איתן לחמן
 | |
| לידה |
30 ביולי 1936 (גיל: 88) ישראל |
|---|---|
| השתייכות |
 צה"ל |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
| |
| תפקידים אזרחיים | |
| |
איתן לחמן (נולד ב-30 ביולי 1936) הוא איש צבא בדרגת אלוף-משנה במילואים ומנהל ציבורי ישראלי. שירת בתפקידי פיקוד בחטיבת גולני ומפקד בסיס האימונים החטיבתי. וכיהן כמנכ"ל מרכז השלטון המקומי, מנהל שירותי הדואר במשרד התקשורת, ומנהל היכל הספורט יד אליהו.
ראשית חייו
איתן לחמן נולד ב-30 ביולי 1936 בתל אביב להוריו צבי ושפרה. למד בבית הספר היסודי 'תחכמוני' בתל אביב. אביו נפטר בצעירותו ואמו פרנסה את המשפחה מניהול מסעדה של תנובה. לחמן עזב את לימודיו בגיל 14 כדי לסייע בפרנסת המשפחה, את בחינות הבגרות השלים במהלך השירות הצבאי.
בגיל 12 הצטרף לקן הימי של השומר הצעיר בתל אביב, שם רכש ניסיון בשיט וחתירה והיה מדריך ומפקד סירה. בהיותו בן 18, בשנת 1954, היה בצוות שהפליג לראשונה עם סירת מפרש מדגם לווייתנית לקפריסין באופן בלתי חוקי. דבר ההפלגה הייחודית פורסם בעיתונות, ובעקבותיה נערכו עוד הפלגות לקפריסין.
קריירה צבאית
התגייס לצה"ל ב-1955 במסגרת גרעין נח"ל. לאחר של"ת בקיבוץ רבדים יצא לקורס מ"כים במחנה נתן. שירת כמ"כ טירונים ונבחר לחייל מצטיין של הנח"ל בטקס בבית הנשיא יצחק בן צבי. במהלך הקורס השתתף בקרב הסבחה (מבצע הר געש) ב-2–3 בנובמבר 1955, שהיה הפעולה הקרבית הראשונה של חטיבת הנח"ל. הפלוגה פעלה תחת פיקוד גדוד 890 של הצנחנים של אריק שרון. הקרב הסתיים בניצחון אך גבה מחיר כבד של חמישה הרוגים. בהמשך היה לחמן מ"מ בנחל ומפקד בהיאחזות בארותיים.
לאחר סיום קורס קצינים המשיך כמדריך בבה"ד 1 ולאחר מכן עבר לחטיבת גולני, שם פיקד כמ"פ רובאית, מ"פ בקורס מ"כים, קמב"צ, סמג"ד בגדוד 13 ומפקד בסיס האימונים החטיבתי. כמ"פ בגדוד 12 פיקד על התעסוקה המבצעית בכל הגזרות, בצפון, "במלחמת המים", בקו הירושלמי, ובאבטחת דוד בן-גוריון בשדה בוקר, שם צעד עימו מדי יום יחד עם יהושע כהן, יוצא מחתרת לח"י. במהלך התעסוקה בצפון נפצע קשה בתאונת דרכים והוטס במסוק לבית החולים תל השומר שם אושפז לשלושה חודשים. לאחר מכן העלה פרופיל ומונה למ"פ קורס מ"כים בג'וערה. לחמן היה המ"פ הראשון בחטיבת גולני שאימן את חייליו בשיתוף פעולה עם מסוקים ונחיתה מהים ליבשה, נושאים שהתאמנו בהם עד אז רק בצנחנים.
בהמשך שימש לחמן גם כמ"פ בכיר בקורסי המ"כים של גולני בג'וערה.
כקצין חבלה מוסמך, פיקד על פיצוץ בתי הכפר תאופיק שהיה בשטח המפורז מול קיבוץ תל קציר. בקרב זה חייו ניצלו כשרסיס גדול נעצר בכובע הפלדה שחבש.
במלחמת ששת הימים (1967) הפסיק את לימודיו באוניברסיטה ושימש כקצין אג"מ בחפ"ק של האלוף דן לנר שפיקד על כיבוש מרכז רמת הגולן. בסוף המלחמה היה חלק מצוות מסוק שנפל מגובה רב והתרסק בין בתי הכפר קוניטרה, נחבל, אך חייו ניצלו. במלחמת ההתשה (1969–1970) שימש כסגן מפקד גדוד 13 בגולני בגזרות בית שאן, התעלה, רמת הגולן ודרום לבנון. בעת פעילותו המבצעית בבית שאן נפצע בידו מפגז 'שרפנל' ירדני, ובעת פעילותו ברמת הגולן נפצע במהלך מרדף אחרי מחבלים בוואדי הרוקאד שבמפגש הגבולות ישראל ירדן וסוריה. בעת הצבת מארב למחבלים ליד 'ברכת שבעה' בגבול לבנון הצליח הכח בפקוד לחמן לחסל שלושה מחבלים באמצעות הכוונת מסוק. הדוגמה האישית והצלחת המארב הופצו בחוברת מיוחדת למפקדים בצה"ל.
