אינקה קולה

אינקה קולה (Inca Kola) הוא מותג פרואני של משקאות מוגזים. צבעו של המשקה צהבהב, וטעמו מתוק ומזכיר טעם של מסטיק. המותג מיוצר גם בגרסה דיאטתית. הוא מיוצר בידי תאגיד חוסה ר. לינדלי, ו-60% מהבעלות על המותג הם בבעלות חברת קוקה-קולה.

המותג נקרא על שם אימפריית האינקה, ששלטה במרבית שטחה של פרו עד המאה ה-16 ובירתה הייתה העיר קוסקו. המילה "קולה" נכתבת באות K ולא באות C, כמקובל, משום שפירוש המילה "cola" בספרדית הוא זנב, והיצרנים חששו לשווקו בשם זה, בתקופה שבה מוצרים בינלאומיים כקוקה-קולה עוד לא היו מוכרים בפרו.

היסטוריה

ב-1910 החלה משפחת מהגרים אנגלית בלימה, משפחת לינדלי, בייצור משקאות קלים בבקבוקים. בשנת 1928 התאגדה החברה באופן רשמי, וחוסה ר. לינדלי היה למנכ"ל הראשון שלה. לינדלי למד מיצרנים מקומיים אחרים על הלואיזה הלימונית, ולאחר שערך מספר ניסיונות, הושק המשקה ב-1935. עד אמצע שנות ה-40, כבר הייתה האינקה קולה אחד המשקאות הבולטים במדינה. בקבוקי המשקה עוטרו באיורים אופייניים למסורות האינדיאניות והלאומיות של פרו, וב-1970, כשחלשה האינקה קולה על 38% משוק המשקאות הקלים במדינה, הוחל בשיווקה כ"המשקה של פרו" (La Bebida del Perú). שיווקה כמשקה לאומי בא לידי ביטוי גם בסיסמאות הפרסום שליוו אותה מאז שנות ה-80, תחילה "מִטַעֲם לאומי!" (¡De Sabor Nacional!) ובהמשך "הטעם של פרו" (El Sabor del Perú), סיסמה שמלווה אותה גם כיום.

בשנות ה-80 החלה חברת פפסי בקמפיין אתגר פפסי, אותו הנהיגה במדינות נוספות. במסגרת הקמפיין, נערכו מבחני טעימה לעוברי אורח, שהשוו בין פפסי קולה לבין קוקה-קולה. הקמפיין התגלה ככישלון חרוץ, שכן טועמים רבים העדיפו את קוקה-קולה, או שכעסו על כך שבסוף המבחן נאמר להם שטעו. בעקבות הקמפיין, צנח נתח השוק של פפסי לשיעור זניח של 3%. היעלמותה של פפסי מהזירה הביאה למאבק דו ראשי בין אינקה קולה (שהחזיקה באותה עת ב-35% מנתח השוק) לבין קוקה-קולה (שהחזיקה באותה העת ב-21% מנתח השוק). קוקה-קולה פתחה במבצע שיווק אגרסיבי, עד שב-1995 הגיעה כמעט לשוויון (32.9% לאינקה קולה ו-32% לקוקה-קולה). המגמה נעצרה רק לאחר שרשת המזון המהיר המקומית במבוס החליטה למכור את מוצריה של אינקה קולה במקום את של קוקה-קולה, ולאחר שרשת מקדונלד'ס אילצה את קוקה-קולה להסכים לכך שבסניפיה יימכרו גם משקאות מתוצרת אינקה קולה.

בסופו של דבר החליטו החברות לאחד כוחות. ב-1999 רכשה קוקה-קולה 50% ממניות אינקה קולה ו-30% ממניות חוסה ר. לינדלי תמורת 300 מיליון דולרים. כחלק מההסכם, ניתנו זכויות השיווק של קוקה-קולה בפרו לחברת חוסה ר. לינדלי, וכן נקבע כי קוקה-קולה תפעל לשיווקם של מוצרי אינקה קולה מחוץ לפרו (בפועל נעשה הדבר בארצות הברית ובאקוודור). איחוד הכוחות הביא לעלייה בכוחם של מותגים מקומיים אחרים, הבולט שבהם קולה ריאל, שמשווקיהם טענו כי אינקה קולה אינה עוד משקה פרואני, ואילו הם כן. עם זאת, אינקה קולה היא עדיין המותג המוביל בפרו, וקוקה-קולה אחריה.

מלבד ההסכם עם קוקה-קולה, משווקים מוצרי אינקה קולה בכ-25 מדינות ברחבי העולם. רשת הפיצריות הישראלית פיצה מטר שיווקה את המשקה בסניפיה באופן עצמאי.