אייל (בירה)
אֵיְיל (באנגלית: Ale) הוא סוג בירה נפוץ ועתיק שמקורו באי הבריטי. האייל מבושל מלתת שעורה ושמרי בירה בתהליך של תסיסה עילית חמה, ובכך נבדל מן הלאגר(אנ') שמקורו גרמני ומושתת על תסיסה תחתית.
מקורו של האייל
מקור השם Ale הוא בביטוי הימי ביניימי Heal, שפירושו בריאות טובה (Good Health). במקור, נבעה חשיבותו של האייל משתייתו כמשקה מרכזי במסיבת הכלולות. בני משפחת הכלה היו מגישים לאורחים בירה שיוצרה במיוחד לאירוע. המילה האנגלית Bridal, שמשמעותה "חתונה", מגיעה במקורה מן הביטוי Bride Ale[1]. במהלך המאה ה-8 החלו להופיע 'בתי אייל' ששימשו כפונדקי דרכים לעוברים ושבים. ב-1577 היו כבר למעלה מ-18 אלף בתי אייל באנגליה, וב-1630 עלה מספרם ל-30 אלף.
בעקבות הגידול הרב בהכנת אייל, נוצר מחסור בדגנים למזון, והיה דרוש לייבא כמות נכבדה של דגנים על מנת לכסות על החוסר. במאה ה-18 כונו בתי האייל "בתי ציבור" (Public Houses), שמשמם נגזר השם המודרני Pub, למקום בו מגישים בירה. המוסדות הללו היו בעלי מאפיינים מעמדיים מובהקים, וככל שבית אייל היה מיועד למעמד נמוך יותר, כך הבירה שהוגשה בו הייתה זולה יותר ואיכותה ירודה[2]. ב-1752, אחד מכל 15 בתים בלונדון היה Pub שכזה. התנועה הפוריטנית האשימה את בתי האייל בהגברת תופעת השכרות, והפכה אותם לאחראים לאי הסדר הציבורי. בתי האייל תוארו כמקומות מפוקפקים בהם נפגשים אנשים משולי החברה - שודדים ונוודים[3]. הייצור המסחרי של האייל החל בראשית המאה ה-18, והחליף בהדרגה את המבשלות הביתיות. מעתה הפך האייל לבעל איכות סטנדרטית, מה שתרם להפיכתו למשקה של המעמד הבינוני והגבוה.
הכנת האייל
תערובת הלתת של האייל מותססת בטמפרטורה של 15 עד 24 מעלות צלזיוס. בטמפרטורה כזו מייצרים השמרים כמות גדולה של אסטר, ונותנים לבירה מתיקות, גוף "מלא" וטעם פירותי. לרוב סוגי האייל מוסיפים כָּשוּת, כדי לחזק את המרירות, לאזן את המתיקות של הלתת ולשמר את הבירה. תהליך התסיסה של האייל מהיר יחסית לבירות אחרות, והבירה מוכנה בתוך שבועיים מתחילת התהליך.
סוגי אייל[4]
- Pale Ale - האייל הבהיר. מקורו בעיר האנגלית ברטון-אפון-טרנט(אנ'). מאופיין בצבע זהוב עד אדמדם, ובטעם האופייני של האייל הפירותני והמריר.
- IPA - אינדיה פייל אייל (India Pale Ale) בירת אייל שמקורה באנגליה במאה ה-18, ונחשבת לאחד הסוגים הפופולריים של בירת אייל בעולם, ובייחוד בארצות הברית. ה-IPA הומצא כפתרון לבעיית משלוחי בירה המקולקלים לחיילים הבריטים בהודו. הבירות לא היו שורדות את השייט הארוך מאנגליה, והיו מגיעות חמוצות ובלתי ניתנות לשתייה. אחרי מספר רב של ניסיונות כושלים נמצא פתרון על ידי יצרן בירה לונדוני בשם ג'ורג' הודג'סון, שלקח את המתכון הבסיסי שלו לבירת אייל והגדיל כמויות של שני מרכיבים חשובים - כשות ואלכוהול, שניהם חומרים משמרים טבעיים המגנים על הבירה מפני זיהומים. בירות בסגנון IPA הן לרוב בצבע נחושת עמוק, מאד ארומטיות ומפגינות טעמים חזקים הנוטים לכוון המר והפירותני.
- Bitter Ale - סגנון של אייל שלמרות שמו, הוא איננו המריר ביותר. נחשב למריר יותר מהאייל המתון (Mild Ale), ובעל צבע נחושת.
- Porter - סוג של אייל שקיבל את שמו מן הסבלים הלונדונים שאהבוהו במיוחד. הלתת של הפורטר קלוי יותר מאצל האייל הבהיר, מה שמעניק לו טעם ונפח קרמלי, וצבע חום אופייני.
- Stout - גרסה מחוזקת של הפורטר. מכיל ברוב המקרים שעורה גולמית המחזקת את טעמיו. ישנם מספר סוגי סטאוט שונים.
- Barly Wine - אייל עם אחוז אלכוהול גבוה (בין 9% ל-13%), מר ומתוק גם יחד, הנוטה לטעם של סירופ.
- Centennial Blonde - אייל קלה יחסית, בעלת צבע זהוב וטעם פירותי ורענן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
