אישטוואן קולצ'אר (רופא)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית רופא ריקה.
אישטוואן קולצ'אר (במקור עד 1906 קראוס,[1] בהונגרית: Kulcsár István; בודפשט, 19 בספטמבר 1901 – תל אביב, 12 ביוני 1986) היה רופא ישראלי ממוצא הונגרי, גינקולוג, פסיכיאטר, פסיכולוג אינדיבידואלי, פרופסור באוניברסיטת תל אביב, מהפסיכיאטרים שבדקו את אדולף אייכמן, הוא אביו של אישטוואן קולצ'אר (1932), סופר ועיתונאי.
ביוגרפיה
אישטוואן קראוס נולד במשפחה יהודית כבנם של מיקשה קולצ'אר (קראוס) (1872–1922), חייט, ושל גיזלה בלאו (1880–?).[2] סבו מצד אמו, שומה בלאו, היה מורה בעיירה קרמנד. בשל החוק המפלה האנטי יהודי הנומרוס קלאוזוס, לא התקבל לאוניברסיטה, לכן לפי טענה שאין נמצאו לה סימוכין, הוא התנצר בגיל תשע-עשרה, אך גם בכך לא הצליח לעקוף את החוק ולא התקבל אז לאוניברסיטה. הוא למד במכללה הווטרינרית במשך שנה אחת ולאחר מכן הפך לסטודנט בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת ארז'בט בעיר פץ' בדרום הונגריה. את התואר ברפואה קיבל בשנת 1926, אך כבר במהלך שנותיו באוניברסיטה עבד במעבדות של המכונים הפתולוגיים והפדיאטריים.
קריירה
בין 1926 לבין 1938 היה רופא נשים בבית היולדות באויפשט. כבר כרופא צעיר הייתה לו פרקטיקה פרטית, שבה העניק בעיקר טיפול פסיכיאטרי וייעוץ פסיכולוגי פרטני (אינדיבידואלי), ולאחר מכן עסק בפרקטיקה אנליטית. קולצ'אר היה חבר ותלמיד של שנדור פרנצי ותמך בפסיכולוגיית העומק, כ"אדלריסט" וניסה ליישב את התיאוריה של פרויד עם המרקסיזם.[3] מראשית שנות ה-30 היה חבר פעיל ב"התאחדות הפסיכולוגיה האינדיבידואלית ההונגרית", נבחר למזכיר ההתאחדות והרבה להרצות לפני קהל. הוא כתב כמה מחקרים וספרים בנושא פסיכולוגיה אינדיבידואלית, ובשנת 1933 פרסם את עבודתו של אלפרד אדלר "הכרת טבע האדם" (Menschenkenntnis) בהונגרית. בשנים 1934–1936, יחד עם בלה סקיי, ערך את כתב העת הפסיכולוגי "הכרת האדם" (Emberismeret). משנת 1932, הייתה לו פרקטיקה פרטית גם לפסיכואנליזה ביחד עם אשתו השנייה של פרידייש קארינתי, ארנקה בהם, בדירתו ברחוב פאנוניה 19 ברובע 13 של בודפשט (19 Pannónia utca). ב-1934 הפך למומחה בנוירולוגיה ופסיכיאטריה.
פעילות אנטי שלטונית
קולצ'אר היה אוהד פעיל של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית הבלתי חוקית (הוא גם הצטרף למפלגה לאחר המלחמה). בשנות ה-30 הוא שמר על ידידות קרובה עם המשורר אטילה יוז'ף, שאחד משיריו "נכשל" נמצא במגירת השולחנו במהלך חיפוש משטרתי בביתו. כמה חודשים לאחר מכן הוא הועמד לדין, אך בית המשפט זיכה אותו מחוסר ראיות.[4] בין 1938 לבין 1944, עבד במחלקה הנוירולוגית והפסיכיאטרית של בית החולים סנט יאנוש. הוא הועסק תחילה כעוזר מדעי, אך גם לקח חלק בעבודה קלינית: הוא ביצע גם בדיקות נוירולוגיות אמבולטוריות. מאוחר יותר.
במלחמת העולם השנייה הוא גויס תחילה לשרות צבאי, אך כשגילו את מוצאו היהודי נלקח לשרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). במחנות העבודה, הוא החל לכתוב תחת השם הבדוי באלאז' קרמנדי (Balázs Körmendi), את יצירתו "וידוי יהודי" (Zsidógyónás), שהתפרסמה לבסוף רק עשרות שנים לאחר מכן. הוא שרד את סוף המלחמה ואת טרור מפלגת צלב החץ עם ניירות מזויפים.
