אילונה פהר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוזיקאי ריקה. אִילוֹנָה פֶהֵר (Ilona Fehér; 1 בדצמבר 1901, בודפשט, הונגריה – 1 בפברואר[1]/2 בדצמבר[2] 1988, חולון) הייתה כנרת בהונגריה ומורה לכינור בישראל, מאחרוני המייצגים את אסכולת הכינור של מרכז אירופה (יוזף יואכים, ינה הובאי).
ביוגרפיה
פהר למדה אצל ינה הובאי במשך שש שנים באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט. בין מוריה לכינור בשנותיה המוקדמות היו עוד יוזף בלוך, יוזף שמילוביץ (גם הוא תלמיד של ינה הובאי) ואימרה פוגאני. בין שתי מלחמות העולם הופיעה בנגינה בכל רחבי אירופה, הן כסולנית עם תזמורות, בייחוד עם וילם מנגלברג ותזמורת הקונצרטחבאו באמסטרדם, והן ברסיטלים.
פהר חייתה בבודפשט עד 1942, אז נשלחה עם בתה לילי למחנה ריכוז. השתיים הצליחו להימלט בשנת 1944 והצטרפו לפרטיזנים הונגרים וצ'כוסלובקים עד השחרור בידי הצבא האדום. בהמשך חזרה להופיע על בימת הקונצרטים, אך הוגבלה למזרח אירופה שבגוש הסובייטי.
בשנת 1949, לאחר קום מדינת ישראל, הופיעה בקונצרט חגיגי לציון שנה להקמת מדינת ישראל. היא לא קיבלה תשלום על הופעתה, אך ניתן לה כרטיס נסיעה לישראל, ובהמשך לביקורה זה, עלתה אליה עם בעלה ובתה. בתקופה הראשונה לחייה בישראל הרבתה להופיע בקיבוצים, אך הטלטולים בדרכים ובעיות הפרנסה היו קשים לה,[3] ובעצתו של בונה הכינורות משה ויינשטיין (אביו של בונה הכינורות אמנון ויינשטיין) ויתרה על ההופעות והחלה בחיים חדשים כמורה לכינור, בדירתה הקטנה בחולון. במשך השנים נהגה לדווח לוויינשטיין על התקדמות תלמידיה, והוא המליץ לה על תלמידים הראויים לתשומת לבה.[4] במשך 25 שנים יצא שמה כמורה רבת השראה, קפדנית ומטילת מרות, אבל גם מחוננת בחוש הומור. עם 250 תלמידיה נמנים כמה מן הכנרים המפורסמים ביותר בעולם, בהם פנחס צוקרמן, שלמה מינץ, אייל שילוח וחגי שחם, נגני מוזיקה קאמרית כגון שמואל אשכנזי (תלמידה הראשון)[5] ודוד ארליך, הכנר והוויולן יהונתן בריק וכן רון אפרת, כנר ראשי בפילהרמונית של רוטרדם והמנצח יואל לוי. נוסף להוראה באקדמיה ע"ש רובין בתל אביב, קיימה פהר כיתות אמן בכל רחבי העולם. לעיתים קרובות שימשה כשופטת בתחרויות כינור בינלאומיות במינכן ופרייבורג שבגרמניה, בתחרות שפּוֹהר (Spohr).
הפסנתרן והמורה אריה ורדי, שבין תלמידיו פסנתרנים בעלי שם עולמי, גם הוא תושב חולון, אמר כי "היכולת ליצור מוטיבציה אמיתית בתלמיד היא תכונתו של המורה הגדול, ותכונה זו מאפיינת במיוחד את אילונה פהר.[6]
הכרה והנצחה
פהר זכתה בדיפלומה ומדליית זהב של אקדמיית ליסט בבודפשט. כן הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע ותואר אזרחית כבוד של חולון, שהייתה עיר מושבה מאז בואה לישראל. עירית חולון אף קראה רחוב על שמה.
בשנת 1982 הופק סרט על אודותיה, בבימויו של גדעון גנני: Teacher of Genius: A Portrait of Ilona Feher (מורה של גאונות: דיוקנה של אילונה פהר).[7]
אחדים מתלמידיה, ביניהם חגי שחם ואיתי שפירא, הקימו לזכרה את "קרן אילונה פהר".
ראו גם
לקריאה נוספת
- Teacher of Genius: A Portrait of Ilona Feher, [Tel-Aviv?]: Belbo Films/London Films Co-production, 1982.
- Nancy Uscher, "Teaching Practice," The Strad 96 (1985), 342-344. (ריאיון על מפעל חייה)
- "Ilona Feher," in: Samuel & Sada Applebaum, The way they play, vol. 12, Neptune City, N.J.: Paganiniana Publications, 1983, pp. 47 ff.
קישורים חיצוניים
- אילונה פהר, באתר "בדרך: יוצרים יהודים שיצאו מהונגריה במאה העשרים", המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית (ביוגרפיה מאת יובל שקד)
- "The Great Teachers," in: Margaret Campbell, The Great Violinists, Garden City, N.Y.: Doubleday & Co., 1981
קטע מתוך הסרט "Teacher of Genius", סרטון באתר יוטיוב- תקוה וינשטוק, חולון – עיר הכנרים, מעריב, 7 באוגוסט 1958
- שמואל שליט, "בית-ספר לכנרים גאונים", מעריב, 1 בינואר 1963
- זאב רב-נוף, אילונה פהר: "מורת הגאונים", דבר, 27 במאי 1971
- מחווה למורה, מעריב, 17 במאי 1979
- חנוך רון, האומנת הגדולה של הכשרון, דבר, 4 ביוני 1979
- שי להב, מורה לחיים, באתר nrg, 27 ביולי 2001
- נעם בן זאב, אמנות ההקשבה, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2007
- חגי שחם, "אתה או סולן - או קהל", אופוס, 12 באוגוסט 2014
הערות שוליים
- ^ אילונה פרלמן פהר באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו: הודעות בדבר קיום צוואות או ירושות או למינוי מנהלי עזבון, ילקוט הפרסומים 3610 (כ' בטבת התשמ"ט, 28 בדצמבר 1988), 1144.
- ^ אורי מילשטיין, צרה ושמה הצלחה, דבר, טורים 1–2, 19 בנובמבר 1971.
- ^ יובל שקד, אילונה פהר, באתר "בדרך: יוצרים יהודים שיצאו מהונגריה במאה העשרים", המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית.
- ^ יוסי שיפמן, "בעתיד הלא רחוק הכנרים יגיעו מסין" (ראיון), "הבמה", 6 באוגוסט 2009.
- ^ חנוך רון, האומנת הגדולה של הכשרון, דבר, 4 ביוני 1979.
- ^ תחזית שבועית | המורה לכינור, דבר, טור אחרון, 4 בפברואר 1983; טלוויזיה, דבר, טורים 1–2, 10 בפברואר 1983.
24715664אילונה פהר