אליעזר גרשון פרידנזון
 | |
| אליעזר גרשון פרידנזון, מקור: זכור, מכללה ירושלים. | |
| לידה |
1 באוקטובר 1899 י"ז בחשוון תר"ס ויסקיטקי, פולין |
|---|---|
| פטירה |
1943 (בגיל 43 בערך) ניסן ה'תש"ג ורשה, גנרלגוברנמן |
אליעזר גרשון פרידנזון (י"ז בחשוון תר"ס, אוקטובר 1899 – ניסן ה'תש"ג, 1943) היה עסקן חרדי, ממנהיגי אגודת ישראל בפולין, ממייסדי תנועת בית יעקב וביטאונה.
ביוגרפיה
נולד בוויסקיטקי הסמוכה לוורשה. אביו ר' יהושע היה למדן שבחר שלא לעסוק ברבנות, בנו של ר' שמלקה ששימש דיין בלודז' ונכדו של רבי חיים אוירבך. בגיל 19 החל את דרכו הציבורית, כשעמנואל קרליבך הגיע לפולין במהלך מלחמת העולם הראשונה כרב צבאי של צבא הקיסרות הגרמנית. קרליבך רצה להציל את הנוער מנזקי התקופה והקים סביבו קבוצה של צעירים שתפעל יחד עימו לשמור על הנוער. מטרת הקמת הקבוצה הייתה לאגד את הציבור, צעירים וזקנים יחדיו כאגודה.
ערך מורחב – אגודת ישראל
בקום אגודת ישראל עם סיום מלחמת העולם הראשונה, כשהוא בן 19 שנים, התנדב כמורה דרך לסיירות שיצאו מטעם האגודה בכל פולין. בנוסף, דאג לארגן סניפים ברחבי פולין. במשך שנתיים סייע בהקמת מאות סניפים של ארגוני האגודה, פעילות שגרמה לעיתים לפעולות שננקטו נגדו מצד החילונים. בחלק מהמקרים גרמו החילונים למאסרו, ואף קיבלו את פניו באבנים.
בתמוז תרפ"א נישא לאסתר בילה. חמיו תבע ממנו שיכנס לעסקיו בתמורה לנדוניה, ולא ראה את פעילותו הציבורית בעין יפה. כתוצאה מכך, נאלץ להתעסק בעסקי חותנו. כאשר היה יוצא בשליחות חותנו בענייני עסקים, בפועל היה מתעסק בעיקר בענייניו הציבוריים.
פעילות ציבורית
בית יעקב
- ערך מורחב – בית יעקב
באחד ממסעיו בקראקא, נפגש עם ראשי אגודת ישראל המקומיים, ואלו לקחו אותו לביקור בבית הספר בית יעקב של שרה שנירר. עד לאותו הביקור, התנועה הארצית לא הייתה פנויה להתעסק בעניין בית הספר, שכן היא הייתה טרודה בביסוס עצמאותה. ביקורו של פרידנזון בבית הספר חשף את בית הספר לעיני הנהגת התנועה, ומאז החל להתמקד בסעד לבית הספר ובהקמת בתי ספר חדשים.
הוצאה לאור
כדי לחזק את השפעתו של הרעיון, הקים פרידנזון ביטאון, בית יעקב ז'ורנל, כדי לעודד הורים לשלוח את בנותיהם אל בית יעקב. לצורך העניין הוא גייס את אחד מידידיו מהעיר לודז', והלה השקיע כסף בכדי הוצאת הגיליון הראשון. בכתיבת הביטאון השתתפו באופן קבוע נתן בירנבוים, יצחק ברויאר, בן ציון פסלר, שמואל דויטשלנדר, יהודה לייב אורליאן, זליג שכנוביץ ואחרים. גם שולבו בו מדי פעם דבריהם של הרבנים אלחנן וסרמן, יהודה מאיר שפירא, טוביה הורוביץ ואחרים. הגיליונות הוקדשו לנושאים מגוונים כמו ארץ ישראל, יידיש, חינוך ודמויות תקופתיות.
לאחר שהתבסס הבטאון כלכלית, החל פרידנזון להרחיב את מעגל ההשפעה הכתובה באמצעות הוצאת עיתון בשם "גן ילדים" לנערות בית יעקב, לאחר מכן הוציא לילדים עיתון בשם "שיחים רעננים". כשהתבסס עוד יותר פתח הוצאת ספרים - "בית יעקב".
בנות אגודת ישראל
לאחר שרעיון בתי הספר קם וראה אור, עלה הצורך להמשיך לשמור על צביון החינוך גם לאחר סיום בית הספר, ובפרט בגילאי ההתבגרות. כמענה לכך הקים פרידנזון את "בנות אגודת ישראל". בוועידת היסוד השתתפו בסך הכל כ-20 נערות. למרות זאת, המשיך בפעילותו ולאחר שנה מספר החברות בתנועה עמד על 1000 חברות ב-40 קבוצות. ב-1937 כינס את הוועידה השלישית הארצית של בנות האגודה, בהשתתפות 3,000 חברות. עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה עמד מספר החברות על 25,000 ב-300 סניפים בפולין.
לודז'
בשנת 1930, כשהגיע לגיל שבו על פי החוק יכול היה להתמודד, נבחר לחבר הקהילה בלודז'. לאגודת ישראל היה רוב בקהילה, והוא זה היה שדאג לבעיות התקציב של הקהילה. הוא יזם עזרה סוציאלית לכל נזקק, שלא בדקה אחרי הנזקקים. עם זאת, דאג לתבוע מהעשירים את המס המוטל עליהם, וסירב להקל מעל חותנו, יהודי אמיד, את נטל המס.
פעילויות שונות
דאג לתלמוד התורה העירוני בעיר, למוסדות החינוך לנערים ולבתי הספר של בית יעקב בעיר. בכנסייה הגדולה השלישית הרצה, ובסוף אותה כנסייה נבחר כחבר בוועד הפועל של העולמי של האגודה.
שימש כ: חבר ההנהלה הראשית של צעירי אגודת ישראל; אחד מחבר הנאמנים של סמינריון בית יעקב בקראקא; מזכיר כבוד במועצת ההנלה של ישיבת חכמי לובלין.
ייסד את איגוד הסופרים החרדיים בסיוון תרצ"ט, כאשר כינס ועידה של עשרות סופרים ועיתונאים חרדיים, והוכרז בה על הקמת האיגוד. מטרת האיגוד הייתה לעודד את בעלי הכישרונות בציבור החרדי לפתח את כישרון הכתיבה כדי שהחרדים לא יזדקקו לקרוא ספרים אחרים.
בשואה
בתקופה לאחר פלישת הנאצים לפולין, נעצרו כמה עסקנים מידידיו. בעצת ידידיו ברח לוורשה, ושם חי על תרומות נדיבים וקיבל נדבות. גם שם נאם בהזדמנויות שונות בבית הכנסת שהיה בחצר הבית שבו התגורר.
מותו וקבורתו לא נודעו, אולם ידוע שהיה בליל הסדר בבונקר של גביר בשם יוסף פסטג, ומאז לא נודעו עקבותיו. קיימות כמה גרסאות למותו. אשתו אסתר בילה ובנם השני שמשון רפאל היו איתו בתקופה האחרונה לפני מותו ונספו גם הם.
לקריאה נוספת
- יוסף פרידנזון, ר' אליעזר גרשון פרידנזון, בתוך: יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה: אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, כרך א, ניו יורק: המכון לחקר בעיות היהדות החרדית, תשט"ו, עמ' 99–105.
