אי הר המדבר
 | |
| מגדלור על חופי דרום האי | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | מחוז הנקוק, מיין, ארצות הברית |
| קואורדינטות | 44°20′34.18″N 68°18′25.7″W / 44.3428278°N 68.307139°W |
| נתונים מדיניים | |
אי הר המדבר (באנגלית: Mount Desert Island, לעיתים בראשי-תיבות: MDI) הוא אי ה-52 בגודלו בארצות הברית, הנמצא במחוז הנקוק שבמדינת מיין. שטח האי הוא כ-280 קמ"ר, ואוכלוסייתו הקבועה מונה כ-10,000 נפשות. אולם, האי משמש יעד תיירותי בימי הקיץ, בעיקר מבקרים בפארק הלאומי אקדיה וביעדי נופש נוספים.
היסטוריה
התיישבות צרפתית וחורבן האי
מקור שם האי הוא מתצפיותיו של מגלה הארצות הצרפתי סמואל דה שמפלן, שהבחין ב-6 בספטמבר 1604, במהלך מסעו באזור כי פסגות הרי האי צחיחות, ובשל כך כינה את האי "île des Monts Déserts" - אי הרי המדבר.
ב-1613, הגיעו לאי קבוצת נזירים ישועיים, שהקימו באי מנזר והחלו במיסיון בקרב תושבי האי הילידים. חודשיים לאחר מכן, ב-2 ביולי 1613 תקף כוח אנגלי בפיקודו של סמואל ארגל ממושבת וירג'יניה את המתיישבים הצרפתיים, הרג שלושה מהם, פצע שלושה נוספים ושבה את שאר התושבים. לאחר מכן החריב ארגל את המבנים המועטים שהוקמו על ידי המתיישבים הצרפתים והחליף את הצלב הישועי בגרסה פרוטסטנטית.
מתקפה זו סימלה את התחלת המחלוקת בין אנגליה וצרפת על הגבול הצפוני של אקדיה הצרפתית וניו אינגלנד האנגלית.
ניסיון נוסף של אציל צרפתי בשם אנטואן דה לה מוט קאדילק להקמת יישוב במקום בשנת 1688 נכשל לאחר זמן קצר, וקאדילק התפרסם כמייסדה של העיר דטרויט. פסגת ההר הגבוהה ביותר באי קרויה על שמו, והיא נודעת בהיותה הנקודה הראשונה בארצות הברית בה זורחת השמש.
התיישבות בריטית
ההתיישבות על האי חזרה רק בשנת 1760, לאחר שאקדיה נפלה לידי אנגליה ב-1759, ומתיישבים אנגלים יכלו להתיישב בכל מקום. האי הובטח למושל מסצ'וסטס, פרנסיס ברנרד, ובתורו יישב המושל באי משפחות אנגליות.
בעקבות מלחמת העצמאות של ארצות הברית, ניטל האי מידי מושל מסצ'וסטס לשעבר, וחציו המערבי של האי ניתן לבנו, ג'ון ברנרד, שבניגוד לאביו תמך במורדים ואילו חצי המזרחי של האי ניתן לנכדתו של קאדילק, מארי תרז דה גרגואר. השניים מכרו עד מהרה את חלקם באי לאילי נדל"ן. אולם הדבר כמעט ולא השפיע על התפתחות ההתיישבות באי. ב-1820 כאשר מיין נפרדה ממסצ'וסטס והפכה למדינה עצמאית, העיסוק המרכזי של תושבי האי היה דייג וחטיבת עצים.
הפיכה ליעד תיירותי
במהלך המאה ה-19 ציירים מאסכולת נהר הדסון גילו את האי כיעד נופש בקיץ, ובמהלך השנים הפך ליעד פופולרי במיוחד. ב-1880 פעלו באי כ-30 בתי מלון עבור כמות התיירים שמילאה את האי מדי קיץ. האי שימש כמקום הנופש של עשירי אמריקה: ג'יי. פי. מורגן, הנרי פורד, משפחת ואנדרבילט, אנדרו קרנגי ומשפחת אסטור.
אולם תקופה מפוארת זו הגיעה לקיצה בשפל הגדול, כאשר המצב הכלכלי בארצות הברית צמצם את היקף הפעילות והנופש באי. שרפה ענקית שהתחוללה באי ב-1947 וכילתה מרבית מבתי הפאר שהוקמו עליו, סימנה את סיום התקופה.
הקמת הפארק הלאומי אקדיה
ערך מורחב – הפארק הלאומי אקדיה
בראשית המאה ה-20, תושב האי ג'ורג' ב. דור היה מוטרד מהיקף הנזק הנגרם ליערות האי, בעקבות הקמת מנסרות מודרניות על האי. הוא החל בפעילות נמרצת להקמת פארק לאומי שיגן על נופי ויערות האי. פעולותיו, שהוגדרו כ"גדולות בפעולות אדם יחיד לשימור קרקעות", הוכתרו בהצלחה כאשר נשיא ארצות הברית, וודרו וילסון, הכריז ב-1919 על הקמת הפארק הלאומי לאפאייט (מאוחר יותר שונה שמו ל"אקדיה").
ג'ון ד. רוקפלר, הבן תרם לפארק שטחים נרחבים, כאשר הכניסה אליהם באמצעות רכב - אסורה.
כיום
על האי ארבע ערים[1]: בר הרבור, מאונט דזרט, סאות'ווסט הרבור וטרמונט. סביב כל אחת מערי האי שוכנים יישובים קטנים נוספים.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ האי הר המדבר באתר הפארק הלאומי אקדיה (באנגלית)
29927765אי הר המדבר