בהמשך התנדב לשמש כ"נמר" במעוז "הכפר" שליד מעוז "המזח" במערך מעוזי קו בר-לב, שם התמודד עם הפגזות ארטילריות וניסיונות חדירה של כוחות מצריים.[1][2]
ב-1973 מונה לראש ענף באג"ם המטכ"ל, שם היה שותף לתכנון מבצעים רבים. במלחמת יום הכיפורים שירת בבור באגף מבצעים והצטרף לסיורים ותכנונים של הרמטכ"ל וראש אג"מ במפקדות ובשטחי הקרבות.
בהמשך מונה למפקד בא"ח גולני. כמפקד הבא"ח פיקד על כח מסגל הבא"ח במבצע קלחת 4 בלבנון לאחר רצח הספורטאים במינכן וכן פיקד על צוות לוחמים שנכנס ללבנון והעלה רגלית תוך טיפוס קשה באזור הכפר ערב אל ערמשה קבוצת נערים יהודים שהוברחו לישראל מסוריה דרך לבנון. הנערים הועברו לידי הסוכנות היהודית בעיירה שלומי.
תוך כדי שרותו בבור פנה אליו מפקד חיל האוויר האלוף בני פלד והציע לו לארגן ולאמן את גדודי החי"ר המופקדים על הגנת יחידות חיל האוויר במלחמה. לחמן קיבל עליו את תפקיד מה"ק (מפקד הגנה קרקעית) לכשנתיים. לאחר תקופה זו, עבר הסבה לשריון על טנקי 'שוט' בחטיבה 188, עבר קורס מח"טים ולאחריו מונה לרמ"ט אוגדה 252.
עם סיום תפקידו באוגדה פרש משירות צבאי וזאת לאחר 24 שנות שירות.
קריירה אזרחית
ב-1979 מונה למנכ"ל מרכז השלטון המקומי. במסגרת תפקידו הרבה לפעול ולהשתתף בישיבות ועדות הכנסת, בעיקר שעם נציגי משרדי האוצר והפנים וכן שמר על קשרי עבודה עם מקביליו באירופה.
בשנת 1981 מונה למנהל שרותי הדואר במשרד התקשורת, תפקיד בו כיהן עד שנת 1985. בתפקיד זה היה אחראי על כ-6,000 עובדים ומאות סניפי דואר. בשנת 1983 שימש כיו"ר משלחת ישראל לקונגרס הדואר המהיר ems בוושינגטון כאשר לאחריו הנהיג בארץ את שרותי הדואר המהיר בארץ ולחו"ל ואת שרותי הפקסימיליה בסניפים. בשנת 1984 עמד בראש משלחת ישראל לקונגרס איגוד הדואר העולמי upu שהתקיים בהמבורג שבגרמניה במשך מספר שבועות. כיו"ר נאם במליאת הקונגרס בפני אלפי משתתפים נאום שתורגם סימולטנית לשפות רבות. כמו כן פעל רבות עם שרי הדואר של גרמניה וארצות הברית למניעת גירוש ישראל מארגון ה-upu. בשנת 1984 היה שותף מרכזי להסכם דואר עם מצרים כאשר עמד בראש משלחת ישראל לשיחות שנערכו בירושלים ובקהיר שבסופן נחתם ההסכם הייחודי בדבר קיום קשרי דואר דרך היבשה בין ישראל למצרים דרך חצי האי סיני.[3]
בשנים 1992–2000 כיהן כמנכ"ל היכל הספורט יד אליהו (כיום היכל מנורה מבטחים) ואצטדיון בלומפילד. בהיכל התקיימו משחקי היורו -ליג, כנסים גדולים ומופעי בידור מקומיים ובינלאומיים. עם קבלת האחריות על אצטדיון בלומפילד שונה שם המקום ל"היכלי הספורט" והאצטדיון שופץ.
לאחר פרישתו כיהן כחבר דירקטוריון ברפא"ל ובחברת התעופה סאן דור, חברת בת של אל-על.
השכלה
במהלך שירותו הצבאי סיים תואר ראשון בכלכלה, מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים מאוניברסיטת תל אביב. לחמן הוא בוגר המכללה לפיקוד ומטה (פו"ם) והמכללה לביטחון לאומי (מב"ל). בשנת 1987 סיים תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות.
חיים אישיים
בת זוגו, שפרה, הינה שופטת בדימוס ולזוג שתי בנות ששירתו כקצינות, בסיירת מטכ"ל וביחידת הלוויינים.
הערות שוליים
- ^ ה'נמרים' היו מתנדבים שתרמו מניסיונם הקרבי והחליפו ב'קו' מפקדים צעירים שהיו שחוקים מהלחימה היומיומית
- ^ Nahal Clips (2020-10-31), איתן לחמן - קרב הס'בחה 1955, נבדק ב-2024-12-19
- ^ איתן לחמן מנכל מרכז השלטון המקומי | דבר | 27 יולי 1979 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "איתן לחמן".
איתן לחמן40382674Q131480081