה להחרמת פגזי מרגמה מרכבת בריטית כשחנתה ליד בנימינה (אפריל 1948)
- החרמת נשק ממחנה 80 (6 באפריל 1948)
ב-8 במרץ 1946 נתפס זמלר כשהוא נוהג ברכב צבאי ובו ציוד צבאי אותו ניסה להבריח[4][5][6]. זמלר נכלא והועמד למשפט בפני בית משפט צבאי בירושלים וזאת בהתבסס על תקנות חירום שהחיל השלטון הבריטי. בתחילת המשפט סירב זמלר להיות מיוצג על ידי עורך דין וסירב לענות לשאלות בית המשפט בטענה שאינו מכיר בו ובתקפותם של חוקי החירום. בסופו של דבר גזרו עליו השופטים 12 שנות מאסר[7][8][9][10]. פסק דין זה אושר לאחר מספר ימים על ידי המפקד הצבאי העליון בארץ[11]. זמלר נכלא בבית הסוהר המרכזי בירושלים יחד עם עוד מספר לוחמי מחתרת. בעקבות מהומות בין האסירים היהודים והערבים הועברו האסירים היהודים למחנה המעצר בעתלית שם אירגן זמלר בריחה יחד עם עוד 4 אסירים.
פעילותו במלחמת העצמאות
ב-25 באפריל 1948 היה זמלר בין הלוחמים של האצ"ל שהשתתפו בפעולה לשחרור יפו. בפעולה זו נהג 3 ימים ללא הפסקה במשוריין שכונה "הצפרדע"[12] כשברוך וינר (קונוס) משמש כמקלען ברוב הזמן ובכך סייעו משמעותית להצלחת הפעולה. בהמשך השתתף בקרבות לשחרור הכפר יהודייה (כיום יהוד) ורמלה. הוצב כנהג תובלה ועם כוחות צה"ל הגיע לנגב ועד עוג'ה אל-חפיר.
לאחר קום המדינה
לאחר מלחמת העצמאות עבד זמלר תקופה ארוכה בחברת תה"ל בתפקידים שונים (מחלקת התחבורה, התקנת משאבות מים בסיני, מתקן ההתפלה ברידינג ועוד).
פרטים אישיים
זמלר נישא למאשה ולזוג נולדו 3 ילדים. נפטר ב-1987[13]
לקריאה נוספת
- משה בן-שאול, מעלות לוחמים - עשרים ושלשה פרקי לוחמים, הוצאת הדר, 1967, עמודים 246-257
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ משה זמלר מתל-חיים, הצופה, 6 באוקטובר 1938
- ^ החרמת נשק ממחנה הצבא בראש-העין, מכללת דעת
- ^ במהלך הנסיגה מהמחנה נתקעה המשאית עם הנשק המוחרם והלוחמים נטשו אותה על גבי ג'יפ
- ^ נתפשה מכונית נשק, דבר, 10 במרץ 1946
- ^ נתפסה מכונית נשק עם סימני החי"ל, המשקיף, 10 במרץ 1946
- ^ הציוד כלל נשק, תחמושת, חומרי נפץ, מדים ותעודות צבאיות
- ^ זמלר נידון ל-12 שנות מאסר, הבוקר, 24 באפריל 1946
- ^ א. זמלר נידון ל-12 שנות מאסר בלי יחס מיוחד, הצופה, 24 באפריל 1946,המשך
- ^ קורפורל זמלר נדון ל-12 שנות מאסר, המשקיף, 24 באפריל 1946
- ^ החייל זמלר ל-12 שנה, דבר, 24 באפריל 1946
- ^ דין זמלר אושר, הבוקר, 17 במאי 1946
- ^ במשוריין היו 2 אנשי צוות: נהג ומקלען
- ^ נפטר אליעזר זמלר - ג'קסון, מעריב, 28 בינואר 1987
24137778אליעזר זמלר