ציונות ועלייה
מתום המלחמה בשנים 1945 עד 1948 עבד כרופא ראשי בבית החולים של הוועדה הלאומית לטיפול במגורשים (DEGOB), ובין השנים 1948 עד 1950 היה רופא במרפאת אויפשט. לאחר המלחמה חזר לשורשיו היהודיים והיה לאחד ממנהיגי התנועה הציונית בהונגריה. הוא נבחר לסגן נשיא האגודה הציונית ההונגרית. ב-1950 עלה לישראל עם אשתו ובנו. בישראל מונה ב-1951 למנהל בית החולים לחולי נפש בעכו, שזה עתה הוקם. בשנים 1956–1957 הצליח להשתלם בבריטניה, הולנד ושווייץ בזכות מלגת משרד הבריאות. במהלך סיורו נשא הרצאה בקונגרס הבינלאומי השני לפסיכיאטריה בציריך. בשנת 1959 מונה למנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים שיבא בתל השומר.[5] המוסד פעל גם כבית חולים הכשרה של בית הספר לרפואה של אוניברסיטה תל אביב. משנת 1969 היה פרופסור במחלקה לפסיכיאטריה של אוניברסיטת תל אביב עד לפרישתו בשנת 1971, אך המשיך לבקר בבית החולים ולהמשיך את עבודתו במרפאה.
ב-1961 התבקש לבצע בדיקה פסיכולוגית של פושע המלחמה אדולף אייכמן, שנלכד בארגנטינה שנה קודם לכן. חמש שנים לאחר מכן, הוא ואשתו השלישית, הפסיכולוגית הקלינית שושנה קולצ'אר ולאופולד סונדי דיווחו על תוצאות הבדיקה הזו שלהם בפירוט במאמרם בשם:
- Eichman in the Third Reich in Crime, Law, and Corrections
בשנת 1965 פורסם ב-Excerpta Medica Interna גיליון 117 מחקרו
- הפסיכופתולוגיה של אדולף היטלר (Psychopathology of Adolf Hitler)
אשתו הראשונה הייתה אנה פאזקאש (1905–1973), אותה נשא ב-7 באפריל 1928 בבודפשט.[6] הם התגרשו ב-1936. אשתו השנייה הייתה יוז'ה זבולנסקי (1910–?), רופאה, אותה נשא ב-30 באוקטובר 1937.[7]
עבודותיו העיקריות
- מבוא לפסיכולוגיה של הפרט (בודפשט, 1932)
- הדרך של הפסיכולוגיה האינדיבידואלית (בודפשט, 1934)
- נתונים עבור רגישות פרונטלית בחולי נפש . עם לאסלו לייווארי. (בודפשט, 1939)
- טיפול באפילפסיה עם דיפדן. עם טיבור שימון (בודפשט, 1940)
- צורות סטריליות נפשיות (פרוסטיות) של מחלת גרייבס (בודפשט, 1941)
- וידוי יהודי. זכרונות (תחת השם באלאז' קרמנדי, בודפשט, 1990, מהדורה 2: בודפשט, 2006. הקדמה: פאל בארדוש )
תרגום
- אלפרד אדלר: הכרת האדם: פסיכולוגיה אינדיבידואלית מעשית (בודפשט, 1933, מהדורה שנייה: בודפשט, 1937)
לקריאה נוספת
- אלכסנדר אמד: זוכר את אישטוואן קולצ'אר (18 באוקטובר 2007) ) InforMed (גישה: 4 במרץ 2021 )
- אנדראש גרגיי: לקסיקון של רופאים יהודים הונגרים מפורסמים. בודפשט, הוצאת מכבי, 2001.
- Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי).
- Magyar orvoséletrajzi lexikon (לקסיקון ביוגרפי של רופאים הונגרים)
הערות שוליים
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 134894/1906. Forrás: MNL-OL 30799. mikrofilm 231. kép 1. karton. Névváltoztatási kimutatások 1906. év 28. oldal 7. sor
- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a körmendi polgári házassági akv. 48/1900. folyószáma alatt".
- ^ Major Ottó (1992). "Jegyzetek az „ismeretlen József Attiláról"". Kritika. pp. 41–42. נבדק ב-2021-03-04.
- ^ "Dr. Kulcsár István emlékei József Attiláról". Tekintet. 2013.
- ^ Diamant Elemér (1964-03-25). "Forradalom az elmebetegek kezelésében". Uj Kelet. p. 5.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 197/1928. folyószáma alatt".
- ^ "Házasságkötési bejegyzése Zvolenszky Józsával a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 859/1937. folyószáma alatt".
34679688אישטוואן קולצ'אר (רופא)