אליזבת בארט בראונינג
| לידה |
דרהאם, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
פירנצה, ממלכת איטליה  |
אליזבת בארט בראונינג (מולטון) (באנגלית: (Elizabeth Barrett Browning (Moulton); 6 במרץ 1806 - 29 ביוני 1861) הייתה אחת מהמשוררים הרומנטיים הבולטים באנגליה ובארצות הברית של התקופה הוויקטוריאנית.[1]
המשוררת, שהצטיינה בכתיבה פורייה, ידועה הן בזכות המקום שתפסה בשירה האנגלית, והן בזכות קורות חייה, שבמרכזם עמד הקשר בינה ובין מי שהפך מאוחר יותר להיות בעלה, המשורר רוברט בראונינג, שהיה צעיר ממנה בשש שנים. קשר זה הצמיח את מחזור הסונטות "סונטות מן הפורטוגזית".
בארט-בראונינג זכתה להצלחה גדולה כבר בחייה, והשפעתה על המשוררים הידועים, אדגר אלן פו ואמילי דיקנסון, הייתה גדולה.
קורות חיים
בארט בראונינג נולדה ליד דרהאם שבאנגליה. אמה הייתה מרי גרהאם-קלרק, ממשפחה עשירה מניוקאסל, שנישאה לאדוארד (מולטון) בארט בשנת 1805. למשפחתה היו מטעי סוכר נרחבים בג'מייקה מאז שנת 1655.
אליזבת הייתה הבכורה מבין שנים עשר הילדים שבמשפחתה. היא קיבלה חינוך פרטי בביתה והחלה לכתוב שירה בגיל 4. כשהייתה בת 14 התפרסם אפוס ארוך שחיברה כשנה קודם לכן: "קרב מרתון".[2] אמה אספה את שיריה מגיל הילדות והנעורים, ובכך יצרה את אחד האוספים הגדולים ביותר של יצירות נעורים השייכות לסופר כלשהו בבריטניה. ילדותה עברה עליה באושר, אך בגיל 15 היא לקתה כנראה במחלה שתקפה את עמוד השדרה, וסבלה כל חייה מכאבים כתוצאה מהמחלה.[3]
בשנת 1832 עברה המשפחה לדבון, ומאוחר יותר ללונדון. בארט בראונינג החלה לתרום מיצירותיה לכתבי עת שונים, ובשנת 1838 היא פרסמה את אוסף השירים הראשון שלה. עקב מחלתה ומותו של אחיה בטביעה, פיתחה חרדה מפגישה עם זרים ובילתה שלוש שנים בטורקיי, דבון.[3] ב-1844 היא פרסמה את אוסף השירים השני שלה. בין השנים 1841 עד 1844 הרבתה אליזבת לכתוב שירה ועסקה רבות גם בהתכתבויות עם אנשים שונים, גם אם לא הרבתה להיפגש איתם. היא הייתה ספונה בחדרה שבקומה השנייה, אך הפריון הספרותי שלה הביא לה הצלחה מרובה ומועמדות לתואר הנכבד של משורר לאומי (Poet Laureate of the United Kingdom) לאחר מותו של ויליאם וורדסוורת'.
בינואר 1845 קיבלה אליזבט בארט מכתב מרוברט בראונינג שהתפעל משירתה. "אני אוהב את ספרייך בכל לבי", כתב לה המשורר הידוע, שהיה צעיר ממנה בשש שנים. בתחילת הקיץ הם נפגשו, והחלה להתפתח ביניהם התכתבות ענפה, שהסתירה ממשפחתה. הם נישאו בחשאי בספטמבר 1846, ואביה, בכעסו, הדיר אותה מהירושה.[3]
אביה של אליזבת התעלם ממנה עד מותו, על אף מכתביה הרבים אליו. היא עצמה תיארה את מותו כטריקת הדלת האחרונה בפניה. בני הזוג עברו לגור באיטליה, שם זכתה אליזבת להכרה ולפרסום. מעגל האמנים שהקיף אותם כלל את ויליאם מייקפיס תאקרי, הרייט ביצ'ר סטואו, ז'ורז' סאנד ורבים אחרים.
בגיל 43 ילדה אליזבט בארט בראונינג בן. היא המשיכה לכתוב ולפרסם, אך בשנותיה האחרונות היא פיתחה עניין, עד כדי אובססיה, בספיריטואליזם ובפוליטיקה האיטלקית.[3] בשנת 1861 חלתה בהצטננות קשה ומתה.
