א-להים אל דמי לך
א-להים אל דמי לך הוא פיוט שמדבר על מחיית זכר עמלק, חובר על ידי רבי אלעזר הקליר, ונאמר בקהילות רבות כסילוק בשבת זכור במהלך חזרת הש"ץ קודם קדושה של שחרית.
מבנה
פיוט זה נקרא סילוק, וכדרך פיוטים אלו הוא ארוך ומחורז, וסופו מתחבר עם הקדושה הנאמרת אחריו.
חלקו הראשון של הפיוט, הבתים פותחים במילה "זכור", ומתחרזים בסיומת "לָךְ".
החלק השני פותח בתיבות "ויותר מאשר עשו לנו", הבתים בו פותחים במילה "אותנו", ומתחרז בסיומת "מוּ".
החלקים הבאים ללא פתיחות מיוחדות, ובחריזות משתנות לאורך הפיוט.
תוכן
בקשה מאלקים שינקום בעמלק, ויקיים בעצמו את הציווי של מחיית עמלק.
עוד מוזכר בו על חוסר האפשרות לידיעת קץ הימים. ותיאור על הצפוי בו לעם ישראל. ושבשונה משאר המועדים שייתכן שיתבטלו אז, פורים ישאר לעד[1].
מקורות
שם הפיוט ופתיחתו "א-להים אל דמי לך", מבוסס על הפסוק בספר תהלים, פרק פ"ג, פסוק ב' ”א-להים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט א-ל”.
קישורים חיצוניים
- מערכת עוז והדר, יוצרות ומוספין המבואר מתיבתא - ד שבתות ושבת הגדול, ד שבתות ושבת הגדול, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ↑ מבוסס על דברי התלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י' עמוד ב' "והיה לה' לשם זו מקרא מגילה, לאות עולם לא יכרת אלו ימי פורים"