אייזיק טודהאנטר
 | |
| לידה | 23 בנובמבר 1820 |
|---|---|
| פטירה | 1 במרץ 1884 (בגיל 63) |
| ענף מדעי | מתמטיקה, היסטוריה של המתמטיקה |
| מקום מגורים | אנגליה |
| פרסים והוקרה | פרס סמית' (אנ'), פרס אדמס (אנ') |
אייזיק טודהאנטר (23 בנובמבר 1820 – 1 במרץ 1884) היה מתמטיקאי והיסטוריון של המתמטיקה אנגלי. היה עמית החברה המלכותית של לונדון.
ביוגרפיה
נולד לג'ורג' טודהאנטר ולמרי לבית יום, בעיר ריי שבמזרח סאסקס. אביו נפטר בשנת 1826, ולאחר מכן אימו הקימה מוסד חינוכי לבנות בהייסטינגס, ובעיר זו הוא גם התחנך. בבית הספר בהייסטינגס טודהאנטר לא גילה הצטיינות מיוחדת בלימודים, אולם לאחר מכן הוא עבר ללמוד בבית ספר בלונדון ושם הוא גילה הצטיינות.
לאחר לימודיו הוא התמנה לעוזר מורה בפוקהאם. במקביל הוא לקח שיעורי ערב בקולג' האוניברסיטאי של לונדון, ולמד אצל אוגוסטוס דה-מורגן. בשנת 1842 הוא סיים את לימודיו לתואר ראשון, וקיבל מלגה ללימודי המשך במתמטיקה באוניברסיטת לונדון. בהמשך הוא קיבל מדליית זהב עבור ביצועיו במבחני התואר השני. לאחר סיום לימודיו לתואר שני הוא מונה למורה למתמטיקה בבית ספר בווימבלדון.[1]
בשנת 1844 טודהאנטר החל ללמוד בסנט ג'ונס קולג' שבאוניברסיטת קיימברידג', שם זכה לתואר ההצטיינות הגבוה ביותר (אנ') בשנת 1848, וקיבל את פרס סמית' (אנ') ואת פרס ברני. בשנת 1849 הוא נבחר לכהן כמרצה ומדריך בקולג' שלו.[2]
בשנת 1862 הוא נבחר כעמית החברה המלכותית של לונדון. באוגוסט של שנת 1864 הוא נישא ללואיזה אנה מריה, אחותו הגדולה של מי שלימים היה אדמירל ג'ורג' דייוויס. בעקבות נישואיו הוא איבד את חברותו בסנט ג'ונס קולג'. בשנת 1865 הוא נבחר לחבר בחברה המתמטית של לונדון. בשנת 1871 הוא זכה בפרס אדמס (אנ'), וגם נבחר למועצה של החברה המלכותית. בשנת 1874, לאחר איבוד חברותו בסנט ג'ונס קולג' בגין נישואין, הוא נבחר מחדש כחבר של כבוד. בשנת 1880 ראייתו החלה להתדרדר, וזמן קצר לאחר מכן הוא נתקף בשיתוק.[1]
בשנת 1884 הוא נפטר בביתו שברחוב ברוקסייד 6 בקיימברידג', ונקבר בבית הקברות Mill Road בעיר. הוא הותיר אחריו את אלמנתו, ארבעה בנים ובת. לוח זיכרון הוצב לזכרו בכנסייה שבסנט ג'ונס קולג'.[1]
טודהאנטר תואר כמי שחי חיים של "מתבודד שקדן". בנוסף לאנגלית, טודהאנטר ידע לטינית ויוונית, והיה לו ידע גם בצרפתית, גרמנית, ספרדית, איטלקית, ואף גם ידע מסוים ברוסית, עברית וסנסקריט. היה בקי בהיסטוריה של המדע ושל המתמטיקה, וכתב ספרים חשובים בתחום. בכמה מקרים שימש כבוחן בבחינות הכניסה באוניברסיטה שלו.[3]
עבודתו המדעית
טודהאנטר ידוע בעיקר בשל ספרי הלימוד שכתב, וכן בזכות כתיבתו על ההיסטוריה של המתמטיקה.
בין ספרי הלימוד שכתב מצויים סטטיסטיקה אנליטית (1853), גאומטריה של קואורדינטות במישור (1855), דוגמאות של גאומטריה אנליטית בשלושה ממדים (1858). בנוסף הוא כתב ספרי לימוד בנושאים יסודיים יותר, למשל באלגברה (1858), טריגונומטריה (1859), תאוריה של משוואות (1861), אוקלידס (1862), מכניקה (1867) ותורת המדידה (1869).
בין ספרי ההיסטוריה של המתמטיקה שכתב מצויים היסטוריה של התאוריה המתמטית של הסתברות מזמנו של פסקל ועד זמנו של לפלס (1865, נדפס מחדש ב-1965) והיסטוריה של תורות מתמטיות של משיכה (1873).
עבודתו תוארה בשנת 1898 באופן הבא: ”מעולם לא היו חיבורים מתמטיים בנושאים יסודיים שזכו לתפוצה כה רחבה, וכן, בכך שאומצו אף על-ידי הממשלה ההודית, תורגמו לאורדו ולשפות אחרות במזרח.”[1]
קישורים חיצוניים
- "Todhunter, Isaac", in: Dictionary of National Biography, 56 (1898)
- ביוגרפיה של אייזיק טודהאנטר, באתר MacTutor (באנגלית)
- Todhunter, Isaac, אנציקלופדיה בריטניקה (1911)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 "Todhunter, Isaac", in: Dictionary of National Biography, 56 (1898)
- ^ "Todhunter, Isaac" באתר בוגרי אוניברסיטת קיימברידג'.
- ^ ביוגרפיה של אייזיק טודהאנטר, באתר MacTutor (באנגלית)