נושאים ביצירתה והתקבלותה
אליזבט בארט-בראונינג הייתה המשוררת המוערכת ביותר בארצות דוברות האנגלית של המאה ה-19. מקוריותה בשיריה והאומץ שבו דנה בנושאים שונים זכו להערצה.[4]
ביצירתה הראשונה (En Essay on Mind, with Other Poems) השתקפה התרשמותה העזה מהמשורר לורד ביירון והפוליטיקה היוונית. היא התנגדה התנגדות נמרצת לעבדות והביעה זאת בשיריה, כמו למשל: The Runaway Slave at Pilgrim's Point. היא פרסמה מאמרים בכתבי העת, בהם היא מביעה את דעותיה. ב"אורורה ליי" היא הביעה את דעתה על מעמד האישה.
חלק מעבודתה של בארט בראונינג מכיל נושאים בעלי גוון דתי, ובמיוחד השירים המוקדמים. היא הייתה מעוניינת בדיונים תאולוגיים, למדה את השפה העברית וקראה בתנ"ך.[5]
אליזבת בארט בראונינג הייתה פופולרית מאוד בחייה. אדגר אלן פן הושפע משיריה והטמיע יסודות משיר אחד בפואמה הידועה שלו "העורב". הוא כתב שההשראה הפואטית שלה היא מהגבוהות והחוש האמנותי שלה הוא טהור במהותו. הוא הקדיש לה את הפואמה.[6] גם אמילי דיקינסון שאבה השראה מבארט בראונינג. היא העריצה אותה כמשוררת וכאישה בעלת עקרונות הומניים.
במאה ה-20 הזניחו קמעה את שירתה, אך תנועות הנשים גילו מחדש את יצירתה, בה היא מגלמת נשים עובדות המגלות עצמאות מחשבתית.
בשנת 1989 יצא בעברית תרגום חדש של האוסף הידוע ביותר של בארט-בראונינג: "סונטות מן הפורטוגזית". המתרגם: משה זינגר. בשיריה באוסף זה נתנה אליזבת ביטוי לרגשותיה ולתמורה שחלה בה בעקבות פגישתה והתכתבותה עם רוברט בראונינג. הספר מכיל 44 סונטות, שכל אחת מהן מצטיינת במבע עדין ועומס של רגשות לצד הרהורים שונים.
מבחר יצירות
- (1826) An Essay on Mind, with Other Poems
- (1838)The Seraphim, and Other Poems
- (1844) Poems
- (1850) Poems ("New Edition", 2 vols.) Revision of 1844 edition adding Sonnets from the Portuguese and others
- (Casa Guidi Windows (1851
- (Aurora Leigh (1855
- (Poems Before Congress (1860
- (1862) Last Poems)
- (1989) סוניטות מן הפורטוגזית / אליזבט בארט-בראונינג. מאנגלית - משה זינגר, ירושלים, כרמל
- כתבי אליזבת בארט בראונינג בפרויקט בן-יהודה
קישורים חיצוניים
- על חייה ויצירתה של אליזבת בארט בראונינג
- ספריה של אליזבת בארט בראונינג בספרייה הלאומית
- סונטות מן הפורטוגזית בפרויקט גוטנברג
- עופרה עופר אורן, מדוע התנכל לה אביה וסיפורו של אחד משיריה, בבלוג "סופרת ספרים", 24 בנובמבר 2019
הערות שוליים
- ^ "Browning, Elizabeth Barrett (1806–1861)", Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press, 2004; online edition, October 2008.
- ^ אדם אברהם מנדילוב, בראוניניג, אליזבט ברט, האנציקלופדיה העברית כרך תשיעי, עמ' 402 - 403
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Elizabeth Barrett Browning", Encyclopaedia Britannica"
- ^ Elizabeth Barrett Browning, Poetry Magazine
- ^ Galchinsky, Michael (1 January 2003). "Women's Poetry and Religion in Victorian England: Jewish Identity and Christian Culture (review)". Victorian Studies. 45 (3): 551–553. doi:10.1353/vic.2003.0122
- ^ Dwight Thomas; David Kelly Jackson (1 September 1995). Poe Log: A Documentary Life of Edgar Allan Poe, 1809–1849. G K Hall. p. 591
29455475אליזבת בארט בראונינג