אליעזר ברמן

אין תמונה חופשית

אליעזר (לאזאר) בן יעקב ברמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: בעהרמאן; ברוסית: Лазарь Яковлевич Берманъ, בכתיב מודרני: Берман, לאזאר יקובלביץ' ברמן; 26 בספטמבר‏ 1830, פרידריכשטדט, פלך קורלנד, רוסיה – ד' באייר תרנ"ג, 7 באפריל (על פי הלוח היוליאני: 19 באפריל)‏ 1893, סנקט פטרבורג) היה איש חינוך משכיל, עסקן ציבורי, מו"ל ועורך יהודי בסנקט פטרבורג. עורך השבועון היהודי בשפה הרוסית "רוסקי ייבריי" (1879–1883) ומחבר ספר לימוד היהדות היסודי "ספר מוסדי דת משה" (1874, 1881).

קורות חיים

ברמן נולד בשנת 1830 בעיירה פרידריכשטדט (בפי היהודים: ניירא; כיום יאוניילגבה (Jaunjelgava) שבלטביה) בפלך קוּרלנד שבצפון-מערב האימפריה הרוסית. למד שם ב"חדר" ובבית ספר המחוזי בעירו, ושם החל ללמד בשנות ה-50, כשהיה בשנות העשרים לחייו. בשנת 1854 התיישב בעיר מיטאבה שבקורלנד, ובשנת 1861 ייסד בה בית ספר יהודי כללי לנערים בן שלוש שכבות, וקנה לעצמו שם כאיש חינוך.

בשנת 1864 נקרא לבירה סנקט פטרבורג להזמנת הקהילה היהודית לייסד בה את בתי הספר היהודיים הראשונים, בעיקר עבור ילדיהם של אנשי הצבא היהודים שהורשו לשבת בעיר (ברוסיה גופא, מחוץ ל"תחום המושב" היהודי) בזכות שירותם. ברמן היה הראשון שהצליח להשיג מהשלטונות רישיון לייסד בעיר הבירה בית ספר יהודי למתחילים (בית ספר עממי) בן שלוש כיתות. בסוף ימיו מנה בית הספר כמאה תלמידים בכל מחזור. בנוסף לילדיהם של יהודים בעלי אמצעים, ברמן דאג לכך שבבית הספר שלו ילמדו ילדים עניים ויתומים, בתמיכת הקהילה. בבית הספר נלמדו הלשון העברית ולימודי יהדות, ולצדם מקצועות כלליים, שנועדו להכשיר את התלמידים ללימודים בגימנסיה. בשנת תרכ"ז אישרו השלטונות לקיים על יד בית הספר פנימייה.

ברמן ניהל את בתי הספר עד אמצע שנות ה-80. בעבודתו החינוכית סייע לו רבה הרשמי של סנקט פטרבורג, הרב ד"ר אברהם ניימאן (נוימן), ממקדמי ההשכלה. בין מורי בית הספר היו יהודה ליב קצנלסון ('בוקי בן יגלי'), שבעת היותו סטודנט לרפואה באוניברסיטת סנקט פטרבורג עבד בו כמורה עברית, ואשר רוזנצווייג (מראשוני בוגרי בית המדרש לרבנים בז'יטומיר).

נוסף על ניהול בית הספר, משנת 1869 עד שנת 1882 עבד כמורה לדת ישראל בגימנסיה לנערות בפטרבורג, ותקופה קצרה גם בגימנסיות אחרות.

בשנת 1874 פרסם ספר לימוד כתוב רוסית (עם עברית) להקניית יסודות הדת היהודית, לתלמידים משני המינים, בשם "ספר מוסדי דת משה: להורות לבני ישראל דרך אמונה" (ברוסית: Основы Моисеева закона). (בשנת תרמ"א-1880 הופיעה מהדורה מתוקנת ומורחבת.) משרד החינוך הרוסי המליץ עליו כספר לימוד לבתי הספר שבהם נלמדה הדת היהודית.

בסוף שנת 1879 ייסד והוציא עם הסופר צבי הירש הכהן רבינוביץ (מחבר מדע פופולרי בעברית) את השבועון הספרותי-חברתי-מדיני "רוסקי ייבריי" (Русскій Еврей; בכתיב הנהוג כיום: Русский Еврей; 'היהודי הרוסי'). השבועון הופיע עד שנת 1884. ברמן ערך את העיתון לאורך רוב שנותיו, עד שב-1883 מסר את העריכה לעוזרו יהודה ליב קאנטור (שבהמשך ייסד וערך את היומון העברי "היום").

בבית הדפוס שלו ושל שותפו רבינוביץ נדפסו גם ספרים (בהם ספרו שלו), ומשנת 1890 היומון העברי "המליץ". הדפוס המשיך לפעול מספר שנים לאחר מותו של ברמן.

בנו זאב וולף ואסילי ברמן (1862–1896) היה עורך דין ומראשוני הפעילי ציוני. לאחר שחלה ברמן בשחפת, סייע לו בנו בניהול בית הספר.

אליעזר ברמן נפטר כעבור מספר שנות מחלה, באביב 1893, בשנה ה-63 לחייו. נקבר בבית הקברות פּרֶאוֹבּרָזֶ'נסקי בעיר.

בשנת 1895 העבירה אשתו אנה ברמן את בית הספר לרשות חברת מרבי השכלה.

ספרו

• Л. Берманъ, Основы Моисеева закона: руководство къ законоученію для еврейскаго юношества обоего пола, С.-Петербургъ: Тип. Л. Бермана, 1874.
  • 2-е, испр. и значительно доп. изд.: С.-Петербургъ: Тип. Л. Бермана и Г. Рабиновича, 1881.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של אליעזר ברמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
• לזר ברמן, ייברסקיה אנציקלופדיה (ברוסית)
• "אליעזר ברמן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• אליעזר בן יעקב בעהרמאן, המליץ, 21 באפריל 1893 (ידיעה על מותו)
• מקלעות ציצים ופרחים, המליץ, טורים 5–6, 26 באפריל 1893 (נקרולוג, הספד, על קבורתו)
• חדשות בישראל: פטירת הר"ר אלעזר בערמאן בפט"ב, הצפירה, טור 2, 30 באפריל 1893

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28395639אליעזר ברמן