אייאפיאטלאייקוטל

אייאפיאטלאייקוטל (Eyjafjallajökull)
מידע כללי
סוג הר	הר געש פעיל
גובה	1,666 מטר
מדינה	איסלנד
מיקום	דרום המדינה
מספר הר געש	=1702-02
התפרצות אחרונה	2010
קואורדינטות	63°38′00″N 19°36′00″W / 63.633333°N 19.6°W
	(למפת איסלנד רגילה) רייקיאוויק אקוריירי קפלאוויק אקרנס איסאפיירד'ור סאוד'אורקרוקור איילססטאד'יר סלפוס אייאפיאטלאייקוטל

אֶיְיַאפְיָאטְלָאיֶיקוּטְל (באיסלנדית: Eyjafjallajökull; הגייה: [ˈɛɪjaˌfjatl̥aˌjœkʏtl̥]; להאזנה (מידע • עזרה), מילולית 'קרחון הר האי') הוא קרחון בדרום איסלנד, שבמרכזו הר געש פעיל באותו שם המתפרץ באופן תדיר יחסית מאז סוף עידן הקרח. פסגתו מגיעה לגובה של כ-1,666 מטר, קוטר הקלדרה בראש הר הגעש: כ-3–4 ק"מ^[2] והקרחון שבמרכז ההר מכסה שטח של כ-100 קמ"ר. שוליו הדרומיים של הקרחון היוו בעבר את קו החוף של איסלנד, אך כתוצאה מנסיגת קו המים נחשף שטח קרקעי נוסף וקו החוף התרחק בכ-5 ק"מ דרומה.

מאז החלה ההתיישבות באיסלנד במחצית השנייה של המאה ה-9 נרשמו בהר הגעש ארבע התפרצויות בשנים 920, 1612, בשנים 1823-1821 ובשנת 2010. ההתפרצות האחרונה של הר הגעש, באפריל 2010, העלתה לאטמוספירה ענן אפר געשי שגרם להפרעות קשות בתנועה האווירית מעל צפון-מערב אירופה.

גאולוגיה

הימצאותה של איסלנד מעל נקודה חמה בצפון הרכס המרכז-אטלנטי הפעיל אחראית לגעשיות הערה ברחבי האי המלווה ברעידות אדמה. אייאפיאטלאייקוטל – אחד מן הפעילים פחות בין 22 הרי הגעש של איסלנד^[3] – נמצא בדרום האי, והוא הר געש תת-קרחוני במבנה שכבתי שנוצר משכבות של לבה בזלתית ואנדזיטית.

התפרצות ב-1823-1821

בין השנים 1823-1821 חלה התפרצות ממושכת של הר הגעש בעוצמה נמוכה. השלב המתפרץ החל ה-19 בדצמבר 1821 בסדרה של התפרצויות מתפוצצות שנמשכה כמה ימים, שלוו בהתפרצויות שקטות יותר עד סוף יוני 1822, אז החלה סדרה נוספת של התפרצויות מתפוצצות שהסתיימה בתחילת אוגוסט של אותה שנה. רצף האירועים הסתיים בהתפרצות של קטלה הסמוך בשנת 1823 שלוותה בענני אדים שעלו מן הלוע של אייאפיאטלאייקוטל. ברחבי דרום איסלנד ניתן למצוא שרידים להתפרצויות אלה בדמות סלעים אפורים כהים המכילים סיליקה בשיעורים של 28-40%.

ההתפרצות הממושכת לא גרמה לנזק ישיר רב, אך ענן האפר הגעשי שהכיל כמות גבוהה של פלואוריד גרם נזק למבנה בעצמות של בני אדם ובעלי חיים שנחשפו אליו. דווח על תמותה של בעלי חיים עקב חשיפה לאפר ההתפרצות, ככל הנראה עקב הרעלת פלואוריד. כתוצאה מן ההתפרצות חלה הפשרה בקרחונים קטנים ובינוניים הסמוכים להר הגעש והצפה של הנהרות הסמוכים (מרוצת קרחון).

התפרצות ב-2010

בסוף 2009 החלה להירשם פעילות סייסמית באזור הר הגעש, עם מאות רעידות אדמה בעוצמות נמוכות (עד 2.0 בסולם ריכטר). הפעילות התגברה בתחילת 2010, ובשלושה ימים במרץ 2010 נמדדו כ-3,000 רעידות אדמה. ההתפרצות עצמה החלה ב-20 במרץ, באזור שסביב לוע הר הגעש. עם ההתפרצות פונו מסביבת ההר חקלאים שהתגוררו באזור מחשש לנזק ישיר עקב ההתפרצות או פגיעה משיטפונות עקב זרימת הלבה וחסימת נחלים ואגמים. בעקבות ההתפרצות נסגר לזמן קצר שדה התעופה רייקיאוויק. לאחר ההתפרצות הראשונית אירעו מספר התפרצויות נוספות בהפרשי זמן קצרים.

ב-14 באפריל התפרץ הר הגעש עצמו בעוצמה 3 במדד VEI. האירוע לווה בשיטפון שנבע מהמסת הקרחון, וזה בתורו גרם ללבה להתקרר במהירות ולהישבר לרסיסי זכוכית געשית. רסיסים אלה נישאו לתוך עמוד ההתפרצות ויצרו אפר געשי המזיק לכלי טיס. האפר הגעשי התפשט מזרחה לעבר צפון-מערב אירופה, וגרר סגירה נרחבת של נמלי תעופה בבריטניה, באירלנד, בנורווגיה, בשוודיה, בדנמרק, בהולנד, בבלגיה, בצרפת, בספרד, באוסטריה, בשווייץ, באיטליה ובמדינות נוספות.^[4]

במהלך חודש אפריל המשיך הר הגעש להתפרץ. כמות האפר הגעשי הנפלט פחתה בהדרגה, אך במשך מספר ימים התפשט עד לדרום צרפת ואיטליה ולפולין במזרח אירופה. במשך שישה ימים היו שמי אירופה סגורים לטיסות (פרט לאזורים דרומיים כדוגמת רומא), דבר ששיתק את תעבורת הנוסעים, את העברת סחורות ומוצרים, שיבש את חייהם של מיליונים ופגע קשות בכלכלה. ב-19 באפריל הגיע חלק מענן האפר הגעשי לחופי ארצות הברית במערב ולקזחסטן במזרח. נמסר כי חברות התעופה נושאות בהפסדים של למעלה מ-200 מיליון דולר ביום בגין השבתת הטיסות. ב-21 באפריל 2010, לאחר שישה ימים בהם היו שמי אירופה סגורים, חודשו הטיסות בהדרגה.^[5] העלות המוערכת של המשבר הייתה כמיליארד ושבע מאות מיליון דולר.^[6]

בתחילת מאי, לאחר הפוגה קצרה וחידוש הטיסות באירופה, חזרו ההתראות לגבי הענן, וב-10 במאי פרסם השירות המטאורולוגי הישראלי הודעה כי הענן עלול להגיע לשמי ישראל אולם לבסוף לא השפיע הענן על ישראל.