אוגוסטוס דה מורגן
 | |
| לידה | 27 ביוני 1806 |
|---|---|
| פטירה | 18 במרץ 1871 (בגיל 64) |
| ענף מדעי | לוגיקה, מתמטיקה |
| מקום מגורים | בריטניה |
| תרומות עיקריות | |
| פיתוח כללי דה מורגן | |
אוגוסטוס דה מורגן (27 ביוני 1806 - 18 במרץ 1871) היה מתמטיקאי ולוגיקן בריטי יליד הודו שפיתח את כללי דה מורגן.
ביוגרפיה
דה מורגן נולד כבן חמישי לאב בצבא האנגלי ובעל מספר תפקידים בחברת הודו המזרחית הבריטית במדוראי בהודו – שם הוצב אביו. זמן קצר אחרי היוולדו איבד את הראייה בעינו הימנית, וכשהיה בן שבעה חודשים שבה משפחתו לאנגליה. כשהיה בן 10 - מת אביו.
ב־1823, בגיל 16, החל את לימודיו בטריניטי קולג' שבאוניברסיטת קיימברידג'. מיד עם כניסתו הושפע ממוריו ג'ורג' פיקוק וויליאם יואל, שהיו לחבריו לכל חייהם. מפיקוק שאב את העניין בחידושי האלגברה, ומיואל את העניין בלוגיקה — שני התחומים של עבודתו העתידית. הוא קיבל את התואר הראשון שלו, אולם בשל מבחן דתי שנדרשו הסטודנטים בקיימברידג' לעבור לשם קבלת תואר שני — דבר שדה מורגן התנגד לו בחריפות (אף על פי שהיה חבר בכנסייה האנגלית) — לא קיבל את התואר.
ב–1826 שב לביתו שבלונדון. ב-1827, אף על פי שלא היו לו כלל פרסומים בתחום המתמטיקה, הוצב בקתדרה למתמטיקה בקולג' החדש בעיר זו. ב-1828, עת היה בן 22, זכה דה מורגן להיות הפרופסור הראשון למתמטיקה בקולג'. את נאום החניכה שלו נתן בפקולטה למתמטיקה שם.
על אף שלא היה הראשון לעשות שימוש ב"אינדוקציה מתמטית", דה מורגן היה הראשון לתאר מתודה זו בשם זה בשנת 1838.[1] מונח זה הופיע לראשונה במאמרו של דה מורגן — "אינדוקציה" — בציקלופדיית פני, שבמשך השנים כתב עבורה 712 מאמרים שונים.
ב-1849 פרסם את מאמרו המפורסם "טריגונומטריה ואלגברה כפולה", בו נתן פירוש גאומטרי למספרים מרוכבים. בין השאר הציג גם מספר חוקים הקרויים על שמו – "כללי דה מורגן", אולם תרומתו הגדולה ביותר למתמטיקה הייתה החידוש של הלוגיקה המתמטית.
הוא ערך חילופי מכתבים עם המילטון, וכמוהו, ניסה גם דה מורגן להרחיב את האלגברה הכפולה לשלושה ממדים.
בשנת 1866 קיבל דה מורגן את תפקיד נשיא האוניברסיטה, ובהמשך אותה השנה נבחר גם לכהן כחבר באגודה האסטרונומית המלכותית.
לדה מורגן היו שלושה בנים וארבע בנות, בהן סופרת האגדות מרי דה מורגן.
כתבים נבחרים
| שנת פרסום | כותרת | כותרת בעברית (תרגום חופשי) |
|---|---|---|
| 1836 | An Explanation of the Gnomonic Projection of the Sphere. | הסבר להטלה הגנומונית של הספירה. |
| 1837 | Elements of Trigonometry, and Trigonometrical Analysis. | יסודות הטריגונומטריה ואנליזה טריגונומטרית. |
| 1837 | The Elements of Algebra. | יסודות האלגברה. |
| 1838 | An Essay on Probabilities. | מאמר על הסתברויות. |
| 1840 | The Elements of Arithmetic. | יסודות האריתמטיקה. |
| 1840 | First Notions of Logic, Preparatory to the Study of Geometry. | צעדים ראשונים בלוגיקה, מבוא לחקר הגאומטריה. |
| 1842 | The Differential and Integral Calculus. | החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי. |
| 1845 | The Globes, Celestial and Terrestrial. | הגלובוס של כדור הארץ וגרמי השמים. |
| 1847 | Formal Logic or The Calculus of Inference. | לוגיקה פורמלית או תחשיב היסקים. |
| 1849 | Trigonometry and Double Algebra. | טריגונומטריה ואלגברה כפולה. |
| 1860 | Syllabus of a Proposed System of Logic. | סילבוס של מערכת פסוקים לוגית. |
| 1872 | A budget of Paradoxes | אוסף פרדוקסים. |
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוגוסטוס דה מורגן |
- גנאלוגיה מתמטית של אוגוסטוס דה מורגן, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
- ביוגרפיה של אוגוסטוס דה מורגן, באתר MacTutor (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Florian Cajori, Origin of the name Mathematical Induction, American Mathematical Monthly 25 (1918), pp. 197--201, in JSTOR.
